עימותים בפינוי מאחז בקוסרה; הרמטכ"ל הורה על הקפצת גדוד
פעילי ימין ומתנחלים הקימו בימים האחרונים מאחז בשטח B בתוך הכפר הפלסטיני קוסרה, המהווה שלוחה של המאחז "תל תלפיות". הצעד הוביל למצור על מספר בתים של משפחות פלסטיניות. לטענת ארגון זכויות האדם "יש דין" וראש מועצת קוסרה, המשפחות נצורות בבתיהן במשך ימים, צינורות המים והחשמל חובלו, ומלאי המזון שלהן הולך ואוזל.
בעקבות הדיווחים, צה"ל הכריז על המרחב כשטח צבאי סגור. כוחות צה"ל ומג"ב, יחד עם אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט, הגיעו למקום כדי לפנות את המאחז. במהלך ניסיונות הפינוי התפתחו עימותים, כאשר עשרות מתנחלים שהגיעו לאזור חסמו את דרכי הגישה בסלעים ובאבנים, פירקו גדרות והתעמתו עם כוחות הביטחון.
בצה"ל מסרו כי הכוחות פינו סככה שהוקמה במקום, אך דיווחים ועדויות הצביעו על כך שהמתנחלים נותרו בשטח. בעקבות האירועים, הרמטכ"ל אייל זמיר קיים הערכת מצב והנחה להקפיץ לגזרה גדוד חי"ר סדיר שהיה ברענון, במטרה לחזק את השליטה המבצעית ולמנוע את המשך האירועים החמורים. בהודעת צה"ל גונו המעשים בחריפות, והובהר כי הפעילות פוגעת במרקם החיים וכי הצבא יפעל למצות את הדין עם הפורעים.
בנוסף, הוחלט בצה"ל על נקיטת צעדים משמעתיים נגד כוח צבאי שתועד ימים ספורים קודם לכן כשהוא מתפלל יחד עם המתנחלים במקום. בדובר צה"ל הבהירו כי הרמטכ"ל הנחה לחדד את כללי ההתנהלות והפעלת הכוח לכלל הכוחות בגזרה.
מנכ"ל מועצת השלום מכחיש הסכם כספי עם חמאס ברקע תקיפות צה"ל
הנציג העליון של מועצת השלום לעזה, ניקולאי מלאדנוב, הכחיש באופן רשמי את הדיווחים לפיהם גובש הסכם כספי בהיקף של 400 מיליון דולר עם חמאס. במקביל, הודיע מלאדנוב כי מנגנון בינלאומי לניטור הפרות החל לפעול בימים האחרונים, במטרה להבטיח שכל הצדדים עומדים בהתחייבויותיהם.
ההצהרה מתפרסמת על רקע תקיפה של חיל האוויר בצפון רצועת עזה, שבוצעה יום שני ברציפות במטרה להסיר איום מיידי, וזאת לאחר הפסקה זמנית בסיכולים הממוקדים. על פי דיווח ב-ynet למרות התקיפות, גורמים אמריקניים מציינים כי ישראל נמנעת מחידוש הסיכולים הממוקדים ומאפשרת בפועל מרחב פעולה לקידום השלב הבא בהסכם, וזאת מתוך הבנה למצבו הפוליטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו לקראת הבחירות.
המחלוקת המרכזית סביב המתווה נותרה סוגיית סדר הפעולות. בעוד נתניהו הבהיר שוב כי צה"ל לא ייסוג מהרצועה בטרם חמאס יפורק לחלוטין מנשקו, בחמאס דורשים נסיגה ישראלית כתנאי להתפרקות מהנשק. כדי להרגיע את החששות בישראל, הבהיר מלאדנוב כי ישראל לא תידרש לסמוך על הבטחות או לבצע צעדים בלתי הפיכים, וכי כל נסיגה ישראלית תתבצע רק לאחר שיינקטו ויאומתו צעדי פירוז בפועל בשטח, אזור אחר אזור.
באשר לסוגיה הכספית, הוסבר כי לחמאס לא תהיה כל גישה לכספי מועצת השלום. לדברי מלאדנוב, הסכום של 400 מיליון דולר המוזכר במפת הדרכים מיועד לוועדה האזרחית החדשה (NCAG) לצורך הסדרת התחייבויות קודמות מול ספקים וקבלנים במגזר הפרטי, כאשר כל תשלום יעבור בדיקות קפדניות וביקורת מצד המדינות התורמות.
כתב אישום נגד תושב רמת גן בגין איומים והשחתת משרדי כלי תקשורת
פרקליטות מחוז תל אביב הגישה לבית משפט השלום בעיר כתב אישום נגד אברהם חדי, בן 44 מרמת גן. חדי מואשם בשורת עבירות, ובהן סחיטה באיומים, איומים, היזק בזדון, השחתת פני מקרקעין ושיבוש מהלכי משפט, וזאת בעקבות סדרת פעולות אלימות שכיוון נגד כלי תקשורת ומוסדות משפטיים. במקביל, ביקשה הפרקליטות להורות על מעצרו עד תום ההליכים.
על פי כתב האישום, הפעולות כוונו נגד משרדי "חדשות 12", "חדשות 13", עיתון "הארץ" ובניין משרד המשפטים בתל אביב. נטען כי בחודש יולי הגיע חדי לזירות באישון לילה כשהוא רעול פנים ומצויד בכפפות, יידה לבנים שניפצו את דלתות הזכוכית של המבנים, וכן ריסס מול משרדי "חדשות 13" את הכתובת "דם הבוגדים עוד יותר לפרסום".
המניע למעשים, כפי שעולה מכתב האישום, הוא אידיאולוגי ונובע מהשקפותיו של הנאשם כלפי מערכת המשפט והתקשורת. המטרה המרכזית הייתה להפחיד את עובדי הגופים הללו. ביחס ל"חדשות 12", נטען כי חדי ניסה לסחוט באיומים את עובדי הערוץ כדי להניעם להתנצל על אופן סיקור פרשת "שדה תימן".
שיא המעשים אירע בסוף חודש יולי, אז הניח חדי במשרדי "חדשות 12" מכתב איום שבו דרש התנצלות והזהיר כי "בסוף מישהו ימות". מיד לאחר מכן ניפץ שוב את דלת הכניסה עם לבנים. כדי לשבש את החקירה, טוענת הפרקליטות, חדי השליך לפח האשפה את הבגדים והנעליים שלבש בעת ביצוע המעשים. התשתית הראייתית נגדו כוללת, בין היתר, תיעודי מצלמות אבטחה מהזירות ומבניין מגוריו.
מפגינים חסמו את כביש 4 במחאה על העברת עריק למשטרה הצבאית
המוני מפגינים חרדים חסמו היום (רביעי) את כביש 4 בשני הכיוונים באזור בני ברק, סמוך למחלפים אלוף שדה ואם המושבות. המחאה פרצה בעקבות מעצרו של צעיר חרדי המוגדר כעריק והעברתו לידי המשטרה הצבאית, לאחר שנחקר ביחידת להב 433 של המשטרה.
האירוע עורר זעם וגרר חילופי האשמות. ח"כ משה אבוטבול (ש"ס) וגורמים נוספים טענו כי הצעיר הגיע לתחנה רק כדי למסור עדות, וכי מסירתו לצה"ל מהווה "חציית קו אדום" והפרה של הבטחת המפכ"ל שלא לעצור עריקים שמגיעים לתחנות משטרה. אבוטבול אף פנה בנושא לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בדרישה לחידוד נהלים, בטענה שהדבר יפגע באמון הציבור במשטרה.
מנגד, במשטרה דחו בתוקף את הטענות וכינו אותן "שקר גס". המשטרה הבהירה כי החשוד, משה שטיינר, זומן לחקירה באזהרה בגין חשד למעורבות בפרשת הונאה חמורה של זיוף מבחני רישוי לנהיגה. לפי המשטרה, הבטחת המפכ"ל נוגעת לאזרחים המגיעים להגיש תלונה, אך כאשר מדובר בחשוד בעבירות פליליות שמתגלה גם כעריק, החוק מחייב לדווח למשטרה הצבאית, וכך נעשה.
בעקבות חסימות הכבישים, שוטרים הגיעו לזירה כדי להכווין את התנועה ולפנות צירים חלופיים. כוחות המשטרה הכריזו על ההתקהלות כהפגנה בלתי חוקית, ולפי חלק מהדיווחים עשו שימוש ברימוני הלם בניסיון לפזר את המוחים.
בית הדין של הליכוד אישר שריונים; העליון יכריע בעניין המחוזות
בית הדין העליון של הליכוד אישר היום (רביעי) את שריוניהם של שר הביטחון ישראל כ"ץ, שר החוץ גדעון סער ויו"ר מרכז הליכוד השר חיים כץ ברשימת המפלגה לכנסת. אישורו של חיים כץ התקבל בדעת רוב, יממה לאחר שבית הדין הוציא צו ביניים שהקפיא את המהלך בעקבות עתירות שטענו לניגוד עניינים ותמורה פוליטית מצידו כיו"ר המזכירות. חברי בית הדין דחו את הטענות הללו, ונשיא בית הדין קבע כי ליו"ר המפלגה קיימת סמכות תקנונית לשריין מועמד אף בטרם התקיימו הבחירות המקדימות, על מנת לעצב רשימה שתשרת את המפלגה.
במקביל, המפלגה מנהלת מאבק משפטי הנוגע להליך הפריימריז המתוכנן ליום שני הקרוב, 17 באוגוסט. הליכוד עתר בדחיפות לבית המשפט העליון בבקשה להכריע בערעורו של ח"כ עפיף עבד, הדורש לאפשר לחברי כנסת מכהנים להתמודד במחוזות. לאחר אזהרת המפלגה כי ללא הכרעה מהירה הפריימריז יידחו בשבועיים ויגרמו לנזק כספי של כ-5.5 מיליון שקלים ולעיכוב בהגשת הרשימה לכנסת, קבעה השופטת דפנה ברק-ארז דיון דחוף להערב בשעה 21:00.
אישור השריונים והקרבות המשפטיים עוררו סערה וזעם רב בתוך הליכוד ובימין. ח"כ טלי גוטליב פנתה לבית הדין של המפלגה נגד שריונו של השר ישראל כ"ץ, וכינתה את המהלך "מחטף מבזה" שלדבריה לועג לבוחרי הליכוד. שר התקשורת שלמה קרעי הצהיר כי הוא אינו מעוניין בשריון בעצמו, ותיאר את דרישות השריון של שרים בכירים כצעד "מגוחך". חבר הליכוד לשעבר, יולי אדלשטיין (כיום ממפלגת "האחדות"), הגיב לקרבות הפנימיים באומרו כי מדובר ב"גועל נפש" וכי כואב לו שראש הממשלה משקיע את מרצו ב"שטויות" במקום בניהול המדינה.
סגן השר אלמוג כהן הודיע כי יתמודד בפריימריז בליכוד
סגן השר אלמוג כהן, חבר הכנסת לשעבר מטעם סיעת עוצמה יהודית, הודיע על התמודדותו בבחירות המקדימות (פריימריז) של מפלגת הליכוד. המהלך התאפשר לאחר שאושר עבורו הליך של "קיצור פז"ם" (תקופת אכשרה), המאפשר לו להתמודד למרות שלא היה חבר במפלגה במשך הזמן הנדרש.
בהודעתו הודה כהן לראש הממשלה בנימין נתניהו על האמון והדרך המשותפת. במקביל, פורסם סרטון משותף של השניים, שבו בירך ראש הממשלה את כהן על הצטרפותו הרשמית לשורות הליכוד. נתניהו כינה את כהן "לוחם" והדגיש כי אינו שוכח שכהן היה הקול המכריע באישור התקציב.
התקרבותו של כהן לליכוד וההחלטה להתמודד בשורותיה מגיעות לאחר קרע פומבי וממושך בינו לבין יו"ר מפלגתו הקודמת, השר איתמר בן גביר. המתיחות הגיעה לשיאה סביב אישור חוקי התקציב, אז בחר כהן להפר את המשמעת הסיעתית של עוצמה יהודית ולהצביע עם הקואליציה. באפריל 2025 מונה כהן לתפקיד סגן שר במשרד ראש הממשלה והתפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי.
אורן סמדג'ה ורועי פולקמן מצטרפים למפלגת "האחדות" בראשות גלעד ארדן
המדליסט האולימפי ומאמן נבחרת הג'ודו לשעבר, אורן סמדג'ה, הודיע על הצטרפותו למפלגת "האחדות" בראשות גלעד ארדן ויולי אדלשטיין לקראת הבחירות לכנסת. במקביל, לפי דיווח ב"וואלה", חבר הכנסת לשעבר מסיעת כולנו, רועי פולקמן, הצטרף לצוות ההקמה של המפלגה כדי לסייע בבניית התשתית ועבודת המטה, אם כי בשלב זה אינו צפוי להשתלב ברשימה לכנסת. עוד דווח כי שר האוצר לשעבר, משה כחלון, הוא שחיבר בין פולקמן לארדן.
סמדג'ה, ששכל את בנו עומר בקרבות ברצועת עזה, נימק את החלטתו בכך שההבנה כי האחדות חשובה מכל מחלוקת פוליטית התחזקה בו מאז נפילת בנו. לדבריו, בחר בארדן מבין הצעות נוספות שקיבל משום שהוא מאמין בדרך של ימין אמיתי ואחראי, המבוסס על כך שכולם חייבים לשרת את המדינה. ארדן בירך על ההצטרפות, כינה את סמדג'ה "מלח הארץ" והצהיר כי מפלגתו תביא לגיוס אמיתי ולהקמת ממשלה ציונית רחבה.
מהלכים אלו מגיעים ימים ספורים לאחר שארדן הכריז רשמית על הקמת המפלגה, חשף את שמה ואת הססמה "ימין אמיתי. גיוס אמיתי", והודיע על צירופה של ראש עיריית בית שמש לשעבר, עליזה בלוך. ארדן ואדלשטיין, שהקימו את המפלגה, פרשו לאחרונה מהליכוד, תוך שארדן מותח ביקורת על מפלגתו לשעבר וטוען כי נבחריה אינם מייצגים יותר את הבוחרים.
לאחר 78 שנים: צה"ל איתר בחיפה את קברו של החלל שלמה חיימסון
צה"ל הודיע כי פענח את תעלומת מקום קבורתו של חלל מערכות ישראל, שלמה חיימסון ז"ל, קרוב ל-78 שנים לאחר שנהרג. בתום חקירה ממושכת של הענף לאיתור נעדרים בצה"ל, בשיתוף הרבנות הצבאית, משרד הביטחון ועמותת מעפילי קפריסין, נקבע כי עצמותיו קבורות בחלקת מעפילי קפריסין בבית הקברות כפר סמיר בחיפה.
חיימסון, יליד רומניה שאיבד את אביו במלחמת העולם השנייה, ניסה לעלות לישראל אך גורש על ידי הבריטים למחנה המעצר קראולוס בקפריסין. בחודש ספטמבר 1948 נודע לו כי נולדה בתו, מרים, ובעקבות זאת החליט לברוח מהמחנה כדי להגיע לארץ. בלילה שבין ה-29 ל-30 בספטמבר הוא ניסה לפרוץ את גדרות המחנה יחד עם שמונה מחבריו, אך התגלה על ידי השומרים שנורו לעברו והרגו אותו.
לאחר מותו הוא נקבר בבית הקברות בעיירה מארגו בקפריסין ללא שם על מצבתו. בשנת 1970, הועלו עצמותיהם של עשרות נקברים מקפריסין לישראל, וחיימסון נקבר בחיפה כאלמוני. פריצת הדרך באיתורו החלה בשנת 2010 בעקבות יוזמה של עמותת מעפילי קפריסין לזיהוי הנפטרים, ובשנת 2023 הוקם צוות חקירה מיוחד שניתח מסמכים מארכיונים בעולם, גבה עדויות וביצע סקרים ארכיאולוגיים עד לזיהוי הוודאי של קבר מספר 11 בשורה 2.
ראש אגף כוח האדם בצה"ל אישר את הממצאים, והבשורה נמסרה לבתו, נכדיו וניניו של חיימסון, המתגוררים כיום בריו דה ז'ניירו שבברזיל. בתקופה הקרובה צפויים בני המשפחה להגיע לישראל לטקס צבאי-ממלכתי, שבו תתווסף כרית מצבה הנושאת את שמו על הקבר בחיפה.