הקואליציה הודיעה: הבחירות לכנסת יתקיימו במועדן המקורי, ב-27 באוקטובר
הקואליציה הודיעה היום (ראשון) בוועדת הכנסת כי הבחירות לכנסת ה-26 יתקיימו במועדן המקורי, 27 באוקטובר. ההודעה מגיעה לאחר שנקבע כי הכנסת ה-25 תתפזר באופן רשמי ב-17 ביולי, מה שמוביל לקיום הבחירות כעבור 107 ימים, כנדרש.
זוהי הפעם הראשונה מאז 1988, מזה 38 שנה, שהבחירות לכנסת נערכות במועדן, וזו הממשלה הראשונה מזה 53 שנה שמסיימת כהונה מלאה. לאחר פיזור הכנסת ביום חמישי הקרוב, הממשלה תהפוך לממשלת מעבר, ולא ניתן יהיה לקדם חקיקה חדשה למעט בנושאים דחופים או בהסכמה רחבה.
לקראת פיזור הכנסת, הקואליציה מקיימת מרתון חקיקה במטרה להשלים העברת מספר חוקים, שתוארו ב-ynet כחלק מ"דיל" פוליטי בין ראש הממשלה בנימין נתניהו והמפלגות החרדיות. המטרה, לפי הדיווח, היא לשמור על אחדות גוש הקואליציה לקראת הבחירות. בין החוקים המקודמים: "חוק יסוד: לימוד תורה", חוק להקפאת מעצר תלמידי ישיבות, חוק פיצול תפקיד היועמ"ש, ביטול רפורמת הכשרות וחוק התקשורת.
ועדת חוץ וביטחון אישרה לקריאה סופית את החוק להקפאת מעצרי עריקים חרדים
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה היום (ראשון) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות עריקים. ההצעה, שעברה ברוב של שמונה תומכים מול שבעה מתנגדים, תעלה להצבעה סופית במליאת הכנסת בהמשך השבוע. החוק, המוגדר כהוראת שעה עד 30 בנובמבר 2026, קובע הסדר מיוחד שבמסגרתו לא ייאכפו הליכים פליליים נגד תלמידי ישיבות שיוגדרו כ"תורתם אומנותם".
במרכז המחלוקת סביב החוק עומדת חוות דעת חריפה של הייעוץ המשפטי של הוועדה עצמה, שהתפרסמה הבוקר. בחוות הדעת נטען כי ההסדר המוצע מעניק למעשה "פטור מגזרי" מחובות חוק שירות ביטחון, מבלי לכלול מנגנונים מאזנים. לדברי הייעוץ המשפטי, החוק מחריף את בעיית אי-השוויון, אינו עומד במבחנים חוקתיים ועולה כדי "אפליה פסולה", בין היתר מכיוון שהוא אינו כולל יעדי גיוס או סנקציות כלכליות על ישיבות שלא יעמדו בתנאים.
לפי הצעת החוק, תלמיד ישיבה יוגדר כמי שלומד לימודים תורניים בהיקף של 45 שעות שבועיות לפחות (או 40 שעות בכולל). שר הביטחון יהיה מוסמך לגבש את רשימת הישיבות שיוכרו לצורך ההסדר וכן להפעיל מנגנוני פיקוח, בין היתר באמצעות בודקים של משרד החינוך.
איראן סגרה את מצר הורמוז ותקפה שש מדינות שכנות; ארה"ב הגיבה בתקיפות נרחבות
איראן הכריזה הלילה (בין שבת לראשון) על סגירת מצר הורמוז "עד להודעה חדשה", לאחר שכוחות משמרות המהפכה תקפו ספינת מכולות הנושאת דגל קפריסין. בתגובה, פתח פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM) בגל תקיפות שלישי בשבוע האחרון, במסגרתו הותקפו כ-140 מטרות צבאיות ברחבי דרום איראן.
לפי הודעת צבא ארה"ב, התקיפות כוונו בין היתר לאתרי שיגור טילים וכטב"מים, מתקני אחסון תחמושת ויכולות ימיות, במטרה לפגוע ביכולתה של איראן לתקוף נתיבי סחר. מנגד, איראן הרחיבה את העימות ותקפה באמצעות טילים וכטב"מים יעדים בשש מדינות שכנות: ירדן, כווית, בחריין, קטאר, איחוד האמירויות ועומאן, בטענה שהיא מכוונת לבסיסים אמריקניים.
שני הצדדים מאשימים זה את זה בהפרת מזכר ההבנות ביניהם. דובר צבא איראן טען כי ארה"ב מנסה לכפות נתיב שיט "בלתי חוקי", בעוד שיו"ר הפרלמנט האיראני, מוחמד באקר קאליבאף, הצהיר כי "תם עידן ההסכמים החד-צדדיים". מנגד, שר ההגנה האמריקני, פיט הגסת', מסר כי "איראן ביצעה בחירה אומללה והיא משלמת כעת".
בפיקוד המרכז האמריקני הדגישו כי מצר הורמוז נותר פתוח למעבר חוקי, וכי איראן אינה שולטת בו. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, טען כי הושג הסכם "מושלם" עם איראן, אך היא הפרה אותו תוך שעה כששיגרה כטב"ם, מה שהוביל לתגובה האמריקנית.
בשיתוף פעולה בין קואליציה לאופוזיציה: אושר חוק המעניק מעמד מיוחד להלומי קרב
ועדת הכנסת אישרה היום (ראשון) לקראת קריאה שנייה ושלישית את "חוק הלומי הקרב", המעניק לראשונה הגדרה רשמית ומעמד משפטי לנפגעי פוסט טראומה עקב שירותם הצבאי. החוק, שקודם בשיתוף פעולה בין הקואליציה לאופוזיציה, צפוי לעבור לאישור סופי במליאה השבוע.
החוק החדש מעגן לראשונה את המונח "נפגע תגובת קרב" בחוק הנכים, ומחייב את אגף השיקום במשרד הביטחון להעניק טיפול המותאם אישית לכל נפגע. בנוסף, החוק מרחיב את הסיוע גם לבני משפחותיהם של הלומי הקרב שנקלעו למצוקה, וקובע מנגנון פיקוח של הכנסת על יישום החוק באמצעות דיווח שנתי של שר הביטחון.
החקיקה מגיעה לאחר מאבק ממושך של ארגוני הלומי קרב, ובעקבות מחאות שנערכו בשבועות האחרונים בכנסת. יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ, הגדיר את המהלך כ"צדק היסטורי", ובפורום "יהלומי קרב" מסרו כי "הכרה מפורשת בהלומי הקרב בחוק, טיפול מותאם וסיוע למשפחות הם לא הטבה, אלא חובה מוסרית של המדינה כלפי מי שנשלחו להגן עליה".
הממשלה החליטה להאריך את המצב המיוחד בעורף עד סוף יולי
הממשלה אישרה היום (ראשון) במשאל טלפוני דחוף להאריך את תוקף ההכרזה על "מצב מיוחד בעורף" בכל רחבי המדינה עד ל-28 ביולי. ההחלטה התקבלה לבקשת שר הביטחון וכעת היא כפופה לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
ההחלטה מנומקת בהערכת גורמי הביטחון, שלפיה קיימת "סבירות גבוהה שתתרחש התקפה על האוכלוסייה האזרחית". החשש מהתלקחות נובע, בין היתר, מחידוש הלחימה בין איראן לארצות הברית במפרץ, שהגביר את חוסר היציבות באזור.
ההכרזה על מצב מיוחד, שהופעלה לראשונה ב-28 בפברואר עם פתיחת מבצע "שאגת הארי", מעניקה לפיקוד העורף סמכויות נרחבות להטיל מגבלות על התקהלויות ולימודים. עם זאת, במערכת הביטחון מבהירים כי בשלב זה לא ניתנו הנחיות חדשות ומיוחדות לציבור.
ראש השב"כ הורה לחקור את הדלפת מועד מבצע "שאגת הארי" לחדשות 12, לאחר שלפי דיווחים התנגד לכך תחילה
ראש השב"כ, דוד זיני, הורה לפתוח בחקירת הדלפת המידע על מועד פתיחת מבצע "שאגת הארי" לחדשות 12. ההחלטה מגיעה לאחר תקופה שבה, לפי דיווחים בכמה כלי תקשורת, זיני התנגד לפתיחה בחקירה בטענה שאינה מוצדקת מבחינה מקצועית.
בדיוני קבינט קודמים, כך דווח, טען זיני כי הסיכוי להגיע לחקר האמת נמוך בשל ריבוי יודעי הסוד, המוערך באלפי אנשים, וכי המקרה אינו עומד באמות המידה לפתיחת חקירת שב"כ. כמו כן, הוא ציין את המגבלות המשפטיות על חקירת עיתונאים, הדורשת אישור מהיועצת המשפטית לממשלה.
השינוי בעמדתו התרחש לפי חלק מהדיווחים לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה את השב"כ לחקור את הנושא. לפי הדיווחים הייעוץ המשפטי של השב"כ הבהיר לזיני כי הנחיית ראש הממשלה מחייבת את פתיחת החקירה. עוד התברר כי החקירה תתמקד באנשי מערכת הביטחון בלבד ולא בעיתונאים, ולכן אין צורך באישור היועצת המשפטית לממשלה.
בתגובה רשמית, מסר השב"כ כי ההחלטה על פתיחה בחקירה התקבלה בהתאם לסמכותו של ראש השירות, לאחר תהליך מקצועי ומשפטי פנימי. הארגון הדגיש כי מטרת החקירה היא "לסתום את הפריצה במערכת הביטחון" ודחה כל ניסיון לייחס את ההחלטה ללחצים חיצוניים או לפגישות עם גורמים כאלה או אחרים. לפי הודעת השב"כ, ההחלטה התקבלה "הרבה לפני" פגישה שקיים זיני עם איש התקשורת יעקב ברדוגו.