הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעות חוק לשינוי הליכי מינוי ופיטורי בכירים בשירות המדינה
מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית שורה של הצעות חוק שמטרתן להעניק לממשלה סמכויות נרחבות במינוי ופיטורים של בכירים בשירות המדינה, במערכת הביטחון ובמערכת המשפט. התפקידים שעליהם יחולו השינויים כוללים, בין היתר, את הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראש השב"כ, ראש המוסד והיועץ המשפטי לממשלה.
אחד השינויים המרכזיים המוצעים הוא שכהונתם של נושאי משרה בכירים תסתיים באופן אוטומטי בתוך 100 ימים מכינונה של ממשלה חדשה, אלא אם הממשלה הנכנסת תחליט להאריך את כהונתם. בנוסף, ההצעות מבקשות לבטל את הוועדה המייעצת למינויים בכירים, כך שהמינויים יבוצעו על ידי הממשלה לפי הצעת השר הממונה וללא צורך באישור ועדה חיצונית.
יוזמי החקיקה והתומכים בה בקואליציה, ובהם שר המשפטים יריב לוין, מסבירים כי המהלך נועד לחזק את עקרון המשילות ולאפשר לממשלה נבחרת ליישם את מדיניותה ביעילות. לטענתם, המהלך יחזיר את הכוח לידי נבחרי הציבור ויבטיח שהדרג המקצועי יהיה מחויב למדיניות הממשלה, כפי שמקובל בדמוקרטיות אחרות.
מנגד, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ונציבות שירות המדינה הביעו התנגדות נחרצת למהלך. בחוות דעת שהגישה, הזהירה היועמ"שית כי החוקים יבטלו את מנגנוני האיזון והבקרה, יפגעו אנושות באופיו הממלכתי והמקצועי של השירות הציבורי ויהפכו אותו לפוליטי וחשוף לשחיתות. עוד נטען כי פגיעה בעצמאות ראשי מערכות אכיפת החוק היא סממן של משטרים שאינם דמוקרטיים.
הכנסת אישרה בקריאה טרומית את 'חוק יסוד: לימוד תורה'; ח"כ סולומון מהציונות הדתית שהתנגד הודח מוועדות הכנסת
מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית את הצעת 'חוק יסוד: לימוד תורה', ברוב של 56 תומכים מול 43 מתנגדים. הצעת החוק, שיזמו חברי הכנסת מהמפלגות החרדיות, מבקשת לעגן בחוק יסוד את מעמד לימוד התורה כערך יסוד, ולקבוע כי המדינה תכיר במי שמתמסרים ללימוד תורה לתקופה ארוכה כמי ש"משרתים שירות משמעותי למדינה ולעם היהודי".
ההצבעה עוררה סערה וחשפה קרעים בקואליציה. ארבעה חברי כנסת מהקואליציה הצביעו נגד: יולי אדלשטיין, דן אילוז ושרן השכל מהליכוד, וח"כ משה סולומון מהציונות הדתית. ח"כ סולומון נימק את התנגדותו בכך ש"הניסוח הנוכחי משווה בין מי שלומד תורה למשרת בצבא. בנוסח כזה, המהווה חילול ה' ופגיעה בכל עולם התורה הציוני דתי, אינני יכול לתמוך".
בעקבות הצבעתו, יו"ר הציונות הדתית, השר בצלאל סמוטריץ', הדיח את ח"כ סולומון מכל ועדות הכנסת בהן היה חבר. בהודעת המפלגה נטען כי סולומון פעל בניגוד להחלטת סיעה מוסכמת ופגע באמון חבריו. סולומון הגיב כי פעל על פי מצפונו ולא יכול היה "לעשות שקר בנפשי" או "להביט בעיניהם של המשפחות השכולות" ולהצביע בעד החוק.
במפלגות החרדיות בירכו על אישור החוק כ"צעד היסטורי". יו"ר ש"ס אריה דרעי, שהציב את החוק כתנאי להמשך שיתוף הפעולה הקואליציוני, אמר כי מדובר ב"הכרה של מדינת ישראל בערכה העליון של התורה הקדושה". מנגד, באופוזיציה תקפו בחריפות. ראש האופוזיציה יאיר לפיד כינה את ההצעה "חוק למימון ההשתמטות", וראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט טען כי החוק "יפגע אנושות במדינת ישראל" ובציבור החרדי עצמו.
ארה"ב תקפה באיראן בתגובה להפלת המסוק; איראן הגיבה בירי טילים וכטב"מים על בסיסים במפרץ ובירדן
צבא ארצות הברית ביצע הלילה (בין שלישי לרביעי) מבצע תקיפה נרחב בדרום איראן, שכלל מספר גלי תקיפה נגד כ-20 מטרות צבאיות. פיקוד המרכז האמריקני הודיע כי הפעולה, שהונחתה על ידי הנשיא דונלד טראמפ, הייתה "תגובה פרופורציונלית" להפלת מסוק אפאצ'י אמריקני יום קודם לכן על ידי איראן.
בתגובה, משמרות המהפכה באיראן פתחו במתקפת נגד ושיגרו טילים בליסטיים ארוכי טווח וכטב"מים לעבר בסיסים המארחים כוחות אמריקניים בבחריין, כווית וירדן. בין היעדים שהותקפו, לטענת איראן, היו בסיס הצי החמישי בבחריין ובסיס חיל האוויר אל-אזרק בירדן.
הצדדים הציגו תמונות מצב מנוגדות לגבי תוצאות חילופי האש. מקור צבאי איראני טען כי המתקפה האיראנית זכתה להצלחה רבה, שכ-70% מהיעדים הושגו וכי הטילים הצליחו לחדור את מערכות ההגנה האמריקניות. מנגד, גורם אמריקני בכיר מסר כי כמעט כל הטילים והכטב"מים ששיגרה איראן יורטו, וכי לא ידוע על נפגעים בקרב הכוחות האמריקניים או על נזק לבסיסים. צבא ירדן אישר כי יירט חמישה טילים ששוגרו לעבר שטחו.
צה"ל מאשר: בסיס חיל האוויר רמת דוד נפגע במהלך מתקפת הטילים מאיראן
צה"ל אישר היום (רביעי) כי בסיס חיל האוויר רמת דוד נפגע במהלך מתקפת הטילים האיראנית בתחילת השבוע. באירוע לא היו נפגעים, ונגרם נזק המוגדר כקל או מזערי. האישור הרשמי הגיע לאחר שחברת הלוויינים "Soar" פרסמה תמונות המראות סימן פגיעה על האנגר או מבנה בתוך הבסיס.
לפי הגרסה הרשמית שדווחה בכמה כלי תקשורת, הנזק נגרם כתוצאה מנפילת שברי יירוט של טיל איראני מעל שמי הבסיס, ולא מפגיעה ישירה. עם זאת, בדיווחים אחרים צוין כי צה"ל עדיין מתחקר אם מדובר בשברי יירוט או בפגיעה ישירה של טיל שלא יורט.
גורמים צבאיים הדגישו כי לא נפגעה יכולת מבצעית כלשהי וכי פעילותו השוטפת של הבסיס נמשכה ללא הפרעה.
תיעוד חדש מתקרית הירי בתינוק בחברון: הרכב נראה עוצר; החיילים לא הגישו סיוע
ארגון "בצלם" פרסם תיעוד חדש מהתקרית ביום שישי בחברון, בה נהרג התינוק הפלסטיני סאם פאהד אבו הייכל, בן שבעה חודשים, מאש צה"ל. לפי הדיווחים, הסרטון מראה את רכב המשפחה מאט ונעצר מול החיילים, אך רגע הירי עצמו אינו מתועד.
על פניו נראה שהתיעוד עומד בסתירה לגרסת צה"ל הראשונית, לפיה החייל ירה מכיוון שחש בסכנה מרכב שהאיץ לעברו. גרסת אביו של התינוק, פאהד, לפיה עצר את הרכב לבקשת החיילים ורק אז נפתחה האש, נתמכת לכאורה בחלק זה של הסרטון.
בסרטון נוסף, שצולם לאחר הירי, נראה האב אוחז בבנו המדמם ומנסה לעצור את הדימום, בעוד אמו של התינוק יושבת על הכביש. על פי התיעוד והדיווחים, חיילי צה"ל אינם נראים בסביבה ולא הגישו סיוע רפואי למשפחה. לפי דיווח ב-ynet, בתחקיר הראשוני עלה כי הלוחמים עזבו את הזירה מחשש שייקלעו להפרת סדר המונית.
בעקבות האירוע נפתחה חקירת מצ"ח, וב-ynet דווח כי אחד החשדות הנבדקים הוא האם החיילים עזבו את המקום מבלי להושיט עזרה או להזעיק סיוע רפואי.
מהומות ברחבי הארץ בעקבות העברת 19 מעצורי 'פרשת סולברג' למשטרה הצבאית; הפלג הירושלמי מאיים בחסימות כבישים בגוש דן
הפגנות ועימותים אלימים פרצו היום (רביעי) בכמה מוקדים ברחבי הארץ, בעיקר בירושלים וסמוך למתחם אבו כביר, על רקע כוונת הרשויות להעביר 19 תלמידי ישיבות לידי המשטרה הצבאית. ה-19 נמנים עם עשרות החשודים שנעצרו בהתפרעות מול ביתו של שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, ולאחר שבית המשפט הורה על שחרורם, זוהו כנפקדי גיוס ועריקים והועברו להמשך טיפול צה"ל.
בירושלים, באזור מגרש הרוסים, ניסו עשרות מפגינים לחסום רכבי הובלת עצורים. המחאות, שהתפשטו גם לרחובות נוספים בעיר, הפכו להפרות סדר שכללו חסימות צירים, תקיפת שוטרים והשלכת חפצים. כוחות המשטרה, בסיוע לוחמי מג"ב ויס"מ, פעלו לפיזור המתפרעים תוך שימוש באמצעים כמו רימוני הלם, פרשים ומכת"זית. שלושה מפגינים נעצרו בחשד להתפרעות ותקיפת שוטרים.
במקביל, 'הפלג הירושלמי' הודיע על החרפת המחאה ופרסם "הודעת פינוי" חריגה לתושבי מרכז הארץ, בה הודיע על כוונה לחסום בימים הקרובים כבישים מרכזיים, בהם כביש 1 ו-6, וכן את אזור נתב"ג. הסיבה, לדבריהם, היא "המשך מעצרם של בחורי הישיבות ורדיפת עולם התורה". בעקבות האיומים, המשטרה נכנסה לכוננות ארצית מוגברת.
ההחלטה שהציתה את המחאות התקבלה לאחר שבית המשפט הורה לשחרר 52 מהחשודים שנעצרו בפרשת סולברג למעצר בית. בבדיקה התברר כי 19 מהם, הכוללים 18 נפקדי גיוס ועריק אחד, מבוקשים על ידי צה"ל, ולכן הוחלט להעבירם ישירות לידי המשטרה הצבאית במקום לשחררם.
נתונים שהוצגו בכנסת חושפים: זינוק בפשיעה בנגב ועלייה של 173% בנפגעי ירי בדרום
דיונים בוועדות הכנסת חושפים תמונה מדאיגה של החמרת הפשיעה ואובדן המשילות בנגב, עם עלייה חדה במספר הנפגעים מירי, לצד התגברות תופעת דמי החסות (פרוטקשן) וכשלי אכיפה. הנתונים הוצגו בוועדה לביטחון לאומי ובוועדה לענייני ביקורת המדינה, וכללו דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
מהנתונים עולה כי בין השנים 2020 ל-2024 חל גידול של 173% במספר המאושפזים כתוצאה מפגיעות ירי במחוז דרום, בעוד העלייה הארצית עמדה על 48% בלבד. עוד נמצא כי 89% מהנפגעים באזור הדרום הם תושבי היישובים הבדואים.
לצד העלייה באלימות, נרשמה גם עלייה בפעילות האכיפה. בין השנים 2021 ל-2025 חל גידול של 88% במספר המעצרים בגין עבירות נשק במחוז דרום וזינוק של 193% בתפיסות אמצעי לחימה בלתי חוקיים. כמו כן, מספר כתבי האישום שהוגשו בגין עבירות אלה גדל ב-83%.
תופעת דמי החסות הוצגה כבעיה מערכתית עמוקה. לפי נתונים שהוצגו, 75% מהקבלנים הנפגעים מהתופעה אינם מגישים תלונה במשטרה, ו-82% מהתיקים שנפתחים בתחום נסגרים. יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר, תיאר את המצב כ"כשל מערכתי" וקרא להקמת גורם ממשלתי מתכלל שיוביל את המאבק בתופעה.
בדיונים עלה כי המצב יוצר "איום על תקפות השלטון הישראלי" ו"אובדן משילות וריבונות טוטאלי" בנגב. חברי כנסת ונציגי גופים שונים קראו לממשלה לגבש תוכנית עבודה סדורה ומקיפה שתנוהל על ידי משרד ראש הממשלה כדי להשיב את הביטחון לתושבים.