חיל הים החל בהשתלטות על המשט הטורקי לעזה; עשרות סירות נעצרו בלב ים
כוחות חיל הים, בהם לוחמי שייטת 13, החלו הבוקר (שני) במבצע להשתלטות על המשט הטורקי "סומוד העולמי", שיצא מטורקיה לכיוון רצועת עזה. ההשתלטות מתבצעת במים בינלאומיים, מאות קילומטרים מחופי ישראל, באזור קפריסין. עד כה השתלטו הכוחות על עשרות כלי שיט, והפעולה מתנהלת ללא אירועי אלימות חריגים.
הפעילים שנעצרו על הסירות מועברים לכלי שיט של חיל הים המשמשים כ"בתי כלא צפים". לפי דיווח אחד, הסירות שנתפסו צפויות להישאר בלב ים ולא יובאו לחופי ישראל. צה"ל נמנע בשלב זה מלהשתלט על הספינות הגדולות של הארגונים הטורקיים IHH ומאווי מרמרה, ומתכנן לרכז בהן את המאמץ בסוף הפעולה, מחשש להתנגדות אלימה.
ממשלת ישראל מגדירה את המשט "פרובוקציה לשם פרובוקציה", שנועדה לשרת את חמאס. בהודעת משרד החוץ נמסר כי הארגונים הטורקיים המעורבים הם אלימים, וכי IHH מוגדר בישראל כארגון טרור. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שפיקח על המבצע מבור הפיקוד של חיל הים, שיבח את הלוחמים ואמר כי הם "מבטלים תוכנית זדונית שנועדה לפרוץ את הבידוד" על חמאס בעזה.
מארגני המשט, המונה כ-50 כלי שיט וכ-500 פעילים, משדרים את ההשתלטות בשידור חי ברשתות החברתיות. הם דיווחו כי אבד הקשר עם 23 מכלי השיט, ודוברת מטעמם האשימה את ישראל ב"פיראטיות" ובהפרת "חוק הים".
חילופי האש בגבול הצפון נמשכים
למרות ההכרזה האמריקנית על הארכת הפסקת האש בין ישראל ללבנון ב-45 ימים, הלחימה בגבול הצפון נמשכת. היום (שני) התפוצץ רחפן נפץ של חיזבאללה באזור שומרה בגליל המערבי, ונורו רקטות לעבר קריית שמונה ומטולה. לא דווח על נפגעים.
במקביל, צה"ל ממשיך לתקוף בלבנון. הלילה חוסל בתקיפה באזור בעלבכ ואיל עבד אל-חלים, מפקד בארגון הג'יהאד האסלאמי. כמו כן, צה"ל הודיע כי תקף במהלך היממה האחרונה למעלה מ-30 תשתיות טרור של חיזבאללה בדרום לבנון, כולל מחסני אמל"ח ועמדות תצפית.
ראש מועצת ג'דיידה-מכר וסגנו נורו ונפצעו קשה ובינוני
ראש מועצת ג'דיידה-מכר, סוהיל מלחם, וסגנו, עובייד עובייד, נורו בלילה שבין ראשון לשני ונפצעו. מלחם, כבן 50, נפצע באורח קשה, ועובייד, בן 49, באורח בינוני. השניים פונו למרכז הרפואי לגליל בנהריה. לפי דיווחים, הירי התרחש כאשר יצאו מחתונה ביישוב.
המשטרה פתחה בחקירה, שהוטלה על ימ"ר חוף, ועצרה חשוד במעורבות בירי – תושב הכפר בשנות ה-20 לחייו. מפכ"ל המשטרה, דני לוי, כינה את האירוע "חציית קו אדום" ו"פגיעה ישירה בנבחרי ציבור ובסמלי שלטון", והבטיח כי המשטרה תפעל "ביד קשה ובנחישות".
בעקבות ניסיון ההתנקשות, קיים מרכז השלטון המקומי דיון חירום והכריז על השבתת קבלת הקהל בכל הרשויות המקומיות ברחבי הארץ ביום שלישי בבוקר למשך שעתיים, בין 08:00 ל-10:00, כאות מחאה. ראשי הרשויות דורשים מהממשלה להכניס את השב"כ למאבק בארגוני הפשיעה, להגדירם כארגוני טרור, ולגבש חבילת אבטחה לראשי הרשויות.
הדיון במשפט נתניהו בוטל שוב לבקשתו בשל 'טעמים ביטחוניים-מדיניים'
הדיון שהיה אמור להתקיים הבוקר (שני) במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוטל לבקשתו, שהוגשה ברגע האחרון. הנימוק הרשמי לביטול היה "טעמים ביטחוניים ומדיניים". לפי דיווחים בכמה מקורות, הסיבה לביטול הייתה הצורך של נתניהו לפקח על ההשתלטות של חיל הים על המשט שיצא מטורקיה לכיוון עזה.
בקשת הביטול הוגשה בשעות הבוקר, תחילה בטלפון ובהמשך במכתב רשמי שלווה במעטפה סגורה וחסויה שהוצגה לשופטים ולפרקליטות. הפרקליטות התנגדה לביטול מלא של הדיון, והציעה לדחות את פתיחתו עד לסיום האירועים הביטחוניים ולקיימו עד שעות הערב.
למרות עמדת הפרקליטות, השופטים בראשות רבקה פרידמן-פלדמן קיבלו את בקשתו של נתניהו וביטלו את הדיון לחלוטין.
שגריר סומלילנד הגיש כתב אמנה לנשיא הרצוג, כחצי שנה לאחר הכרת ישראל בריבונותה
שגריר סומלילנד הראשון בישראל, ד"ר מוחמד האג'י, הגיש היום את כתב האמנה שלו לנשיא המדינה יצחק הרצוג במשכן הנשיא בירושלים. הטקס התקיים ביום העצמאות ה-35 של סומלילנד, כשישה חודשים לאחר שישראל הפכה למדינה הראשונה שהכירה בריבונותה של המדינה שהתנתקה מסומליה.
ההכרה הישראלית בסומלילנד, עליה הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו בסוף השנה שעברה, עוררה תגובות מדיניות במזרח התיכון. בעוד טורקיה ובנות בריתה גינו את המהלך, איחוד האמירויות פועלת בשיתוף פעולה עם ישראל לחיזוק מעמדה של המדינה הצעירה.
המשטרה משנה מדיניות: עריקים יעוכבו, אך ישוחררו אם המשטרה הצבאית לא תגיע תוך 30 דקות
מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב דני לוי, הודיע על שינוי במדיניות הטיפול בעריקי צה"ל. על פי ההנחיה החדשה, שוטר שייתקל בעריק באופן אקראי יעכב אותו במקום וידווח למשטרה הצבאית.
לפי הנוהל, השוטר ימתין עם העריק המעוכב עד להגעת נציג מצ"ח. אם הנציג יגיע בתוך 30 דקות מרגע הדיווח, העריק יועבר לטיפולו. במידה שנציג המשטרה הצבאית לא יגיע בתוך פרק זמן זה, העריק ישוחרר ויימסר לו זימון להתייצבות.
מדובר בשינוי מהותי מהמדיניות שנהגה עד כה, שבמסגרתה המשטרה נמנעה מלעצור עריקים ואף הנחתה את המחוזות "לא להתעסק עם זה". בעבר, גורמים בצה"ל טענו כי סירוב המשטרה לשתף פעולה מונע פעילות אכיפה יזומה נגד עריקים במרחב האזרחי.
בג"ץ הורה להעביר לנתניהו ולגופמן את תצהיר תא"ל ג' בעניין מינוי ראש המוסד
בית המשפט העליון הורה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, להעביר לידי ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המוסד המיועד, האלוף רומן גופמן, את תצהירו החסוי של תא"ל ג' בנוגע למינוי. היועמ"שית הגישה את התצהיר יום קודם לכן במעטפה סגורה לעיני השופטים בלבד, בטענה לסיווג "סודי ביותר".
על פי התצהיר, תא"ל ג' מתאר שיחה שקיים בשנת 2022 עם גופמן, שהיה אז מפקד אוגדה, שבמהלכה שאל אותו אם ידוע לו על קשר של אנשי האוגדה לערוצי טלגרם המדליפים מידע מודיעיני. לפי עדותו, גופמן השיב בשלילה והסביר שפעולות ההשפעה של האוגדה מתבססות על מידע גלוי וכל שימוש במידע מודיעיני מחייב את אישורו האישי.
התצהיר מהווה חלק מרכזי מההליך המשפטי המתנהל בעקבות עתירות שהוגשו נגד המינוי, אשר במוקדן עומדת פרשת הפעלתו של אורי אלמקייס כקטין על ידי האוגדה שעליה פיקד גופמן. לאחר שקיבלו ועיינו בתצהיר, ביקשו עורכי דינם של נתניהו וגופמן מבג"ץ לדחות את העתירות נגד המינוי. לטענתם, התצהיר מוכיח כי "לא נפל רבב בהתנהלות האלוף". בימים הקרובים צפוי בית המשפט להחליט על המשך הצעדים.
ראש מועצת ראמה, שאוקי אבו לטיף, הורשע בסיוע לסחיטה באיומים במסגרת הסדר טיעון
בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע את ראש מועצת ראמה, שאוקי אבו לטיף, בעבירות של סיוע לסחיטה באיומים, מרמה והפרת אמונים. ההרשעה התקבלה לאחר שאבו לטיף הודה במסגרת הסדר טיעון בפרשה שעסקה בגביית דמי חסות מבעלי מפעל באזור.
על פי כתב האישום המתוקן, בעלי המפעל היו נתונים למסכת אלימות ממושכת שכללה ירי לעבר המפעל ובתיהם, הצתות ואיומי רצח. הם פנו לאבו לטיף בבקשה שיסייע להם, וזאת בשל מעמדו כראש מועצה וקשריו עם בני משפחת אבו לטיף.
במקום לסייע, אבו לטיף פעל כמתווך מטעם הסוחטים. הוא העביר לבעלי המפעל מסר שלפיו עליהם לשלם מיליון שקלים בתמורה להפסקת האלימות. עוד עולה מכתב האישום כי התשלום הראשון, בסך 40 אלף שקלים במזומן, נמסר במשרדו של ראש המועצה.
במסגרת הסדר הטיעון, הפרקליטות תדרוש לגזור על אבו לטיף 11 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס כספי וקביעה כי יש קלון במעשיו. לצוות ההגנה לא תהיה מגבלה בטיעוניו לעונש.