הממשלה אישרה את שילוב השב"כ במאבק בפשיעה בחברה הערבית והחליטה על הסטת תקציבים
הממשלה אישרה תוכנית לשילוב שירות הביטחון הכללי (שב"כ) במאבק בפשיעה בחברה הערבית. במסגרת ההחלטה, יועברו כ-497 מיליון שקלים, שיוסטו מתוכנית החומש לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הערבית (החלטה 550) של הממשלה הקודמת, לטובת המהלך.
על פי התוכנית, כ-364.5 מיליון שקלים יוקצו לשב"כ להקמת יחידה ייעודית למאבק בהברחות ובסחר באמצעי לחימה, ולתגבור יכולות מודיעיניות ומבצעיות. כ-132.4 מיליון שקלים יועברו למשטרה להקמת יחידה ארצית ייעודית, ובנוסף יוקצו 130 תקנים חדשים לשב"כ.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגדיר את המהלך "בשורה דרמטית", וציין כי שילוב היכולות של השב"כ יאפשר לפגוע בתשתיות ארגוני הפשיעה. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והשרה לשוויון חברתי מאי גולן הובילו את המהלך, וטענו כי כספי תוכנית החומש הקודמת זלגו לארגוני פשיעה, וכי ההחלטה החדשה מתקנת זאת.
מנגד, ההחלטה עוררה ביקורת חריפה. שרים בממשלה, בהם ניר ברקת ואבי דיכטר מהליכוד, הסתייגו מהקיצוץ בתקציבי הפיתוח וטענו כי תוכניות כלכליות הן חלק מהמאבק בפשיעה. בנוסף, חוות דעת של משרדי ממשלה, שפורסמו ב-ynet, הצביעו על פגיעה צפויה בתוכניות תעסוקה, תרבות וספורט הנמצאות בביצוע, ועל קשיים משפטיים באופן קבלת ההחלטה. ארגונים בחברה הערבית טענו כי המהלך מחליש את החברה האזרחית והופך אזרחים לאיום ביטחוני.
חוק הלומי הקרב אושר סופית בכנסת: ייקבע מעמד משפטי ויוענק טיפול מותאם
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את "חוק הלומי הקרב", רגע לפני פיזור הכנסת לבחירות. החוק, שעבר בתמיכת 70 חברי כנסת ללא מתנגדים, קודם בשיתוף פעולה נדיר בין הקואליציה לאופוזיציה ואושר בהליך חקיקה מהיר שנמשך כשבוע.
החוק מעניק לראשונה הגדרה רשמית ומעמד משפטי בחקיקה להלומי קרב, ומכיר במאפיינים הייחודיים של פגיעתם. במסגרת זו, אגף השיקום במשרד הביטחון יחויב לספק להם טיפולים המותאמים באופן אישי. כמו כן, החוק מרחיב את הסיוע גם לבני משפחותיהם של הלומי הקרב.
כדי לממש את ההטבות, החוק כולל תוספת תקציב של 45 מיליון שקלים לוועדת הסיוע, שתעניק זכאויות, תגמולים ופיצויים להלומי הקרב ובני משפחותיהם בהתאם לצורך פרטני. יוזמי החוק וארגוני הלומי הקרב הגדירו את אישורו כ"רגע היסטורי" ו"תיקון היסטורי".
יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ, שהוביל את המהלך, מסר: "הגיבורים האלו נלחמו בשבילנו ואנחנו נלחם למענם". איציק סעידיאן, שהפך לסמל המאבק, אמר כי "לראשונה במדינת ישראל מכירים בעובדה שיש מושג כזה שנקרא 'הלם קרב', שהוא לא כמו כל פוסט טראומה אחרת". הוא הדגיש כי אישור החוק הוא "רק תחילת הדרך".
הממשלה אישרה רפורמה מקיפה במערך השיקום לפצועי צה"ל; ארגוני נכים בירכו, פורום משפחות טוען: "המענה אינו מספק"
הממשלה אישרה הלילה (בין רביעי לחמישי) תוכנית לרפורמה מקיפה במערך הטיפול והשיקום בפצועי צה"ל וכוחות הביטחון, המבוססת על המלצות ועדה ציבורית בראשות פרופ' שלמה מור יוסף. הרפורמה נועדה להתמודד עם בירוקרטיה, לקצר זמני המתנה ולהרחיב את המענים הניתנים לפצועים ולבני משפחותיהם.
עיקרי הרפורמה כוללים את הפיכת אגף השיקום במשרד הביטחון ל"רשות לאומית", הצמדת מנהל אישי שילווה כל פצוע וירכז את הטיפול בו, וכן מהלך רחב של דיגיטציה ושימוש בבינה מלאכותית למיצוי זכויות באופן יזום. בנוסף, יורחב המענה בתחום בריאות הנפש וכן הסיוע לבני משפחות הפצועים.
ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר בירכו על המהלך, שהוגדר על ידם כ"רפורמה היסטורית" ומימוש "חוב לאומי ומוסרי" כלפי הפצועים. גם בארגון נכי צה"ל בירכו על אישור התוכנית ומסרו כי היא תוצאה של מאבק עיקש.
מנגד, בפורום "אמא לביאה", המאגד משפחות של פצועים, טענו כי המלצות הוועדה שאומצו אינן מספקות מענה הולם לצרכים בשטח. לטענתם, המתווה מציע "פתרונות חלקיים המבוססים על נוחות מערכתית" ומייצר מודל אחיד במקום מענה אישי מותאם, תוך התעלמות מדרישות מרכזיות שהעלו המשפחות.
הכנסת אישרה סופית את החוק להפרדה מגדרית בתארים מתקדמים; עתירה נגדו הוגשה לבג"ץ
מליאת הכנסת אישרה הלילה (בין רביעי לחמישי) סופית, ברוב של 52 תומכים מול 43 מתנגדים, את התיקון לחוק זכויות הסטודנט המאפשר קיום מסלולי לימוד בהפרדה מגדרית גם בתארים מתקדמים (תואר שני ושלישי). עד כה, הפרדה כזו התאפשרה בעיקר לתואר ראשון בלבד, במסגרת מתווים שנועדו לשילוב הציבור החרדי.
יוזמת החוק, ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית), ותומכיו מסבירים כי המהלך נועד להסיר חסמים ולאפשר לסטודנטים מהמגזר הדתי והחרדי, שנמנעו מלימודים מעורבים מטעמי דת, לרכוש השכלה גבוהה ולהשתלב בתעסוקה ובמשרות בכירות. לפי החוק, ההשתתפות במסלולים תהיה וולונטרית ומוסדות שיבקשו לפתוח אותם יידרשו לאישור מהמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג).
מנגד, החוק עורר התנגדות חריפה מצד גורמים באופוזיציה, באקדמיה וארגוני נשים. המתנגדים טוענים כי מדובר בהכשרת הדרת נשים ("הפרדה היא הדרה"), בפגיעה בשוויון ובחשש לנזק לאיכות המחקר וההוראה. לטענתם, המהלך מהווה "מדרון חלקלק" שעלול להוביל להרחבת ההפרדה המגדרית למרחבים ציבוריים נוספים.
בעקבות אישור החוק, הוגשה עתירה לבג"ץ על ידי קבוצת מרצות, נשים חרדיות ואנשי אקדמיה. העותרים טוענים כי הכנסת הרחיבה באופן לא חוקתי מודל שבג"ץ התיר בעבר רק כהסדר חריג ומצומצם לתואר ראשון, ובכך למעשה עוקפת פסיקה קודמת שקבעה מגבלות על ההפרדה.
בית המשפט עצר את ההצבעה בליכוד על מתווה הפריימריז והשריונים לנתניהו דקות לפני פתיחת הקלפיות
בית המשפט המחוזי בלוד הוציא היום (חמישי) צו מניעה שעצר את ההצבעה המתוכננת במרכז הליכוד על שינויים בתקנון הבחירות המקדימות (פריימריז). ההצבעה, שהייתה אמורה להתחיל בשעה 12:00, בוטלה, ומהליכוד נמסר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לקבוע מועד חדש.
בלב ההצבעה עמד מתווה שנוי במחלוקת, שגובש על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר מרכז הליכוד חיים כץ. המתווה כלל שני סעיפים עיקריים: הענקת שמונה שריונים לנתניהו ברשימת המפלגה לכנסת, ומתן אפשרות לחברי כנסת מכהנים להתמודד גם במשבצות המחוזיות, שנועדו באופן מסורתי למועמדים חדשים.
צו המניעה הוצא בעקבות עתירה של "הפורום החברתי שלצד ההסתדרות הלאומית". לטענת הפורום, הצעתם לתקנון הפריימריז הושמטה מטופס ההצבעה, וזאת בניגוד להחלטה של בית הדין הפנימי של הליכוד שקבע כי יש להביא גם אותה להצבעה. מהפורום נמסר כי "לא ניתן יד לגנוב את הבחירות בתנועת הליכוד".
המתווה עורר התנגדות חריפה בתוך המפלגה, בהובלת ח"כ דוד ביטן, שטען כי מדובר ב"חיסול פוליטי" של ח"כים מכהנים. ביטן ניהל קמפיין נגד המהלך וקרא לחברי הוועידה להצביע נגדו. ההצבעה החשאית נתפסה כמבחן כוח משמעותי עבור נתניהו והנהגת המפלגה.
גופה קשורה לאלונקה אותרה בשדה מוקשים בגזרת הגבול בדרום לבנון
גופה קשורה לאלונקה התגלתה היום (חמישי) בתוך שדה מוקשים בכפר רב א-תלתין, באזור גבול לבנון סמוך למשגב עם. הגופה אותרה במהלך עבודות הנדסיות שבוצעו במקום על ידי עובדי קבלן בשירות צה"ל ומשרד הביטחון.
על פי הערכה ראשונית של גורמי ביטחון, הגופה אינה של אזרח ישראלי, וככל הנראה מדובר במחבל חיזבאללה או באזרח לבנוני. זהותה טרם התבררה באופן סופי.
הגופה הועברה לשטח ישראל לצורך זיהוי, והאירוע הועבר לטיפול וחקירה של משטרת ישראל וגורמי הביטחון. צה"ל מסר כי פרטי האירוע נמצאים בבדיקה.
ארה"ב תקפה באיראן חמישה לילות ברציפות; טהרן מאיימת לסגור את מצר באב אל-מנדב
ארצות הברית הרחיבה את פעילותה הצבאית נגד איראן, עם חמישה לילות רצופים של תקיפות אוויריות נגד מטרות צבאיות ברחבי המדינה, כולל לראשונה באזור הבירה טהרן. מפיקוד המרכז של צבא ארה"ב נמסר כי התקיפות, שנועדו לשחוק את יכולתה של איראן לאיים על שיט במצר הורמוז, כוונו נגד מרכזי פיקוד, מערכות הגנה אווירית, אתרי טילים ומתקני מעקב.
איראן הגיבה בירי טילים וכטב"מים לעבר יעדים ובסיסים אמריקאיים בכווית, בחריין, עיראק וירדן. צבא ירדן הודיע כי יירט שמונה טילים איראניים בשטחו. במקביל, טהרן העבירה איום משמעותי חדש, ולפי דיווחים הורתה לבעלי בריתה החות'ים בתימן להיערך לסגירת מצר באב אל-מנדב, נתיב שיט חיוני בים סוף, במידה וארה"ב תתקוף מתקני אנרגיה איראניים.
ההסלמה מלווה במסרים סותרים מוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ איים להחריף את המתקפה ולפגוע בתחנות כוח וגשרים, ואף רמז לאפשרות של מבצע קרקעי מוגבל. במקביל, טראמפ טען כי איראן "התקשרה" ומעוניינת במשא ומתן. כצעד בונה אמון, שחררה איראן אזרחית אמריקנית שהייתה עצורה במדינה, מהלך שטראמפ הגדיר "מחווה של רצון טוב".
שר הביטחון ישראל כ"ץ שוחח עם מקבילו האמריקני, פיט הגסת', ודן עמו בהתפתחויות. כ"ץ הדגיש כי ישראל נחושה להגן על עצמה וערוכה לכל תרחיש. גורם ביטחוני בכיר ציין כי צה"ל עשוי להצטרף ללחימה במקרה של בקשה אמריקנית, זיהוי כוונה איראנית לתקוף, או במקרה של מתקפת פתע.
הצעה לביטול הסיוע האמריקני לישראל נפלה בבית הנבחרים, אך יותר מ-100 דמוקרטים תמכו
בית הנבחרים האמריקני דחה הצעה לבטל את הסיוע הביטחוני השנתי לישראל, בסך 3.3 מיליארד דולר. ההצעה, שהוגשה על ידי חבר הקונגרס הרפובליקני תומאס מאסי, נפלה ברוב של 314 מתנגדים מול 104 תומכים, כאשר כל חברי המפלגה הרפובליקנית, למעט מאסי עצמו, הצביעו נגד.
למרות דחיית ההצעה, ההצבעה חשפה פילוג עמוק וגובר במפלגה הדמוקרטית ביחס לישראל. 103 מחוקקים דמוקרטים הצביעו בעד ביטול הסיוע, לעומת 98 שהתנגדו לו. מדובר בעלייה חדה לעומת הצבעה דומה לפני שנתיים, אז תמכו במהלך 37 דמוקרטים בלבד.
הפילוג בא לידי ביטוי גם בצמרת ההנהגה הדמוקרטית. מנהיג המפלגה בבית הנבחרים, האקים ג'פריס, הצביע נגד המהלך, אך סגניתו קתרין קלארק ויושבת ראש בית הנבחרים לשעבר ננסי פלוסי תמכו בו. קלארק הסבירה שהצביעה בעד מתוך אמונה ש"עלינו לשנות כיוון", ופלוסי טענה כי "המסר חשוב".
תומכי ההצעה מהצד הדמוקרטי נימקו את הצבעתם בכך שזוהי אחת הדרכים היחידות להביע התנגדות למדיניות ממשלת ישראל בעזה, בגדה המערבית ובלבנון, ולדרוש שינוי מהותי ביחסי ארצות הברית וישראל. מנגד, דמוקרטים תומכי ישראל הביעו דאגה עמוקה מהשינוי במפלגתם.
פעילת משט לעזה טוענת כי נאנסה במעצר בישראל; צה"ל ושב"ס מכחישים
פעילת זכויות אדם גרמנייה, אנה לידטקה בת 25, טוענת כי עברה תקיפות מיניות, כולל אונס, במהלך מעצרה בישראל באוקטובר האחרון. את הדברים אמרה בריאיון לעיתון הבריטי "הגרדיאן", לאחר שהשתתפה במשט לרצועת עזה שעליו השתלטו כוחות צה"ל. בעקבות טענותיה, הוגשה תלונה רשמית לרשויות בישראל בדרישה לפתוח בחקירה פלילית.
באמצעות עורכת דינה מארגון עדאלה, הוגשה תלונה ליועצת המשפטית לממשלה, לשירות בתי הסוהר וליחידה לחקירת סוהרים. עורכת הדין טענה כי בידיה עדויות נוספות ממשתתפי המשט על חוויות דומות, וכי מדובר בדפוס רחב יותר של אלימות מינית נגד עצורים.
צה"ל ושירות בתי הסוהר דחו את הטענות. מצה"ל נמסר כי הוא "דוחה את הטענות להתעללות" מצד הכוחות שהשתלטו על הספינה. משירות בתי הסוהר נמסר כי "הטענות מוכחשות באופן חד-משמעי וחסרות כל בסיס", וכי הארגון "דוחה כל טענה לאונס, תקיפה מינית או התעללות שיטתית מצד אנשיו".