טראמפ השהה את המבצע לליווי ספינות במצר הורמוז בצל התקדמות מסתמנת בשיחות להסכם בין ארה"ב לאיראן
דיווחים בכלי תקשורת בארה"ב, ובראשם אתר "אקסיוס", מצביעים על התקדמות משמעותית לקראת מזכר הבנות בין ארצות הברית לאיראן לסיום המלחמה. על פי הדיווחים, מדובר במסמך בן עמוד אחד הכולל 14 סעיפים, שיקבע מסגרת למשא ומתן מפורט על תוכנית הגרעין האיראנית בתמורה להסרה הדרגתית של הסנקציות.
בעקבות ההתקדמות, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע על השהיית מבצע "פרויקט חירות" לליווי ספינות במצר הורמוז, תוך שהוא מציין "התקדמות גדולה" בשיחות. עם זאת, הוא הבהיר כי המצור הימי על נמלי איראן נותר בתוקף, ואיים כי אם איראן לא תסכים למתווה, "ההפצצות יחודשו בעוצמה גבוהה הרבה יותר".
התגובות בטהרן למתווה המסתמן אינן אחידות. דובר משרד החוץ האיראני אישר כי הצעה אמריקנית נבחנת, ותשובה תועבר דרך המתווכים בפקיסטן. מנגד, גורמים בכירים בפרלמנט ובכלי תקשורת המזוהים עם משמרות המהפכה דוחים את הדיווחים וטוענים כי מדובר ב"רשימת משאלות של האמריקאים" וב"קמפיין תקשורתי" שנועד להצדיק את נסיגת טראמפ מהמבצע הצבאי בהורמוז.
שני לוחמי צה"ל נפצעו מפגיעת רחפנים בלבנון; צה"ל מגיב בתקיפות וקורא לפינוי כפרים
שני לוחמי צה"ל נפצעו היום (רביעי) באורח בינוני וקל כתוצאה מנפילת רחפני נפץ של חיזבאללה סמוך לכוחות הפועלים בדרום לבנון. הלוחמים פונו לקבלת טיפול רפואי ומשפחותיהם עודכנו. האירוע התרחש במסגרת מספר תקיפות שביצע הארגון באמצעות רחפנים ורקטות.
בתגובה, צה"ל החל לתקוף תשתיות של חיזבאללה במספר מרחבים בדרום לבנון. במקביל, דובר צה"ל בערבית, אביחי אדרעי, פרסם אזהרת פינוי דחופה לתושביהם של 12 כפרים ועיירות בלבנון, כולל כאלה הממוקמים מצפון לנהר הליטאני, וקרא להם לעזוב את בתיהם באופן מיידי.
ההודעה לתושבים נימקה את הצורך בפינוי בהפרות הסכם הפסקת האש על ידי חיזבאללה, שמאלצות את צה"ל לפעול בעוצמה. בצה"ל הגדירו את שיגורי הרחפנים כ"הפרה נוספת של הבנות הפסקת האש".
באירועים נוספים, חיל האוויר יירט כלי טיס עוין בטרם חצה לשטח ישראל, ומוקדם יותר נפל רחפן נפץ בשטח ישראל סמוך לגבול, ללא נפגעים. ביישוב שתולה הופעלו התרעות בעקבות שיגור מיירט לעבר מטרה אווירית חשודה, מחשש לנפילת שברים.
בעדותו בתיק 4000: נתניהו דחה את הטענות על התערבות ב-'וואלה'
ראש הממשלה בנימין נתניהו העיד היום במסגרת חקירתו הנגדית בתיק 4000, בעדות שהתמקדה בטענות להתערבותו בסיקור באתר 'וואלה' במהלך בחירות 2015. הדיון, שהסתיים מוקדם מהמתוכנן לבקשתו של נתניהו, עסק בין היתר בריאיון שקיים עם דב גילהר ובסרטון "הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי".
בנוגע לסרטון מיום הבחירות, נתניהו אישר כי מטרתו הייתה לעודד את מצביעיו, אך דחה את הטענה שכוונה נגד זכות ההצבעה של ערבים. לגבי הריאיון עם גילהר, שהתביעה טוענת שנתניהו דרש לערוך ולעכב את פרסומו, ראש הממשלה טען כי היה זה "ריאיון עוין" שהפר את הסיכומים המוקדמים.
ביום שני הקרוב צפוי נתניהו להעיד שוב, במה שמוערך שיהיה הדיון האחרון של החקירה הנגדית שיעסוק בתיק 4000, לפני שתעבור לעיסוק בתיק 2000 העוסק בשיחותיו של נתניהו עם מו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס.
פיקוד העורף מאריך את זמן ההתגוננות בעת אזעקה ב-49 יישובים בצפון
פיקוד העורף הודיע על הארכת זמן ההתגוננות מפני ירי רקטות וטילים ב-49 יישובים בגליל העליון, התחתון ומרכז הגליל. השינוי ייכנס לתוקף מחר (חמישי) בשעה 16:00.
במסגרת המהלך, ב-46 יישובים, בהם כרמיאל, עכו, ראש פינה וחצור הגלילית, יוארך זמן ההתרעה מ-30 ל-45 שניות. בשלושה יישובים נוספים – כפר מסריק, עין המפרץ וערב אל נעים – יוארך זמן ההתגוננות מ-30 ל-60 שניות.
שר הבריאות חיים כץ הקפיא את יישום המלצות הוועדה להגבלת השימוש בקנאביס רפואי
שר הבריאות חיים כץ הורה להקפיא את יישום המלצותיה של ועדה מקצועית במשרד הבריאות, שביקשה להגביל באופן משמעותי את השימוש בקנאביס רפואי בישראל. השר הנחה את מנכ"ל משרדו, משה בר סימן טוב, לעצור כל פעילות לקידום ההמלצות.
ההמלצות המרכזיות של הוועדה, שהוקמה לפני כשנתיים, כללו הפסקה הדרגתית של שיווק ושימוש בקנאביס רפואי לעישון בתוך שלוש שנים, צמצום הטיפול במתמודדים עם פוסט טראומה, והעברת האחריות המלאה על התחום לידי קופות החולים.
בהודעתו, נימק השר כץ את החלטתו בכך שלא השתכנע שישנה הצדקה ליישום ההמלצות אל מול הפגיעה האפשרית במטופלים.
הוועדה הוקמה על רקע עלייה חדה במספר המטופלים בקנאביס רפואי, מכ-33 אלף בשנת 2019 לכ-140 אלף כיום. הרקע לכך הוא, בין היתר, השלכות מלחמת "חרבות ברזל" והצורך לבחון את הסיכונים הכרוכים בטיפול, כולל התמכרות, שימוש במינונים גבוהים והפגיעה הבריאותית הנגרמת מעישון.
כתב אישום הוגש נגד שלושה מוהלים בבלגיה; ישראל וארה"ב גינו בחריפות
התביעה בעיר אנטוורפן, בלגיה, הגישה כתב אישום נגד שלושה מוהלים מהקהילה החרדית. השלושה מואשמים בעבירות של "תקיפה מכוונת של קטינים בנסיבות מחמירות" ו"עיסוק בלתי חוקי ברפואה". על פי כתב האישום, התביעה מתייחסת לברית המילה כאל "התערבות רפואית" המחייבת רישיון, ולא כאל טקס דתי מוגן, ולכן רואה בביצועה על ידי מי שאינו רופא מוסמך עבירה פלילית.
המהלך עורר גינויים חריפים מצד ישראל וארצות הברית. שר החוץ גדעון סער כינה את ההחלטה "אות קלון" ושגריר ארה"ב בבלגיה, ביל וייט, הגדיר את ההליך כ"רדיפה אנטישמית מגוחכת".
ממשלת בלגיה דחתה את ההאשמות. שר החוץ הבלגי, מקסים פרווט, הגן על עצמאותה של מערכת המשפט במדינתו וטען כי החוק הבלגי מתיר ברית מילה פולחנית, אך מחייב שהיא תבוצע על ידי רופא מוסמך. הוא מתח ביקורת על ההתערבות הדיפלומטית של סער ושל וייט, וכינה אותה "דיסאינפורמציה מסוכנת" והפרה של נורמות דיפלומטיות.