חבר הכנסת צבי סוכות ניפץ אנדרטה בכפר פלסטיני; בצה"ל גינו בחריפות
חבר הכנסת צבי סוכות הגיע הבוקר לכפר הפלסטיני מדאמא שבשומרון, הממוקם בשטח B, והחל לנפץ באמצעות פטיש אנדרטה שהוצבה במקום. סוכות, שהגיע בליווי פעילים ועוזרים ואובטח על ידי כוחות צה"ל ומג"ב, טען כי האנדרטה מנציחה מחבלים שהיו מעורבים ברצח ישראלים. לדבריו, הוא החליט לפעול בעצמו לאחר שפניותיו הרבות לצה"ל בשבועות האחרונים להסרת האנדרטאות לא נענו, במטרה למנוע הכשרת טרור בתודעה של הדור הצעיר בכפרים.
בעקבות האירוע, בצה"ל פרסמו הודעת גינוי חריפה. בצבא אישרו כי סיורו של סוכות, שהוגדר כ"סיור אנדרטאות", תואם מראש ואובטח על ידי כוחות שהוסטו מפעילות מבצעית, אך הדגישו כי הריסת האנדרטה לא הייתה חלק מהמתווה שאושר. לטענת צה"ל, המשתתפים פעלו באופן "שקרי ומניפולטיבי" וללא סמכות. מפקדי הכוח בשטח הורו לעצור את הפעולה מיד כשזיהו את המתרחש והוציאו את סוכות מהכפר. בצה"ל הוסיפו כי הם פועלים באופן שוטף להסרת סמלי הסתה בכפוף לאישורים, ומבצע כזה תוכנן להתקיים בקרוב.
האירוע עורר סערה במערכת הפוליטית וגרר שורת גינויים. ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר כי לקיחת החוק לידיים על ידי אנשי ציבור היא פסולה ומפריעה לצה"ל במשימותיו, ושר החוץ גדעון סער הדגיש כי חבר כנסת אינו הריבון בשטח. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ציין כי אכן צריך להרוס את האנדרטה, אך הדבר צריך להיעשות רק על ידי צה"ל.
באופוזיציה תקפו את המהלך בחריפות. גורמים דוגמת יאיר גולן, בני גנץ וגדי איזנקוט האשימו את סוכות בהבערת השטח, בניצול כוחות הביטחון ובסיכון חיי חיילים ואזרחים לטובת פרובוקציה פוליטית. גם בתוך מפלגתו של סוכות נשמעה ביקורת, כאשר ח"כ אוהד טל תהה בקבוצה פנימית האם ההחלטה מהווה "התאבדות פוליטית".
כוחות הביטחון סיכלו הברחת נשק בגבול ירדן ועצרו שני חשודים
תצפיות צה"ל זיהו הלילה תנועה חשודה של שני בני אדם במרחב גדר הגבול המזרחי עם ירדן בבקעת הירדן. בעקבות הזיהוי, הוכרז נוהל "פרש טורקי" מחשש לחדירה, וכוחות גדולים של צה"ל ומשטרה הוקפצו לאזור.
הכוחות סגרו את המרחב, הציבו חסימות ופתחו בסריקות נרחבות במטרה לאתר את החשודים. בסיום סריקות ומרדף, לוחמי צה"ל עצרו את השניים.
במהלך הפעילות ותחקור החשודים בשטח, אותר תיק שהוטמן באזור ובו עשרה אקדחים, שעל פי החשד הוברחו דרך הגבול. שני החשודים וכלי הנשק הועברו לחקירת השב"כ והיחידה המרכזית של מחוז ש"י, במטרה לבחון האם האקדחים יועדו לארגוני טרור או לארגוני פשיעה.
תושבים הפגינו בכרם שלום; מועצת השלום מגנה את הפרות ההסכם
עשרות תושבים ופעילים מארגוני "צו 9" ו"פורום עוטף ישראל" חסמו את מעבר כרם שלום למעבר משאיות, במחאה על התוכנית להכנסת הכוח הרב-לאומי (ISF) לרצועת עזה. המפגינים דרשו לעצור את שיקום הרצועה ואת הכנסת הסיוע בטרם יפורק ארגון חמאס מנשקו, ומחו נגד התחדשות תופעת עפיפוני הטרור. המפגינים קראו כי רק צה"ל יכול להגן על היישובים והזהירו מפני מסירת סמכויות ביטחוניות לכוחות זרים.
במהלך ההפגנה הגיע למקום גלעד ארדן, יו"ר מפלגת "אחדות", וביקש לשאת דברים בפני המוחים. אולם, המפגינים התעמתו עמו, סילקו אותו מהמיקרופון והטיחו בו כי הוא מנסה לגזור הון פוליטי מאירוע אזרחי. המוחים סירבו לאפשר לו להשתמש בבמת המחאה לצרכיו הפוליטיים.
ברקע המחאות, ישראל, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ, הציבה לחמאס אולטימטום של 72 שעות להפסקת שיגורי העפיפונים, תוך איום בגל תקיפות אווירי עצים. בעקבות האזהרה, פרסמו הוועדות העממיות ברצועת עזה, בתיאום עם חמאס, קריאות להורים למנוע מילדיהם להפריח עפיפונים במחנות העקורים, מחשש שהדבר ישמש עילה לתקיפה ישראלית.
במקביל, גורמים ב"מועצת השלום" התייחסו למתיחות והבהירו כי כל פעילות חמושה ברצועה, כולל הפרחת עפיפונים, חייבת להיפסק. עם זאת, במועצה מתחו ביקורת גם על ישראל וטענו כי שני הצדדים מפרים את "הסכם 20 הנקודות". לטענתם, הפעולות הטקטיות של צה"ל לא יביאו לפירוק חמאס, אלא רק מנציחות את שלטונו, והן חורגות מתגובה לאיומים מיידיים כפי שמחייבת הפסקת האש.
תת-אלוף (במיל') עופר וינטר משיק את מפלגת הימין החדשה "עמך ישראל"
תת-אלוף (במיל') עופר וינטר השיק באופן רשמי את מפלגתו החדשה שתיקרא "עמך ישראל". באירוע ההשקה הציג וינטר את כוורת המפלגה, הכוללת בין היתר את פעיל ההסברה יוסף חדאד ששובץ במקום השני, העיתונאית נטעלי שם טוב, ללי דרעי ששכלה את בנה במלחמה, וסיגל קראוניק-עטיה, אלמנתו של רבש"ץ קיבוץ בארי. הרשימה מורכבת מאנשי מילואים, לוחמים ופעילי ציבור נוספים.
וינטר הבהיר כי המפלגה היא חלק מובהק ממחנה הימין, והצהיר כי מטרתה היא הקמת ממשלת ימין רחבה ככל הניתן עם שותפים ציוניים. בנאומו, הוא מתח ביקורת חריפה על הדרג המדיני והביטחוני שקדם למלחמה, ותהה האם הציבור מעוניין באותו הרכב פוליטי שישב בכנסת בשבעה באוקטובר. לדבריו, הוא בחר באנשים שלא לקחו חלק במחדל אלא נלחמו ושילמו מחירים כבדים. מבחינה מדינית וביטחונית, וינטר קרא להחזרת היוזמה וההכרעה, והצהיר כי הפתרון ברצועת עזה הוא הגירה וכי לא תקום מדינה פלסטינית.
הקמת המפלגה מלווה במתיחות פוליטית בתוך גוש הימין. נגד המהלך הופעלו לחצים מצד סביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכן נשמעה ביקורת מצד השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, מחשש שהריצה העצמאית תוביל לאובדן קולות לגוש הימין ולסכנה סביב אחוז החסימה. מנגד, וינטר מסרב לחבור לסמוטריץ' או לבן גביר, וטוען כי מפלגתו נועדה להוות בית פוליטי למצביעי ימין מאוכזבים שלא מעוניינים להצביע למפלגות הקואליציה הקיימות.
חברת הכנסת יעל רון בן משה הודיעה על פרישתה מסיעתו של בני גנץ
חברת הכנסת יעל רון בן משה הודיעה כי תפרוש מסיעתו של בני גנץ, כחול לבן, ולא תיקח חלק במסגרת הפוליטית החדשה שהוא פועל להקים. בן משה הבהירה כי קיבלה את ההחלטה מתוך מחויבותה כשליחת ציבור המייצגת את קו העימות בצפון ואת ההתיישבות העובדת.
הפרישה מגיעה לאחר שבשבועות האחרונים התקיים שיח בתוך הסיעה על הצעדים הפוליטיים שמוביל גנץ. לדברי בן משה, למרות מאמציה להשפיע על החלטותיו ועל הדרך המשותפת באמצעות ניירות עמדה והצבת יעדים, היא הבינה בימים האחרונים כי מאמצים אלו לא צלחו. לטענתה, הדרך החדשה אינה מותירה את המרחב התפיסתי של "מרכז מלכתחילה" שאפיין את המפלגה בתחילת דרכה.
בן משה מתחה ביקורת על המהלך של גנץ, וטענה כי אף שמאמץ לייצר אחדות הוא ראוי, במתכונתו הנוכחית הוא עלול לגרום נזק. היא הציבה קו אדום הנוגע להקמת ממשלה עתידית, והזהירה כי התרחיש שבו חלק מחברי המסגרת החדשה לא יסכימו להצטרף לממשלה שיבקש להקים גדי איזנקוט, מהווה סיכון גדול ביותר עבורה.
ארה"ב הכריזה על סנקציות נגד איראן ואולטימטום למדינות סוחרות
שר האוצר האמריקני, סקוט בסנט, הכריז על סנקציות חדשות נגד כ-60 גורמים וישויות הקשורים לאיראן. המהלך, שהוגדר על ידי הנשיא דונלד טראמפ כ"D-Day כלכלי", נועד להפעיל לחץ על טהרן ולבודד אותה לחלוטין מהמערכת הכלכלית העולמית, במטרה לאלץ את המשטר להתפשר במשא ומתן על סיום המלחמה.
במוקד ההצהרה עמד אולטימטום שהציב בסנט למדינות ולגופים ברחבי העולם שממשיכים לקיים קשרים מסחריים ופיננסיים עם איראן, תוך איום להרחיקם ממערכת הדולר האמריקנית. עם זאת, שר האוצר הבהיר כי הסנקציות המשניות לא יופעלו באופן מיידי אלא תינתן "תקופת תיקון". לדבריו, אזהרה זו נועדה לאפשר יישור קו למדינות אלו, שכן הפעלה מיידית של הצעדים עלולה "לפוצץ את המערכת הפיננסית הגלובלית".
במסגרת הצעדים המיידיים, התייחס בסנט מפורשות ל"בנק מלי" הנמצא בבעלות ממשלת איראן, ודרש לסגור את כל סניפיו ברחבי העולם, אחרת יסתכנו בהרחקה ממערכת הדולר. בנוסף, הוא רמז כי עד סוף השבוע תצא הודעה משמעותית לגבי הטלת סנקציות על מוסד פיננסי מרכזי נוסף.
באיראן הגיבו למהלך האמריקני בביטול. יו"ר הפרלמנט האיראני, מוחמד באקר קאליבאף, טען כי שותפות הסחר של ארצו אינן מייחסות חשיבות להצהרות מוושינגטון. שר האוצר האיראני, עלי מדאני זאדה, הוסיף כי הממשלה בטהרן נערכה מראש למהלך, וטען כי הסנקציות ייכשלו בניסיונן לנתק את עורקי הכלכלה של הרפובליקה האיסלאמית.