
רחפן נפץ פגע ברכב סמוך למשגב עם, שני בני אדם נפצעו
רחפן נפץ ששוגר על ידי חיזבאללה התפוצץ היום (שלישי) בשטח ישראל, סמוך לגבול עם לבנון באזור קיבוץ משגב עם. הרחפן פגע ברכב, ולפי דיווחים שני בני אדם נפצעו בתקרית. הפגיעה אירעה ללא התרעת אזעקה.
מדובר צה"ל נמסר כי הרחפן כוון לעבר כוחות צה"ל. האירוע מצטרף לתקריות נוספות שאירעו במהלך היום בגבול הצפון, ובמסגרתן יורט כלי טיס בלתי מאויש שחצה מלבנון, ושברי מיירט נפלו באזור הגליל המערבי.
בתגובה, ובמסגרת פעילות מתמשכת, צה"ל תקף עשרות תשתיות של חיזבאללה במספר מרחבים בדרום לבנון. דובר צה"ל בערבית פרסם אזהרות פינוי לתושביהם של 12 יישובים לבנוניים. התקיפות ההדדיות נמשכות למרות ההכרזה על הארכת הפסקת האש בין הצדדים.
ההשתלטות על המשט לעזה נמשכת: עשרות סירות נעצרו, אחות נשיאת אירלנד בין העצורים
חיל הים ממשיך במבצע ההשתלטות על המשט הטורקי "סומוד העולמי" בדרכו לרצועת עזה, כאשר רוב כלי השיט כבר נעצרו. לפי הדיווחים, עד כה השתלטו הכוחות על יותר מ-40 סירות ועצרו למעלה מ-300 פעילים מתוך כ-500. הפעולה, המתנהלת במים בינלאומיים באזור קפריסין, מתקרבת לסיומה ולפי צה"ל מתנהלת ללא אירועים חריגים.
במהלך ההשתלטות התברר כי בין העצורים נמצאת ד"ר מרגרט קונולי, אחותה של נשיאת אירלנד, קתרין קונולי. נשיאת אירלנד התייחסה למעצר ואמרה כי היא "גאה מאוד" באחותה אך גם "מודאגת מאוד לגביה". לפחות שישה אזרחים אירים מתוך 15 שהיו במשט עוכבו, וממשלת אירלנד מסרה כי היא עוקבת אחר המצב ומעניקה סיוע קונסולרי.
מארגני המשט טוענים כי מדובר ב"חטיפה" לא חוקית. הם פרסמו סרטון שהוכן מראש על ידי ד"ר קונולי, בו היא אומרת שאם הסרטון משודר, פירוש הדבר שהיא "נחטפה" ו"מוחזקת באופן לא חוקי בכלא ישראלי".
בישראל מגדירים את המשט "פרובוקציה" ומסרו כי על הספינות לא נמצא כלל ציוד סיוע הומניטרי. לפי גורם ביטחוני, הדרג המדיני טרם החליט אם להביא את העצורים לישראל או להעבירם למדינה אחרת באזור, וכלי השיט שנעצרו נותרו בלב ים.
בג"ץ: ועדת גרוניס תדון מחדש במינוי גופמן ותשמע את אורי אלמקייס ותא"ל ג'
בית המשפט העליון קבע כי עבודת הוועדה המייעצת למינוי בכירים (ועדת גרוניס) לקתה בחסר, והורה לה להתכנס שוב ולדון במינויו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד. השופטים הורו לוועדה לזמן את אורי אלמקייס ואת תא"ל ג' למתן עדות ישירה, ולאחר מכן להגיש חוות דעת עדכנית ומנומקת לבית המשפט.
ההחלטה התקבלה לאחר שהשופטים, דפנה ברק-ארז, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, קבעו כי הוועדה לא נחשפה למסמכים רלוונטיים מזמן אמת ולעדויות ישירות של גורמים מרכזיים שהיו מעורבים בפרשת הפעלתו של אלמקייס.
ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה את החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש
ועדת החוקה, בראשות ח"כ שמחה רוטמן, אישרה ביום שלישי לקריאה ראשונה את הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. תשעה חברי כנסת, כולל נציגי המפלגות החרדיות, תמכו בהצעה, בעוד חברי האופוזיציה החרימו את ההצבעה.
מטרת המהלך כעת, כפי שעולה מהדיווחים, היא לאפשר החלת דין רציפות על החוק, כך שניתן יהיה להמשיך את הליך החקיקה בכנסת הבאה גם אם הכנסת הנוכחית תתפזר. בקואליציה העריכו כי המפלגות החרדיות יתמכו בחוק על רקע המשבר שלהן מול הייעוץ המשפטי לממשלה.
על פי הצעת החוק, סמכויות היועמ"ש יפוצלו בין שני תפקידים עיקריים: יועץ משפטי לממשלה, שימונה על ידי הממשלה וחוות דעתו לא תחייב אותה, ותובע כללי, שיהיה אחראי על התחום הפלילי והעמדה לדין. ההצעה קובעת גם כי הממשלה תוכל לפנות לייצוג של עורכי דין פרטיים.
הצעת החוק כוללת סעיפים נוספים, בהם מנגנון חדש להקשחת התנאים לפתיחה בחקירה והגשת כתבי אישום נגד בכירי ציבור, כולל ראש ממשלה, שרים וח"כים.
דיווח: התביעה בהאג ביקשה צו מעצר חשאי נגד סמוטריץ'; השר בתגובה: אפנה את חאן אל-אחמר
משרד התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג הגיש בחשאי בקשה להוצאת צו מעצר נגד שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כך עולה מדיווחים בכלי תקשורת בינלאומיים וישראליים. על פי הדיווחים, הבקשה עוסקת בחשדות לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות ביהודה ושומרון, והאישומים כוללים "העברה כפויה של אוכלוסייה", "רדיפה" ו"אפרטהייד". אם תאושר, יהיה זה צו המעצר הראשון שמוציא בית דין בינלאומי בגין עבירת אפרטהייד.
מבית הדין נמסר רשמית כי הוא מכחיש שהוצאו צווי מעצר חדשים, אך גורמים במשרד התובע לא הכחישו את עצם קיומה של הבקשה נגד סמוטריץ', וציינו כי בקשות מסוג זה מסווגות כעת כחסויות. מהלך זה מגיע כשנה וחצי לאחר שבית הדין הוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט.
בתגובה לדיווחים, כינס השר סמוטריץ' מסיבת עיתונאים שבה כינה את בית הדין "אנטישמי" ואת הוצאת הצווים "הכרזת מלחמה". הוא האשים את הרשות הפלסטינית בעמידה מאחורי המהלך, באומרו: "הידיים ידי האג, אבל הקול - קול הרש"פ". סמוטריץ' הצהיר כי "מול הכרזת מלחמה נשיב מלחמה שערה".
כצעד תגובה ראשון, הודיע סמוטריץ' כי יחתום לאלתר על צו לפינוי הכפר הפלסטיני חאן אל-אחמר. "אני מבטיח לכל אויבינו, זוהי רק ההתחלה", אמר, והוסיף כי בכוונתו להשתמש בסמכויותיו כשר אוצר ושר במשרד הביטחון כדי לפגוע כלכלית ברשות הפלסטינית. הוא הביע גאווה בפעולותיו לחיזוק ההתיישבות, שלדבריו נועדו להבטיח את ביטחון ישראל.
היועמ"שית הגישה כתב אישום נגד ח"כ טלי גוטליב בגין חשיפת מידע חסוי
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה על הגשת כתב אישום נגד חברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד) בגין עבירה של גילוי ופרסום מידע חסוי בניגוד לחוק השב"כ. זאת לאחר שגוטליב חשפה ברשת החברתית X את זהותו של איש שב"כ, בן זוגה של מובילת המחאה שקמה ברסלר.
לפי כתב האישום, גוטליב פרסמה צילום מסך מאתר הקונספירציות "עדנה קרנבל", שבו נטען כי בן זוגה של ברסלר קיים שיחות עם יחיא סינוואר לפני 7 באוקטובר, וחשפה את שמו המלא. באותו יום, ראש השב"כ הגיש תלונה נגד גוטליב שהובאה לידיעתה, אך היא לא הסירה את הפרסום.
מאחר שמדובר בחברת כנסת, ההליך עובר כעת לוועדת הכנסת. לגוטליב עומדים 30 יום לבקש מהוועדה, שבה יש רוב לקואליציה, להעניק לה חסינות מהעמדה לדין. אם הוועדה תאשר את בקשתה, ההחלטה תעבור לאישור מליאת הכנסת.
עדות נתניהו בתיק 2000: נמשך העימות סביב הפגישות עם מוזס; הדיון קוצר שוב
החקירה הנגדית של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיק 2000 נמשכה היום (שלישי) בבית המשפט, ובמרכזה עמדו הפגישות שקיים עם מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, והמניעים לקיומן. הדיון קוצר פעם נוספת לבקשת נתניהו בשל "לוח זמנים הקשור לעניינים ביטחוניים".
התובע, עו"ד יהונתן תדמור, עימת את נתניהו עם טענות לפיהן ביקש ממוזס סיקור "אוהד" ולא רק "הוגן", וכי הפגישות נועדו לקדם עסקה של סיקור חיובי תמורת הגבלת "ישראל היום". נתניהו הכחיש וטען כי ציפה לעיתונות הוגנת שלא תחצה "קו של אי-הוגנות", וכי לא הייתה לו כל ציפייה לסיקור אוהד.
עוד עלה בדיון מסמך אסטרטגי שכתב נתניהו ב-2014, ובו תוכנית לבלימת "חוק ישראל היום" (חוק להגבלת עיתונים חינמיים). התביעה טענה כי נתניהו לא פעל לפי התוכנית כי העדיף ערוץ פרטי מול מוזס. נתניהו השיב כי התוכנית לא הייתה ישימה, משום שלטענתו מוזס כבר "שלט בממשלה" ולא היה לו רוב לבצע את המהלכים המפורטים במסמך. לדבריו, הוא עשה לבסוף "מהלך חצי אובדני" של פיזור הכנסת כדי לעצור את החוק, ותקף את עצם העמדתו לדין בנושא.
