התפרעות חרדים במודיעין סיכלה מעצר עריק; צה"ל והמשטרה מאשימים זה את זה
הלילה (בין שני לשלישי) ניסו כוחות משטרה צבאית לעצור עריק חרדי בביתו בעיר מודיעין. לפי הדיווחים, במהלך ניסיון המעצר ניתן לחייל זמן להתארגן, ובו הוא יצר קשר עם מוקד "צבע שחור" של הפלג הירושלמי. בעקבות זאת, מאות מפגינים חרדים הגיעו למקום, צרו על הבניין, פרצו אליו והתעמתו עם הכוחות, מה שהוביל לפציעתה של לוחמת מג"ב.
נוכח ההתנגדות ההמונית, התנהל משא ומתן בין הכוחות בשטח לבין המתפרעים. האירוע הסתיים ללא ביצוע צו המעצר, לאחר שהושגה הסכמה שלפיה הכוחות יעזבו את המקום בבטחה בתמורה לוויתור על לקיחתו של העריק. לאחר צאת הכוחות, תועד הצעיר כשהוא חוגג עם המתפרעים ברחוב.
בעקבות כישלון המבצע התפתח עימות פומבי בין צה"ל למשטרת ישראל. בצה"ל טענו כי הפורעים התאגדו במטרה לשבש פעילות אכיפה יזומה ולסכן את חיי החיילים. מנגד, במשטרה דחו את ההאשמות וטענו כי כוח המשטרה הצבאית פעל בניגוד לנהלים כשהתמהמה בדירה ולא פינה את העצור מיד, מה שאפשר להמון להתגודד. כמו כן, במשטרה הדגישו כי ההחלטה לשחרר את העריק התקבלה אך ורק על ידי גורמי צה"ל.
האירוע עורר תגובות נרחבות במערכת הפוליטית. ראשי האופוזיציה אביגדור ליברמן, גדי איזנקוט ונפתלי בנט תקפו את הממשלה, גינו את ההתפרעויות והזהירו ממציאות של אנרכיה ו"מדינה בתוך מדינה". ראש עיריית מודיעין, חיים ביבס, כינה את ההתנהגות "ברברית". מנגד, שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף גינה את עצם המבצע, כינה אותו ציד לילי של תלמיד ישיבה, והטיל את האחריות לכך על ראש הממשלה.
הליכוד והציונות הדתית חתמו על הסכם עודפים
21 ימים לפני הבחירות, חתמו מפלגות הליכוד והציונות הדתית-זהות על הסכם עודפים והעבירו אותו לאישור ועדת הבחירות המרכזית. החתימה שמה קץ לוויכוח פנימי בליכוד בשבועות האחרונים, שבו עלתה הצעה לנטוש את ההסכם עם יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' ולחתום במקום זאת עם מפלגת "עמך ישראל" בראשות עופר וינטר.
ההסכם מותיר את יו"ר עוצמה יהודית, השר איתמר בן גביר, ללא שותף טבעי, כשהאפשרויות העומדות בפניו הן לחתום על הסכם עם וינטר או להישאר ללא הסכם כלל. בתגובה למהלך, פרסמה עוצמה יהודית הודעה חריפה שבה האשימה את הליכוד כי הסירוב לחתום עמה נועד להקטין את כוחה הפוליטי. לטענת המפלגה, הליכוד מעוניין להשאיר את בן גביר מחוץ לקואליציה כדי להכשיר הקמת ממשלת אחדות עתידית עם גדי איזנקוט.
יו"ר ועדת הבחירות קבע: נתניהו יסיר סרטון צבאי מחשבונותיו האישיים
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, הורה לראש הממשלה בנימין נתניהו להסיר מחשבונותיו האישיים סרטון שצילם בבסיס חיל האוויר, לאחר שקבע כי הוא כולל רכיבים של תעמולת בחירות. עם זאת, השופט התיר את המשך פרסום הסרטון בחשבונות הרשמיים של ראש הממשלה ומשרד ראש הממשלה.
הסרטון המדובר צולם לפני כשבוע כשברקע מטוס חיל האוויר, ובו עסק נתניהו בהישגים צבאיים וביטחוניים. השופט סולברג ציין כי לאורך הסרטון השתמש נתניהו בגוף ראשון רבים, וכן שילב אמירות כגון "אני לא נותן לזה לקרות, אני לא אתן לזה לקרות" בהתייחס לקריאות לסגת מהישגים אלה.
העתירה הוגשה על ידי עמותת "עורכי דין לקידום מנהל תקין", שטענה כי השימוש בבסיס צה"ל ובמטוס חיל האוויר מהווה שימוש בנכסי ציבור לתעמולת בחירות, בניגוד לחוק. סולברג קבע בהחלטתו כי תוכן הסרטון מעורב, וכולל הן מסר מדיני-ביטחוני מטעם המדינה והן מסר של תעמולת בחירות, ולכן יש משמעות לפלטפורמה שבה הוא מפורסם.
לפי החלטת השופט, בעוד שהפרסום בחשבונות הרשמיים נועד להעביר מסר מטעם המדינה, בחשבונות האישיים המסר מוצג מטעם המועמד, ולא ברור איזה צורך רשמי יש בפרסומו שם. בעקבות קבלתה החלקית של העתירה, חויבו נתניהו ומפלגת הליכוד בהוצאות משפט בסך 2,500 שקלים לטובת העותרת.
פשרה בוועדת הבחירות: נמחקה עתירת הליכוד נגד מיזם טיסות הבוחרים
בהמלצת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, נמחקה עתירת מפלגת הליכוד נגד ארגון AID Coalition ומיזם "Fly&Vote", המסייעים לישראלים בחו"ל להגיע לארץ ביום הבחירות. המחיקה הושגה לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה בתום דיון שנערך בוועדה.
במסגרת הפשרה נקבע כי מחירי הטיסות שכבר מוצעות דרך המיזם יישארו כפי שנקבעו על ידי חברות התעופה, ולא יוצעו או יימכרו טיסות נוספות במסגרתו. כמו כן, הוסכם כי מפעילי המיזם יישאו בהוצאות משפט בסך 10,000 שקלים.
בעתירה טענה מפלגת הליכוד, באמצעות עו"ד אילן בומבך, כי פעילות המיזם מנוהלת על ידי תאגיד זר ומעניקה תמיכה לוגיסטית וטובות הנאה שנועדו להוזיל טיסות ולהשפיע על הצבעת הבוחרים, דבר העולה לכדי שוחד בחירות.
מנגד, מפעילי המיזם דחו את הטענות וטענו כי מדובר ביוזמה א-מפלגתית שמטרתה עידוד ההשתתפות בהליך הדמוקרטי. לדבריהם, הם אינם מעניקים סבסוד או הטבה כספית בעלת ערך כלכלי, אינם בודקים את נטיותיו הפוליטיות של הבוחר, ומספקים בעיקר סיוע באיתור פתרונות טיסה ומידע בירוקרטי.
לקראת 7 באוקטובר: דריכות מוגברת בעזה ואזהרת מסע לישראלים בחו"ל
לקראת ציון שלוש שנים לאירועי 7 באוקטובר, שר הביטחון ישראל כ"ץ הנחה את צה"ל להגביר דריכות ולהיות ערוך לכל תרחיש ברצועת עזה. על פי הודעת לשכת השר, ההנחיה ניתנה בעקבות מידע מודיעיני המצביע על כוונות של חמאס לנסות ולייצר מתקפות ופיגועים נגד כוחות צה"ל ביום זה.
השר כ"ץ דרש מהדרג המבצעי להיערך לחומרה ולפעול בעוצמה רבה מול כל התרעה כדי לסכל איומים. הוא העביר אזהרה ולפיה אם תהיה פגיעה בכוחות, חמאס ואוכלוסיית עזה ישלמו מחיר כבד "מעבר לכל פרופורציות". אזהרה זו חודדה גם בביקור שערכו השבוע שר הביטחון וראש הממשלה בנימין נתניהו במוצב כיסופים יחד עם אלוף פיקוד הדרום.
במקביל, המטה לביטחון לאומי (המל"ל) פרסם התרעה לישראלים השוהים בחו"ל, בקריאה לגלות ערנות מוגברת. במל"ל הסבירו כי קיים סיכון מוגבר לניסיונות פיגוע, הפגנות והפרות סדר, שכן ארגוני הטרור – ובראשם איראן, חמאס וגורמי הג'יהאד העולמי – רואים במועד זה נקודת ציון משמעותית.
במסגרת ההנחיות, קרא המל"ל להימנע מהגעה ליעדים בעלי אזהרת מסע ברמה 4 (כגון ירדן, קטר ומצרים), לצמצם דיבור בעברית במקומות הומי אדם ביעדים ברמה 3, ולהתרחק מהפגנות. כמו כן, הומלץ שלא לפרסם ברשתות החברתיות תכנים המעידים על תנועות בחו"ל או על שירות בכוחות הביטחון.
הרמטכ"ל, המפכ"ל וראש השב"כ קיימו הערכת מצב לאבטחת הבחירות
הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר, מפכ"ל המשטרה רב-ניצב דני לוי וראש השב"כ דוד זיני קיימו הערכת מצב משותפת ורב-זירתית. המפגש נערך כחלק מהיערכות מערכת הביטחון למה שהוגדר כ"תקופה רגישה" בשבועות הקרובים, לקראת הבחירות שיתקיימו ב-27 באוקטובר.
במהלך הדיון הוצגה לראשי הארגונים תמונת המודיעין העדכנית בגבולות ובזירה הפנימית. כמו כן, נבחנו האיומים והאתגרים הצפויים, ופורטו המאמצים לחיזוק ההגנה הרב-זירתית, להמשך הלחימה בארגוני הטרור ולהתמודדות עם תופעת הפשיעה הלאומנית.
בתום הערכת המצב, סיכמו השלושה על שורת צעדים משותפים שנועדו להבטיח את קיומן התקין והבטוח של הבחירות. הצעדים כוללים חלוקת עבודה באירועים, חיזוק שיתופי הפעולה המודיעיניים והסנכרון בין הגופים, במטרה למנוע ניסיונות אפשריים לשבש את הליך הבחירות ולמצות את הדין עם המעורבים.
בעקבות התקרית בטיסת פליי דובאי: סיוע למחולצים וחשיפת מחדל ביטחוני
בעקבות השהיית טיסות חברת "פליי דובאי" ב-30 בספטמבר, לאחר ניסיון ריסוק המטוס על ידי אחד מטייסיה, הממשלה צפויה לאשר השתתפות של עד תשעה מיליון שקלים בהוצאות חברות התעופה הישראליות. התקציב נועד לסייע בהשבת אלפי ישראלים שנותרו באיחוד האמירויות, אשר הפעלת טיסות החילוץ עבורם הפכה למורכבת ויקרה מכיוון שגורמי הביטחון דורשים כי המטוסים ימריאו לדובאי כשהם ריקים מנוסעים. בנוסף, משרד התחבורה יפעל מול משרד הביטחון להבאת כבודת הנוסעים במטוסי מטען נפרדים. ההחלטה אושרה משפטית למרות תקופת הבחירות בנימוק של דחיפות ונסיבות חריגות.
במקביל למאמצי החילוץ, דיונים בכנסת חשפו פערים משמעותיים בנהלי האבטחה. בוועדת החוץ והביטחון התברר כי למעלה מ-1,200 אנשי צוות אוויר ממדינות שאין להן יחסים דיפלומטיים עם ישראל, ובהן לבנון, סוריה ועומאן, נכנסו לישראל מתחילת השנה. נציגי אגף הביטחון של משרד התחבורה הסבירו כי בהתאם לרגולציה הבינלאומית, הם נסמכים על הצהרות חברות התעופה ואינם מקבלים מראש את שמות הטייסים לבדיקה. גורמים במערכת הביטחון הגדירו את האירוע כמחדל, ובעקבותיו דרשה שרת התחבורה מירי רגב מראש המל"ל להחיל נוהל ויזה תעופתית ולהעביר רשימות של אנשי צוות ממדינות בסיכון לאישור השב"כ והמוסד 48 שעות מראש. משלחת ישראלית צפויה לצאת בשבוע הבא לדובאי לגיבוש הסדר תעופה קבוע.
ממצאי חקירת האירוע באמירויות, בהשתתפות אנשי שב"כ, מעלים כי הטייס העומאני תכנן לרסק את המטוס בנתב"ג כנקמה על פעולות ישראל בעזה, ואף ביקר בישראל בחודש יוני כדי להכין עצמו לפעולה. חקירת האירוע שללה את מעורבותם של יתר אנשי הצוות במטוס.
ברקע הדברים, נוסעים ששהו על הטיסה מדווחים על טראומה וקשיי תפקוד, וטוענים כי המדינה הפקירה אותם ואינה מספקת סיוע יזום. במשרד הבריאות הבהירו כי הם נמנעים מפנייה יזומה כדי לא לייצר "פתולוגיזציה" של תגובות טבעיות לאירוע, ומעודדים הסתייעות בקופות החולים. במשרד התחבורה מסרו כי בהתאם לאמנת מונטריאול, האחריות לפיצוי על נזקים נפשיים מוטלת על חברת "פליי דובאי", וכי על הנוסעים להפנות אליה את דרישותיהם.
דיווחים על התקדמות כוחות ממשלת תימן בבאב אל-מנדב; החות'ים מאיימים על סעודיה
כוחות הממשלה התימנית הפרו-סעודית הודיעו על התקדמות מהירה וכיבוש מחדש של שטחי החוף סביב מצר באב אל-מנדב, עד לעיר מוח'א. המבצע הקרקעי נערך בגיבוי של הפצצות נרחבות מצד הקואליציה הסעודית, במטרה להדוף את המורדים החות'ים מהאזורים שכבשו בחודש שעבר, אשר העניקו להם שליטה על נתיב סחר עולמי מרכזי.
הדובר הצבאי של החות'ים, יחיא סריע, הכחיש את הדיווחים, הגדיר אותם כ"ניצחונות מומצאים", וטען כי כוחותיו שומרים על הישגיהם בשטח. עם זאת, לפי דיווח של סוכנות רויטרס, אומת תיעוד שבו נראים כוחות הממשלה התימנית נכנסים לשדה תעופה מדרום לעיירה ד'ובאב שבאזור המצר.
במקביל לקרבות בחוף, מדווח כי החות'ים מתקדמים ומפעילים לחץ כבד סביב העיר תעז, העיר השלישית בגודלה בתימן. גורמים צבאיים מסרו כי המורדים פגעו בצירי תחבורה מרכזיים וניתקו את הציר המחבר בין תעז לעדן, מהלך שמוביל בפועל לכיתורה של העיר שמהווה מעוז של הממשלה.
בתגובה למתקפה נגדם, שיגרו החות'ים טילים וכטב"מים לעבר יעדים אסטרטגיים בתוך סעודיה, בהם שדות תעופה ובתי זיקוק. הארגון אף פרסם אזהרה רשמית לחברות תעופה בינלאומיות שלא לטוס בשטח האווירי של סעודיה, והכריז כי המרחב הפך לזירת פעולה צבאית.
אל מול ההסלמה, קיימו סעודיה, טורקיה ופקיסטן פגישת חירום בריאד והודיעו על הפעלתה של "ברית מכה". במסגרת זו, סיכמו שלוש המדינות לפרוס כוחות ויכולות צבאיים בשטח הממלכה כדי להתמודד עם האיומים, אם כי לא נמסר מועד מדויק לפריסת הכוחות בפועל.
מחאת תלמידים בצרפת הידרדרה למהומות אלימות
מחאת תלמידי תיכון בצרפת, שהחלה בדרישה לשיפור תנאי הלימוד, התרחבה בימים האחרונים למהומות אלימות ברחבי המדינה. התלמידים, שהחלו את מחאתם בפרברי פריז והתפשטו לערים נוספות, מוחים על מחסור באנשי צוות, כיתות צפופות והזנחת התשתיות בבתי הספר. בעקבות המחאה, הורה ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו לשריו להגיש הצעות לפתרון המשבר עד סוף אוקטובר, אך יישומן צפוי להיתקל בקשיים בשל ניסיונות הממשלה לצמצם את הגירעון התקציבי.
ההפגנות ברחובות הידרדרו לעימותים קשים מול כוחות המשטרה, שהגיבו בתותחי מים ובגז מדמיע. המפגינים חסמו כבישים, הבעירו פחים והשליכו חפצים וזיקוקים לעבר השוטרים, ובמקביל עשרות בתי ספר הוצתו או נבזזו ומאות מוסדות חינוך נסגרו כליל או באופן חלקי. הרשויות מדווחות כי מאז תחילת האירועים נעצרו כ-6,000 בני אדם, רובם קטינים, ומאות שוטרים ותלמידים נפצעו. לפי דיווח בערוץ 14, באחד העימותים איבד תלמיד בן 15 את ידו.
הממשלה הצרפתית ומתנגדי המחאה מאשימים את מפלגת השמאל הרדיקלי "צרפת הבלתי כנועה", בראשות ז'אן-לוק מלנשון, בהשתלטות על ההפגנות ובהסתה לאלימות. שר החינוך, אדוארד ג'פראי, טען כי מסתננים מהשמאל הקיצוני מסכנים את הצוותים והתלמידים. מנגד, מלנשון הכחיש מעורבות פעילה בארגון המהומות, שיבח את המפגינים וכינה את גל המחאה "תנועת הנוער העוצמתית ביותר ב-50 השנים האחרונות", בעוד ארגוני עובדים מאשימים את המשטרה בהפעלת כוח מופרז.
המהומות בצרפת עוררו תגובות גם בזירה הבינלאומית. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, התייחס לאירועים וטען כי המשבר אינו קשור לבתי הספר, אלא נובע מ"הגירה המונית שיצאה משליטה". לדברי טראמפ, האירועים הם עדות לכך ש"האסלאם רוצה להשתלט על מדינה שהייתה פעם גדולה".
יש לכם בקשות, הצעות או רעיונות לשיפורים? נשמח שתשתפו אותנו! לחצו להעברת הודעה