שריפת ענק בחוות גלעד כילתה עשרות בתים; מסגד הוצת בכפר פלסטיני בחשד לפעולת נקמה
שריפת ענק פרצה בשבת ביישוב חוות גלעד שבשומרון, הובילה לפינוי כלל התושבים וגרמה להרס רב. לפחות 13 בתים נשרפו כליל ועשרות מבנים נוספים ניזוקו. שני לוחמי אש וכן מספר תושבים נפגעו באורח קל.
נסיבות פרוץ השריפה נמצאות בחקירה של צוות מיוחד של המשטרה ושירותי הכבאות. בעוד ההערכה הראשונית של כוחות הביטחון היא כי האש נגרמה מהשלכת בדל סיגריה, בקרב תושבי היישוב ובהנהגת המועצה האזורית שומרון טוענים כי מדובר בהצתה מכוונת על רקע לאומני. יעל שבח, שביתה נשרף, טענה כי "5 דקות אחרי שחוות גלעד עלתה בלהבות - כבר התחילו זיקוקים, קריאות שמחה ועידוד מהכפרים ליד".
בלילה שבין שבת לראשון, הוצתו מסגד ורכב בכפר הפלסטיני א-תוואני שבדרום הר חברון. במקום רוססו כתובות גרפיטי בעברית, בהן "נקמה" ו"חוות גלעד". המשטרה פתחה בחקירה ובודקת חשד כי מדובר בפעולת נקמה על השריפה ביישוב. כוחות הביטחון גינו את הפגיעה במוסדות דת.
בעקבות השריפה בחוות גלעד נחשף כי רוב המשפחות והעסקים במקום אינם מבוטחים, זאת בשל מעמדו הלא מוסדר של היישוב, המונע מחברות הביטוח להנפיק פוליסות. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיע למקום והנחה את אנשי מס רכוש לבחון מתן פיצויים וסיוע מיידי לתושבים.
בג"ץ הקפיא חלקים מחוק התקשורת; השר קרעי: "לצו אין תוקף, לא אשתתף בהליך"
בית המשפט העליון הוציא צו ארעי המקפיא את כניסתן לתוקף של ההוראות המיידיות בחוק התקשורת, שאושר בכנסת בשבוע שעבר. השופט עופר גרוסקופף נימק את ההחלטה בכך שהעתירות נגד החוק מעלות "טענות כבדות משקל" הן לגבי הליך החקיקה והן לגבי תוכנו, וכי קיים חשש ש"יהיה קשה להשיב את הגלגל לאחור" לאחר יישום השינויים.
הצו, שניתן בעקבות עתירות של חברי כנסת מהאופוזיציה וארגונים חברתיים, חל על סעיפים שאמורים היו להיכנס לתוקף עם פרסום החוק, ובראשם ההוראות המאפשרות להתחיל בהקמת ועדת איתור למועצת התקשורת החדשה. רוב סעיפי החוק, שתחולתם נדחתה, לא הוקפאו בשלב זה.
שר התקשורת ויוזם החוק, שלמה קרעי, הגיב בחריפות והודיע כי לא ישתתף בהליך המשפטי. לדבריו, "לבג"ץ אין סמכות להקפיא או לפסול חוקים. לצו הניתן בחוסר סמכות אין כל תוקף משפטי". שרים נוספים בקואליציה, בהם בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, תקפו גם הם את ההחלטה וכינו אותה "טרלול מוחלט" ופעולה של "דיקטטורים בגלימות שחורות".
מנגד, העותרים בירכו על ההחלטה וטענו כי היא "צעד חשוב להגנה על התקשורת החופשית". לטענתם, החוק קודם בהליך פגום ומעניק לדרג הפוליטי שליטה מסוכנת על שוק התקשורת.
הסלמה במפרץ: שני חיילים אמריקנים נהרגו בירדן; איראן שיגרה טילים לעבר עקבה, ארה"ב מתגברת כוחות בישראל
העימות בין ארצות הברית לאיראן ממשיך להסלים לאחר ששני חיילים אמריקנים נהרגו וחייל נוסף נעדר במתקפת טילים איראנית על בסיס בירדן. בתגובה, צבא ארה"ב ביצע גל תקיפות שמיני ברציפות נגד מטרות של משמרות המהפכה בדרום איראן, במטרה לפגוע ביכולתה לאיים על השיט במצר הורמוז.
במקביל לתקיפות, ארה"ב מתגברת באופן נרחב את כוחותיה במזרח התיכון. עשרות מטוסי תדלוק אמריקניים ומטוסי קרב מתקדמים נשלחו לאזור, וחלקם התמקמו בבסיסי חיל האוויר בישראל. בפיקוד המרכז האמריקני הצהירו כי יותר מ-50 אלף חיילים נמצאים בכוננות גבוהה ברחבי המזרח התיכון.
איראן הרחיבה את תגובותיה ותקפה יעדים בכווית, בחריין ובעיראק. היום (ראשון) שיגרה ארבעה טילים לעבר העיר עקבה בירדן, הסמוכה לאילת. צבא ירדן הודיע כי יירט שלושה מהטילים, והדי פיצוצים נשמעו באילת. במקביל, הארגון לאנרגיה אטומית של איראן האשים את ארה"ב בתקיפת אתר בנייה של תחנת כוח גרעינית אזרחית, וכינה את המעשה "פשע נגד החוק הבינלאומי".
ישראל נמצאת בכוננות גבוהה ועוקבת אחר ההתפתחויות, אך לפי שעה אינה מעורבת ישירות בלחימה, על פי דיווחים לבקשת וושינגטון. עם זאת, בכירים ישראלים הצהירו כי ישראל ערוכה לכל תרחיש, ואם תותקף, תגובתה תהיה חריפה. ההסלמה הנוכחית מגיעה לאחר קריסת מזכר הבנות בין הצדדים, ומעלה חשש למלחמה אזורית רחבה, עם איומים איראניים על נתיבי שיט חיוניים במצר הורמוז ובמצר באב אל-מנדב.
צה"ל הכריז על שטחים בעוטף עזה כשטח צבאי סגור לקראת צעדה הקוראת להתיישבות ברצועה
צה"ל הודיע הבוקר (ראשון) על הטלת צו שטח צבאי סגור על חלקים נרחבים במרחב הנגב המערבי, למשך 24 שעות. ההחלטה התקבלה לקראת "צעדת האלפים לעזה" המתוכננת להיום, שבה צפויים להשתתף אלפי בני אדם, כולל שרים בכירים וחברי כנסת מהקואליציה, במטרה לקרוא לחידוש ההתיישבות היהודית ברצועת עזה.
הצעדה, המאורגנת על ידי תנועת "נחלה" תחת הסיסמאות "חוזרים הביתה אחרי 21 שנה" ו"שמים חותמת על התוחמת", נועדה להתחיל בצומת יד מרדכי. על פי צה"ל, ההחלטה על סגירת השטח התקבלה בעקבות "כוונה להיכנס לשטח רצועת עזה באופן לא חוקי". כוחות צבא תוגברו לאורך הגדר כדי למנוע כניסה של מפגינים לשטח הרצועה.
הצו אוסר על כניסה לאזור שמצומת יד מרדכי מערבה ועד כרם שלום, אך מתיר כניסה ליישובים באזור לתושבים ולעובדים. בין השרים וחברי הכנסת שהודיעו על השתתפותם נמנים השרים בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, ניר ברקת, מאי גולן ושלמה קרעי.
מארגני הצעדה והפוליטיקאים התומכים בה טוענים כי הקמת יישובים מחדש ברצועת עזה תיצור "רצועת ביטחון אמיתית" ומהווה "ניצחון אמיתי במלחמה". מנגד, חלק מתושבי העוטף הביעו התנגדות לצעדה, בטענה שהיא גורמת להפרעה לחייהם, מסכנת את המשתתפים, ומהווה שימוש לא נכון במשאבי הצבא.
אחותו של חנן יבלונקה ז"ל חושפת: נורה בפסטיבל, נחטף לעזה והוצא להורג בבית חולים
אביבית יבלונקה, אחותו של חנן יבלונקה ז"ל שגופתו חולצה מרצועת עזה, חשפה בריאיון לעיתון הבריטי "דיילי מייל" את נסיבות חטיפתו ורציחתו. לדבריה, אחיה נורה בחזהו על ידי מחבלים, נגרר במשאית לשטח הרצועה כשהוא גוסס, והוצא להורג ביריות בראשו במיטת בית חולים.
על פי התיאור, ב-7 באוקטובר ניסו חנן וחבריו, ובהם הכדורגלן ליאור אסולין ז"ל, להימלט ברכב מאזור פסטיבל נובה. לאחר שהרכב היה מעורב בתאונה, חנן יצא ממנו ונורה בחזהו. המחבלים ירו למוות בחבריו, העלו את חנן הפצוע קשה על משאית ולקחו אותו לבית חולים בעזה.
בבית החולים, כך סיפרה אחותו, "כשהרופאים ראו שהוא גוסס, הם החליטו לירות בראשו שלוש פעמים". לאחר הרצח, גופתו הוכנסה לשקית והוחבאה בתוך קירות מנהרת חמאס בג'באליה שבצפון הרצועה.
גורלו של חנן לא היה ידוע למשפחתו במשך כמעט שמונה חודשים. גופתו אותרה והושבה לישראל ב-24 במאי 2024, במבצע צה"לי מיוחד, יחד עם גופותיהם של אוריון הרננדס ומישל ניסנבאום.
חמש שנות מאסר נגזרו על ארבעה שהורשעו בתקיפת נהגים יהודים בכביש 6 במהלך 'שומר החומות'
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר חמש שנות מאסר בפועל על ארבעה תושבי הדרום שהורשעו בתקיפת נהגים יהודים ויידוי אבנים בכביש 6 באזור לקיה, במהלך מבצע "שומר החומות" במאי 2021. הנאשמים הם זיאד אבו עאיש, יוסף בדר, זכריה אלצאנע ובאקר עביד.
על פי כתב האישום המתוקן בו הודו במסגרת הסדר טיעון, הארבעה חברו לעשרות מתפרעים נוספים, חסמו את הכביש באמצעות צמיגים בוערים ורגמו באבנים כלי רכב שזוהו ככאלה שבהם נוסעים יהודים, תוך קריאות "יהודי, יהודי". במעשיהם הם פצעו נהגים ואף הציתו מכונית אחת שנשרפה כליל.
הארבעה הורשעו בעבירות של יידוי אבנים לעבר כלי תחבורה, חבלה במזיד ממניע גזעני והתפרעות. בנוסף לעונש המאסר, הוטלו על כל אחד מהם מאסר על תנאי, קנס בסך 10,000 שקלים ופיצויים למתלוננים בגובה 7,000 שקלים.
בגזר הדין הדגיש השופט אלון גביזון כי "התפרעות על רקע לאומני היא כמו אש בשדה קוצים", וקבע כי מעשים מסוג זה מחייבים תגובה עונשית קשה, מרתיעה וחסרת סובלנות, באמצעות מאסר ממושך, על מנת ש"יראו וייראו".
אונסק"ו צפוי להכריז על מבצר הבופור כאתר בסיכון; הפלסטינים מקדמים הכרה באתרים יהודיים כ'מורשת פלסטינית'
ארגון אונסק"ו צפוי להכריז השבוע על מבצר הבופור ומצודות נוספות בדרום לבנון כאתרי מורשת עולמית בסיכון, בעקבות המלחמה המתמשכת באזור. במקביל, גם האתר הארכאולוגי סבסטיה שבשומרון צפוי להיכלל ברשימה, בשל איומים הנשקפים לו.
לדברי בכיר באונסק"ו, ההכרזה אינה מהווה "נזיפה" אלא נועדה לסייע למדינות לגייס מימון ותשומת לב לשימור האתרים. ההצבעה בנושא תתקיים בוועידת הארגון בדרום קוריאה.
בזירה אחרת, הרשות הפלסטינית הודיעה על הוספת שורה של אתרי מורשת יהודיים מרכזיים ביהודה ושומרון לרשימה הטנטטיבית שלה באונסק"ו. צעד זה מהווה שלב מקדים בדרך להכרה אפשרית באתרים אלה, הכוללים בין היתר את הרודיון, בריכות שלמה וארמונות החשמונאים, כאתרי מורשת עולמית פלסטיניים.
בעקבות המהלך הפלסטיני, פנה ארגון "שומרים על הנצח" לראש הממשלה בדרישה לשינוי מדיניות. בארגון טוענים כי מדובר ב"קמפיין מקיף" של הרשות הפלסטינית שמטרתו "לשכתב את הנרטיב ההיסטורי" ולנתק את האתרים מהקשרם היהודי.