
תחקיר צה"ל על מות הלוחמים בלבנון: מתחזקת ההערכה שמדובר במטען ישן
בצה"ל ממשיכים לתחקר את התקרית הקשה בכפר מג'דל זון שבדרום לבנון, שבה נהרגו שני לוחמי מילואים מחטיבה 55, רב-סרן הראל בירנשטוק ורב-סמל מתקדם תמיר וקנין, וארבעה לוחמים נוספים נפצעו באורח קשה מפיצוץ מטען חבלה.
על פי ההערכה המתחזקת בצבא, הפיצוץ נגרם ממטען חבלה ישן של חיזבאללה שהונח במבנה טרם כניסת הפסקת האש לתוקפה, ולא אותר על ידי הכוחות שסרקו את המקום. מהממצאים עולה כי כוחות רבים של צה"ל שהו במבנה במהלך השבועות האחרונים, והכוח שנפגע אף נכנס אליו לאחר שנסרק, יצא ממנו, ונפגע כאשר חלף לידו פעם נוספת.
בעקבות התקרית, גורמים בצה"ל הסבירו כי עצם העובדה שחיילים נהרגים ממטען חבלה בזמן הפסקת אש מהווה הפרה בוטה של ההסכם מצד חיזבאללה. עם זאת, הצבא פועל תחת מגבלות אש במטרה שלא להקריס את מסגרת ההסכם ופרויקט "הפיילוט", שבמסגרתו מועברת השליטה באזורים מסוימים לידי צבא לבנון.
ברקע הדברים, צה"ל מתמודד עם חזרתם של אזרחים לבנונים לכפרים בניגוד להסכמים, תופעה שצבא לבנון היה אמור למנוע באמצעות מחסומים. נוכחות האזרחים מקשה על הכוחות להבחין בינם לבין פעילי חיזבאללה, מובילה לצמצום משמעותי של התקיפות האוויריות, ומייצרת סיכון גובר לכוחות צה"ל שנסוגו אל "הקו הצהוב".
עימותים בהר חברון: פלסטיני נורה, וחייל תועד מפעיל כוח
שני אירועים אלימים התרחשו בשבת באזור הר חברון, על רקע עימותים בין אזרחים ישראלים לפלסטינים. בפאתי הכפר אידנא, תועד אירוע שבו נראה פלסטיני שוכב על הקרקע, בעוד שני אזרחים ישראלים מכים אותו וחייל צה"ל מפעיל נגדו כוח ומניח את ברכו על בטנו. מדובר צה"ל נמסר כי הכוחות קפצו למקום בעקבות דיווח על חיכוך, וכי האירוע והתנהלות הכוחות נמצאים בתחקור.
באשר לנסיבות שהובילו לתקרית באידנא, מתנחלים טענו כי העימות החל לאחר שאבנים הושלכו לעבר רועה צאן שיצא מאחת החוות באזור. מנגד, הפלסטינים טענו כי מתנחלים תקפו צעירים, ניפצו שמשת רכב והקיפו מתפללים במסגד, וזאת בזמן שכוחות צה"ל שהו במקום.
באירוע נוסף שהתרחש באזור ואדי רחים סמוך לסוסיא, התפתח עימות שכלל יידוי אבנים. במהלך התקרית, אזרח ישראלי פתח באש ופצע פלסטיני. גורמי ביטחון אישרו כי הירי לא בוצע על ידי כוחות צה"ל, שפעלו להרחיק את הישראלים מהמקום. בנוסף, דווח על ישראלי ושני פלסטינים שנפצעו מיידוי האבנים. כוחות משטרה באבטחת צה"ל נכנסו לזירה לאיסוף ראיות, ונסיבות הירי נמצאות בבדיקה.
עשרות תקפו שוטרים במאחז בבנימין ומילטו חשוד בהחזקת אמל"ח
שוטרי מחוז ש"י איתרו מצבור של אמצעי לחימה במאחז "קול דודי" סמוך לכוכב השחר שבבנימין. בעקבות הממצאים, הכוחות עיכבו ועצרו חשוד ששהה במקום בחשד להחזקת האמל"ח.
במהלך הפעילות, החשוד תקף באלימות את השוטרים וחבלני המשטרה שהוזעקו לזירה, וגרם להם לחבלות. זמן קצר לאחר מעצרו, הגיעו למקום עשרות אנשים נוספים במטרה למנוע את המשך פעילות כוחות הביטחון.
המתקהלים, שמנו כ-50 איש לפי דיווח ב-"ynet", תקפו את השוטרים והצליחו לחלץ את החשוד מידיהם ולהבריח אותו. החשוד נמלט יחד עם שאר המעורבים, וכעת כוחות משטרה וצה"ל עורכים סריקות כדי לאתרו. חבלני המשטרה השלימו את הטיפול באמצעי הלחימה שנתפסו בזירה.
נתניהו שלל רשמית את מתווה 15 הנקודות לעזה: "לא ניסוג ללא פירוק חמאס"
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע בפתח ישיבת הממשלה כי ישראל שוללת את "מסמך 15 הנקודות" של מועצת השלום לעזה. נתניהו הבהיר כי צה"ל לא יבצע נסיגה כלשהי מהרצועה עד לפירוק אמיתי ומוחלט של חמאס מכל סוגי הנשק, והדגיש כי ישראל יודעת לעמוד על דעתה גם מול רעיונות אמריקניים שאינם מקובלים עליה.
ההחלטה מתקבלת שעה שברצועה שוררת הפסקת אש, וצה"ל נמנע מביצוע תקיפות מזה כמעט שבוע. עם זאת, על פי דו"ח צבאי שפורסם ב"ישראל היום", חמאס מפר באופן שיטתי את התחייבויותיו. הדו"ח, המועבר לוושינגטון, מתעד כיצד הארגון מסרב להתפרק מנשקו וממשיך להבריח אמצעי לחימה, לשקם מנהרות ולהטמין מטעני חבלה סמוך ל"קו הצהוב".
בלב המחלוקת ניצבת הדרישה הישראלית לפירוז מול מנגנון היישום של המתווה. בעוד שמסמך 15 הנקודות קובע כי הוצאת הנשק הכבד משימוש תחל רק לאחר כניסת ועדה אזרחית פלסטינית ופריסת כוח ייצוב בינלאומי, שרים בקבינט תקפו את המהלך וכינו אותו "פייק פירוז". שר האוצר בצלאל סמוטריץ' גיבה את עמדת נתניהו, ודרש כי צה"ל לא ייסוג כלל בטרם השמדת חמאס צבאית ושלטונית.
לפי דיווח ב"ישראל היום", בעקבות דחיית המתווה מנהלת מצרים מגעים בניסיון להציל את הסכם הפסקת האש, בתקווה שהנשיא האמריקני דונלד טראמפ יפעל למנוע הסלמה. במקביל, טראמפ שיתף ציטוט של יריבתו הפוליטית הילרי קלינטון, שבו תמכה בתוכניתו לעזה וטענה כי גם אם אינה מושלמת, זוהי האפשרות הטובה ביותר.
הממשלה מאשרת העברת מיליארד שקלים לרכש ביטחוני דחוף
הממשלה צפויה לאשר היום (ראשון) תוספת תקציב של מיליארד שקלים למערכת הביטחון, המיועדת לרכש ביטחוני דחוף בשנת 2026. המהלך מגיע על רקע הימשכות הלחימה והצורך המבצעי המיידי בהצטיידות צה"ל.
על פי הייעוץ המשפטי למערכת הביטחון, הבקשה אושרה על אף תקופת פגרת הבחירות בשל דחיפותה. במערכת הביטחון מסבירים את הצורך בחוסר הוודאות הנמשך בזירות מול איראן ולבנון. למרות הפסקות האש שהוכרזו, מזהירים במערכת הביטחון כי עדיין קיימת אפשרות סבירה לחידוש הירי הרקטי לעבר אזרחי ישראל.
לפי דיווח ב'וואלה', מימון הרכש יתבסס ברובו על קיצוץ בתקציבי משרד הכלכלה והתעשייה. מתוך המיליארד, 850 מיליון שקלים יועברו מסכום שיועד להשקעות במגזר הטכנולוגי, ו-150 מיליון שקלים נוספים יגיעו מתקציבים שנשמרו בהחלטות ממשלה קודמות וטרם הוקצו.
לצד התקציב, צפויה הממשלה לאשר גם את הארכת ה"מצב המיוחד בעורף" בכל רחבי המדינה עד ל-8 בספטמבר. הארכה זו משמרת את הסמכויות המורחבות של צה"ל ופיקוד העורף להטיל מגבלות בעת הידרדרות ביטחונית, אך הודגש כי נכון לעכשיו לא מוטלות מגבלות על האוכלוסייה וההשפעה הכלכלית על המשק נותרה זניחה.
סעודיה, טורקיה ופקיסטן חתמו על ברית הגנה; מצרים עשויה להצטרף
סעודיה, טורקיה ופקיסטן חתמו על הסכם הגנה צבאי משותף, שזכה לשם "הסכם ההגנה המשותף של מכה". על ההסכם חתמו יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן וראש ממשלת פקיסטן שהבאז שריף. ליבת ההסכם קובעת מחויבות להגנה הדדית בדומה לסעיף 5 של ברית נאט"ו, ולפיה התקפה על אחת המדינות תיחשב כהתקפה על כולן.
שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן, הודיע כי גם מצרים עשויה להצטרף לברית בקרוב, לאחר שיוסדרו סוגיות טכניות. פידאן הבהיר כי הברית אינה מכוונת נגד איראן, אלא נועדה להגן על החברות בה מפני תקיפות. עם זאת, לפי דיווח של רשת CNN שצוטט ב"וואלה", החתימה הואצה בעקבות מידע מודיעיני שהגיע לסעודיה על מתקפה גדולה שמתוכננת נגדה מצד מיליציות הנתמכות על ידי איראן.
בישראל מעורר ההסכם דאגה לצד בחינת ההזדמנויות. מחד, חיזוק ההרתעה הסעודית מול איראן והחות'ים עשוי לשרת בעקיפין את האינטרס הישראלי. מאידך, מבקרי המהלך מתריעים מפני יצירת "טבעת אש" חדשה סביב ישראל. החשש מתגבר לנוכח התבטאויות פומביות, בהן קריאתו של שר ההגנה של פקיסטן למדינות האיסלאמיות להתאחד מול "האיום המשותף הנשקף מצד ישראל".
ברקע להסכם עומדת אכזבה סעודית מיכולתה של ארצות הברית להגן על בנות בריתה במפרץ ולהבטיח את חופש השיט. חרף ההצהרות הפומביות, מומחים מצביעים על חולשות אפשריות בברית, בהן היעדר רצף טריטוריאלי, סדרי עדיפויות שונים של המדינות החברות, והיעדרה הבולט של איחוד האמירויות מההסכם.
חבר הכנסת יואב סגלוביץ' התפטר מהכנסת ברקע המגעים להצטרפותו לרע"מ
חבר הכנסת יואב סגלוביץ' ממפלגת יש עתיד הגיש את התפטרותו ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה. הצעד מגיע על רקע מגעים לשילובו ברשימת מפלגת רע"מ בראשות מנסור עבאס. סגלוביץ' צפוי להיות מוחלף על ידי מיכל כבבה סלבני. עם התפטרותו, שתיכנס לתוקף בתוך 48 שעות, הסביר סגלוביץ' כי בכוונתו להמשיך לפעול בזירה הציבורית בדרך אחרת כדי לשפר את המצב הביטחוני והחברתי. לפי הטענות, סגלוביץ' חש שאין זה ראוי להשתמש במנדט של יש עתיד בעודו מחפש דרך פוליטית חדשה.
ההסכם בין הצדדים טרם נסגר סופית. סגלוביץ' הציב תנאים אידיאולוגיים להצטרפותו, ובראשם הדרישה שרע"מ תתחייב למתווה שירות לאומי, תכיר רשמית במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ותקבל את רוח מגילת העצמאות. מנגד, יו"ר רע"מ מנסור עבאס הבהיר כי כל החלטה על שריון מקומות ברשימה, כולל עבור סגלוביץ', תתקבל רק לאחר הפריימריז הפנימיים במפלגה, המתוכננים ל-22 באוגוסט.
יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, נפרד מסגלוביץ', הודה לו על שירותו המקצועי ועל עבודתם המשותפת למיגור הפשיעה בממשלה הקודמת, ואיחל לו בהצלחה. לעומתו, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר תקף בחריפות את המהלך, וטען כי מדובר ב"קנוניה משותפת של השמאל להכשרת הממשלה הבאה עם האחים המוסלמים". לטענת בן גביר, המהלך נועד להעניק לסגלוביץ' ולעבאס תיקים בכירים מתוך תאוות שלטון, במטרה לפגוע באכיפה בנגב, לאסוף נשק מיהודים ולהזרים תקציבים לתומכי טרור.
משרד החוץ באזהרת מסע לישראלים ביוון: התרחקו מהפגנות והצניעו סממנים
משרד החוץ פרסם הבוקר (ראשון) אזהרה והמלצת זהירות מוגברת לאזרחים ישראלים השוהים ביוון, לקראת "יום זעם" ושורת הפגנות ועצרות מחאה פרו-פלסטיניות. המחאות צפויות להתקיים בעשרות מוקדים ברחבי המדינה, ובהם אתונה, סלוניקי, איים ומוקדי תיירות שונים, על רקע המלחמה בעזה.
בהודעת משרד החוץ נקראו הישראלים לגלות עירנות מוגברת, להתרחק ממוקדי הפגנות והתקהלויות, ולהימנע מכל חיכוך או עימות עם מפגינים. כמו כן, הומלץ להצניע סממנים ישראליים ויהודיים, להימנע מפרסום מיקום השהייה בזמן אמת ברשתות החברתיות, ולהישמע להנחיות כוחות הביטחון המקומיים ולהודעות הרשויות המקומיות.
לפי דוח של משרד התפוצות, שהוזכר ב'מעריב', מארגני המחאות מאשימים את ממשלת יוון בשיתוף פעולה צבאי, כלכלי ומדיני עם ישראל. בין דרישותיהם המרכזיות של הפעילים: הפסקת שיתוף הפעולה הצבאי בין המדינות, הטלת אמברגו נשק וסנקציות על ישראל, בדיקת תיירים ששירתו בצה"ל, והחזרת חובת הוויזה לאזרחים ישראלים.
