נשיא לבנון נפגש עם טראמפ במקביל לתחילת פריסת צבא לבנון באזור הפיילוט הראשון
צבא לבנון החל הבוקר (שלישי) להיכנס לכפר זוטר אל-גרבייה שבדרום לבנון, לאחר שכוחות צה"ל נערכו מחדש באזור. מהלך זה מהווה את תחילת יישומו של פיילוט "מרחב בטוח", השלב המעשי הראשון בהסכם המסגרת בין ישראל, לבנון וארה"ב. המטרה המוצהרת של הפיילוט היא לבחון את יכולתו של צבא לבנון להיות הגורם החמוש היחיד בשטח ולמנוע את התבססות חיזבאללה מחדש.
במקביל, נשיא לבנון ג'וזף עאון נועד עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבית הלבן. לפי דיווחים, עאון צפוי לבקש מטראמפ התחייבות לכך שההסכם יוביל לנסיגה ישראלית מלאה מכל שטחי לבנון, ולהציג תוכנית לפירוק חיזבאללה מנשקו כהחלטה לבנונית ריבונית. טראמפ הצהיר כי ארה"ב תעזור ללבנון וכי יש לטפל ב"בעיית חיזבאללה".
מטרת הפיילוט, שמתבצע בתיאום ופיקוח אמריקני, היא להעביר את האחריות הביטחונית בשלושה כפרים (פרון, סריפא וזוטר אל-גרבייה) לצבא לבנון. בצה"ל הובהר כי חופש הפעולה להסרת איומים יישמר, וכי כל הפרה של ההסכם מצד חיזבאללה תטופל.
ההתפתחויות לוו בתקרית ירי. צבא לבנון טען כי כוחות צה"ל ירו בסמוך ליחידותיו הנפרסות, והזהיר כי הדבר עלול לעכב את יישום ההסכם. גורם רשמי בצה"ל אישר כי התרחש ירי, אך טען שהכוח הלבנוני חרג מהאזור המותר לו וסיכן כוח צה"לי. הנשיא טראמפ אמר כי יבדוק את התקרית.
צה"ל מקים מחסום עפר באורך עשרות קילומטרים החוצה את רצועת עזה, ומגדיר אותו 'אזור ביטחון'
צילומי לוויין שפורסמו בסוכנות הידיעות AP חושפים כי צה"ל מקים מחסום עפר נרחב בתוך רצועת עזה, אשר חוצה אותה לשניים. על פי הדיווח, יותר מ-23 קילומטרים מהמחסום כבר הושלמו, והוא מפריד בין השטח שנמצא בשליטת צה"ל לבין יתר חלקי הרצועה, בהם מתרכזת האוכלוסייה הפלסטינית.
המחסום נבנה לאורך מה שמכונה "הקו הצהוב", שנקבע כקו הפרדה זמני במסגרת הסכם הפסקת האש. צה"ל אישר את קיום הבנייה ומסר כי מדובר ב"אזור ביטחון" שמטרתו למנוע מעבר מחבלים ולהגן על יישובי עוטף עזה ועל הכוחות הפועלים ברצועה.
הקמת המחסום, שתוארה כנעשית במהירות, מעוררת חשש בקרב גורמים פלסטיניים כי קו ההפרדה הזמני יהפוך לגבול קבוע. צילומי הלוויין מראים התקדמות משמעותית בבנייה בחודשים האחרונים, עם קטעים הנמתחים מצפון הרצועה, דרך אזור חאן יונס ועד סמוך לרפיח בדרום.
לפי הניתוח, קצב הבנייה מהיר, כאשר באזור רפיח הוארך מקטע המחסום מכ-500 מטרים לכ-2.4 קילומטרים בתוך שבועיים במהלך חודש יולי. אם הבנייה תימשך, הקטעים השונים צפויים להתחבר וליצור רצף לאורך רוב הרצועה.
צה"ל חיסל שני מחבלי חמאס: בכיר שפיקד על פשיטת 7 באוקטובר והחזיק חטופים, ומחבל שחטף מניר עוז
צה"ל והשב"כ הודיעו על חיסולם של שני מחבלי חמאס בשתי תקיפות נפרדות ברצועת עזה. הבכיר שבהם, אדהם אבראהים שעבאן נסמאן, ראש מחלקת המבצעים של חטיבת העיר עזה, חוסל במהלך סוף השבוע. על פי ההודעה, נסמאן פיקד והכווין את הפשיטה לשטח ישראל מחטיבת העיר עזה ב-7 באוקטובר.
לאורך המלחמה, נסמאן היה מעורב בהחזקתם בשבי של שבעה חטופים: רומי גונן, אמילי דמארי, זיו וגלי ברמן, איתן מור, מתן אנגרסט ועמרי מירן. בתקופה האחרונה, כך נמסר, הוא פעל לשיקום חטיבת העיר עזה על ידי הכשרת מחבלים וקידום ייצור אמצעי לחימה, תוך הפרת הסכם הפסקת האש.
במקביל, בתקיפה נפרדת ביום ראשון בדרום הרצועה, חוסל אסמה כמאל שחדה אבו טים, מפקד חוליה בחמאס. אבו טים פשט לקיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר ולקח חלק בחטיפתם של נורית קופר, עמירם קופר ז"ל ואלכסנדר דנציג ז"ל. לפי צה"ל, הוא המשיך לקדם מתווי טרור גם בתקופה האחרונה.
שורדת השבי אמילי דמארי, שהוחזקה על ידי נסמאן, הגיבה לחיסולו וכתבה כי הוא כונה בשבי "שייח' איברהים", וכי שמעה אותו מדבר בטלפון עם יחיא סינוואר. היא הוסיפה: "כל מחבל שלקח חלק בטבח, ברצח, בחטיפה או בשמירה על החטופים צריך לדעת שהחשבון עוד יגיע". גם שורד השבי זיוי ברמן התייחס לחיסול.
תוצאות הפריימריז בדמוקרטים: הח"כים המכהנים בראש, נציגי המחאה במקומות ריאליים
מפלגת הדמוקרטים בראשות יאיר גולן קיימה אתמול (שני) בחירות מקדימות (פריימריז) לרשימתה לכנסת, בהשתתפות שיא של למעלה מ-97 אלף מתפקדים, המהווים כ-86% מבעלי זכות הבחירה. תוצאות ההצבעה הדיגיטלית מיקמו את שלושת חברי הכנסת המכהנים בצמרת הרשימה, אחרי היו"ר גולן: ח"כ נעמה לזימי במקום הראשון, ואחריה ח"כ גלעד קריב וח"כ אפרת רייטן.
לצד הח"כים המכהנים, שהגיעו ממפלגת העבודה, נבחרו למקומות ריאליים בעשירייה הראשונה גם פנים חדשות ודמויות המזוהות עם המחאה נגד הממשלה. ביניהם, יאיא פינק (מקום 5), עמרי רונן (מקום 7) ומשה רדמן (מקום 9). כמו כן, נבחרו נציגות מרצ לשעבר, ח"כ לשעבר גבי לסקי (מקום 6) וח"כ לשעבר מיכל רוזין (מקום 8).
אלפי חסידי גור הפגינו מחוץ לכלא 10; עימותים נרשמו עם כוחות הביטחון וניסיונות פריצה למתחם
אלפי חסידים מחסידות גור הפגינו אמש (שני) מול כלא 10 במחנה בית ליד, במחאה על מעצרו של אברך מהחסידות שהוגדר עריק. ההפגנה הסלימה לעימותים פיזיים, דוחק וניסיונות פריצה לשטח הבסיס, כאשר חלק מהמפגינים פירקו גדר בכניסה. כוחות משטרה ומשטרה צבאית פעלו במקום כדי להדוף את המוחים.
לפי גרסת החסידות, שפורטה בדיווחים, מעצרו של הצעיר, שנשלח ל-20 ימי מאסר, נבע מטעות בירוקרטית. נטען כי הוא ניסה להסדיר את מעמדו מספר פעמים בלשכות הגיוס, אך בשל טעות במיקום לשכת הגיוס אליה נשלח, הוא הוגדר כעריק.
במהלך ההפגנה המרכזית נכחו מנהיגי החסידות, בהם האדמו"ר מגור, רבי יעקב אריה אלתר, ויו"ר יהדות התורה, יצחק גולדקנופף, שניסו להרגיע את הרוחות וקראו למפגינים לסגת אחורה בשל סכנת חיים שנבעה מהדוחק. חמישה מפגינים נזקקו לטיפול רפואי, ארבעה מהם עקב התייבשות ואחד לאחר שנפגע מגז מדמיע.
בהמשך הלילה, ההפגנות התרחבו למוקדים נוספים. קבוצת מפגינים הגיעה לאזור ביתה של היועצת המשפטית לממשלה בתל אביב, שם תועדו עימותים אלימים עם תושבים. במקביל, נרשמו חסימות כבישים והפרות סדר בירושלים ובבית שמש.
המועצה להשכלה גבוהה קבעה: מוסדות אקדמיים יחויבו לשמור על ניטרליות פוליטית
המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), בראשות שר החינוך יואב קיש, אישרה היום (שלישי) החלטה המעגנת את עקרון הניטרליות המוסדית באקדמיה. על פי ההחלטה, מוסדות להשכלה גבוהה לא ינקטו עמדה פוליטית מוסדית ולא יעשו שימוש במשאביהם או במעמדם לצורך קידום מאבק פוליטי.
העיקרון יחול גם על התבטאויות ופעולות של בכירי המוסדות, לרבות חברי הנהלה ובעלי תפקידים אקדמיים ומינהליים, כאשר הם פועלים בשם המוסד או מכוח תפקידם. במל"ג הובהר כי ההחלטה אינה פוגעת בחופש האקדמי או בחופש הביטוי של חברי הקהילה האקדמית, אשר רשאים להביע את עמדותיהם כאנשים פרטיים.
שר החינוך קיש מסר כי "נשיאי המוסדות לא יכולים להשתמש באקדמיה כדי לקדם אג'נדות פוליטיות". לדבריו, "האקדמיה היא בית לחופש מחשבה ולמחקר ולא כלי למאבקים פוליטיים". הוא הוסיף כי המהלך נועד להבטיח שהאקדמיה תישאר מרחב פתוח שאינו נוקט עמדה פוליטית.
ההחלטה התקבלה על רקע סערה ציבורית סביב פעילות המל"ג. לפי דיווח ב'כאן חדשות', אתמול התפטרו חמישה מחברי המועצה במחאה על אישור חוק ההפרדה המגדרית באקדמיה. עוד דווח כי פעילי מחאה נגד אותו חוק התפרצו לישיבת המועצה שבה התקבלה ההחלטה על ניטרליות.
צעיר מהנגב מואשם בהברחת עשרות כלי נשק ממצרים באמצעות רחפנים
כתב אישום הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד צעיר בן 20, תושב הפזורה הבדואית, בגין מעורבותו בהברחת 32 רובים ואקדחים ממצרים לישראל במהלך השנתיים האחרונות. על פי האישום, הצעיר ניהל קשרים עם מבריחים בסיני וייבא את כלי הנשק, בין היתר באמצעות רחפנים.
לפי כתב האישום, הנאשם היה אוסף את כלי הנשק מנקודות מפגש באזור הגבול, מסתיר אותם, ולאחר מכן מוכר אותם לגורמים בישראל תמורת עשרות אלפי שקלים לכלי נשק. הרובים נמכרו בסכומים שנעו בין 32 ל-35 אלף שקלים ליחידה.
באחד המקרים, כוחות צה"ל זיהו ויירטו רחפן שהיה בדרכו ממצרים ועליו שלושה רובי M-16. בעקבות זאת, הנאשם שבר את הטלפון הנייד שלו במטרה לשבש את החקירה. לאחר התקרית, שיטת הפעולה שונתה והרחפנים הוטסו לנקודות עמוקות יותר בשטח ישראל, הרחק מהגבול.
בחיפוש שערכו החוקרים במערה ששימשה את הנאשם כמקום מסתור סמוך לביר הדאג', נמצאו שני אקדחים, עשרות מחסניות, תחמושת וסמים. כתב האישום כולל 13 סעיפים המייחסים לו עבירות נשק, סמים ותעבורה.
ראש אגף רישוי כלי ירייה לשעבר יועמד לדין בכפוף לשימוע בחשד למרמה והפרת אמונים
פרקליט המדינה, עמית איסמן, שוקל להעמיד לדין את ישראל אבישר, שכיהן כראש האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי, בגין עבירות של מרמה והפרת אמונים, בכפוף לשימוע. כך הודיעה לו היום (שלישי) המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
על פי החשד, לאחר פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, התיר אבישר לגורמים שלא הוסמכו לכך על פי דין להנפיק רישיונות נשק לאזרחים. במסגרת זו, כך נטען, הונפקו על ידי אותם גורמים כ-23 אלף אישורי נשק מותנים וכ-15 אלף רישיונות נשק סופיים. הפרשה נחקרה ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433.
אבישר התפטר מתפקידו בדצמבר 2023, כחודשיים לאחר פרוץ המלחמה. התפטרותו הגיעה לאחר שהודה בדיון בוועדה לביקורת המדינה בכנסת כי ייתכנו כשלים בתהליך אישור הרישיונות וכי אנשים שלא הוסמכו לכך היו מעורבים בתהליך, על רקע העלייה החדה במספר הבקשות לנשק.
ארה"ב ואיראן מחריפות את העימות
ארצות הברית ואיראן ממשיכות בחילופי מהלומות צבאיות זה הלילה העשירי ברציפות, כשפיקוד המרכז האמריקני מבצע תקיפות נרחבות נגד מטרות צבאיות באיראן, כולל בערים שיראז ובנדר עבאס. מטרת התקיפות, לפי ארה"ב, היא פגיעה ביכולת האיראנית לאיים על השיט במצר הורמוז. בתגובה, איראן שיגרה טילים וכטב"מים לעבר בסיסים אמריקניים בכווית, בחריין וירדן, ותקפה שתי מכליות נפט במצר.
ההסלמה הנוכחית גבתה את חייהם של לפחות ארבעה חיילים אמריקנים בירדן ובעיראק. על רקע זה, גורמים בממשל האמריקני מדווחים כי הנשיא דונלד טראמפ צפוי להחליט בימים הקרובים אם להרחיב את המערכה ללחימה בהיקף מלא, שעשויה לכלול תקיפות באזור טהרן ונגד מתקני גרעין. לדברי גורמים אמריקניים, אם תתקבל החלטה כזו, ישראל צפויה להצטרף ללחימה.
במקביל, דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", המבוסס על מידע מודיעיני שישראל העבירה לארה"ב, חושף כי איראן העבירה אלפי צנטריפוגות למתקן תת-קרקעי מבוצר המכונה "הר המכוש", הממוקם סמוך לנתנז. המהלך בוצע בסתיו האחרון, לאחר תקיפות קודמות על אתרי הגרעין האיראניים, ומעורר חשש כבד במערב שטהרן מבצרת את יכולתה לשקם את תוכנית הגרעין ולהגיע לנשק גרעיני.
לצד הפעילות הצבאית, מתקיימים מאמצים דיפלומטיים בתיווך קטר ופקיסטן להגיע להפסקת אש של 10 עד 14 ימים, שתאפשר חידוש המשא ומתן. גורמים איראניים אישרו כי ההצעות נבחנות, אך האשימו את ארה"ב בהפרת התחייבויות קודמות.
נשיא ניקרגואה דניאל אורטגה הכריז על ביטול הבחירות במדינה
נשיא ניקרגואה, דניאל אורטגה, הודיע כי בארצו לא יתקיימו עוד בחירות. את ההצהרה נשא אורטגה ביום ראשון, במהלך עצרת ממשלתית לציון 47 שנים למהפכה הסנדיניסטית שהעלתה אותו לשלטון. "לעולם לא יהיו כאן שוב בחירות", אמר, וחזר על המילה "לעולם לא" שלוש פעמים.
אורטגה האשים את יריביו הפוליטיים, אותם כינה "בוגדים" ו"מארגני הפיכות", בניסיון להשתמש בבחירות כדי "להשתלט על הממשלה ולתפוס את השלטון". הוא הוסיף כי בכוונתו לפעול עם האספה הלאומית, הנשלטת על ידי תומכיו, כדי להעביר חוקים שיציבו "חומה" בפני מפלגות האופוזיציה. הבחירות הבאות בניקרגואה היו אמורות להתקיים בנובמבר 2027.
ההכרזה מהווה שלב נוסף בתהליך התרחקותה של ניקרגואה מהליך דמוקרטי, אשר נמשך שנים. התהליך כלל דיכוי אלים של מחאות בשנת 2018, שהוביל למותם של יותר מ-300 בני אדם ולבריחתם של כמעט מיליון אזרחים מהמדינה. לקראת הבחירות ב-2021, המשטר עצר את כל מועמדי האופוזיציה המרכזיים.
בנוסף, מאז 2018 סגר המשטר יותר מ-5,000 ארגונים, כולל עמותות, אוניברסיטאות וכלי תקשורת, ומאות מתנגדים גורשו מהמדינה ואזרחותם נשללה. ארצות הברית, שאינה מכירה בנשיאותו של אורטגה, מגדירה את ממשלתו כדיקטטורה.