כוחות הביטחון עצרו 10 חשודים יהודים ביו"ש; כ"ץ שלל שימוש בצווים מנהליים
הבוקר פתחו המשטרה, שב"כ וצה"ל במבצע "עלה של זית", שבמסגרתו נעצרו עשרה חשודים יהודים והוחרמו כלי רכב באזור בנימין. המעצרים בוצעו בעקבות אירועי אלימות קשים שהתרחשו בסוף השבוע סביב מסיק הזיתים, שכללו בין היתר תקיפה של צלמת "וושינגטון פוסט" ודיפלומטים אירופאים. במקביל למעצרים, כוחות הביטחון קיימו פעולות אכיפה נגד מאחזים בלתי חוקיים בגין בנייה בלתי חוקית והפרת צווי שטח צבאי סגור.
בעקבות האירועים, שר הביטחון ישראל כ"ץ הבהיר כי הטיפול באלימות מצד מתיישבים חייב להיות באחריות המשטרה בלבד, והודיע כי לא יחזיר לשימוש צווים מנהליים, צעד אותו כינה "דרקוני". שר האוצר בצלאל סמוטריץ' גינה את האלימות וטען כי קומץ הפורעים גורם "נזק אדיר להתיישבות", אך הפנה אצבע מאשימה למשטרה ולמערכת המשפט על כישלונן באכיפה, והביע התנגדות נחרצת להפעלת חיילי צה"ל מול אזרחים ישראלים.
סביב הטיפול בפורעים התגלעה מחלוקת בין גופי הביטחון. הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, אישר הקמת פלוגת מג"ב נוספת באוגדת איו"ש שתתמחה בפשיעה לאומנית. מנגד, בכירים במשטרה מתחו ביקורת על דברי הרמטכ"ל וטענו כי כ-1,700 לוחמי מג"ב כבר פועלים תחת פיקוד המרכז, וכי אין לגלגל את האחריות למתרחש על המשטרה בלבד. במקביל, מחוז ש"י מקדם תוכנית להקמת "חטיבה C", כוח משולב של כ-800 שוטרים ולוחמים שיתמקד בטיפול בחיכוך בשטחים הפתוחים.
פעילי ימין תקפו בחריפות את המשטרה, כינו את מבצע המעצרים "עלה תאנה" וטענו כי כוחות הביטחון מתעלמים מטרור חקלאי פלסטיני. מנגד, פלסטינים דיווחו על הצתות ותקיפות נוספות מצד מתנחלים באזור תורמוס עיא. במקביל, רכב ובו פלר חסן-נחום, מועמדת מטעם מפלגת "עמך ישראל", הותקף באבנים על ידי פלסטינים סמוך לתורמוס עיא, ואישה אחת נפצעה קל.
יו"ר כחול לבן בני גנץ הודיע על פרישה מההתמודדות בבחירות
יו"ר כחול לבן, בני גנץ, הודיע כי מפלגתו לא תתמודד בבחירות הקרובות לכנסת. ההודעה, שמגיעה ימים ספורים לפני יום הבוחר, פורסמה על רקע סקרים עקביים שבהם המפלגה לא חצתה את אחוז החסימה. לפי הודעת המפלגה, הסיבה המיידית לעיתוי הפרישה היא פתיחת הקלפיות עבור חיילי צה"ל בבסיסים, מתוך מטרה למנוע מצב שבו קולות החיילים ירדו לטמיון עבור רשימה שלא תיכנס לכנסת.
ההחלטה התקבלה לאחר התלבטויות ודיונים פנימיים בסיעה, שבהם גורמי מקצוע דחפו להמשך ההתמודדות, בעוד חברי כנסת ברשימה, כמו אלון שוסטר, הציבו קו אדום ודרשו שלא לבזבז קולות. גנץ קיבל את ההחלטה הסופית מבלי לעדכן מראש את ראשי המפלגות האחרות. הוא הבהיר כי לא יתמוך באף מועמד לראשות הממשלה בשלב זה, וכי ימשיך לפעול מחוץ למערכת הפוליטית למען הקמת ממשלת אחדות רחבה, שבה הוא רואה את הפתרון היחיד לאתגרי המדינה.
בגוש השינוי התקבלה הודעת הפרישה בברכות. ראשי המפלגות, ובהם גדי איזנקוט, יאיר לפיד, יאיר גולן ויועז הנדל, שיבחו את גנץ וכינו את החלטתו אחראית ונכונה, כזו שמונעת אובדן קולות קריטיים למחנה לקראת הבחירות.
מנגד, בקואליציה ובמפלגות הימין ניצלו את פרישת גנץ כדי להפעיל לחץ כבד על מפלגות ימין שאינן צפויות לעבור את אחוז החסימה, ובראשן מפלגת "עמך ישראל" של עופר וינטר, במטרה שיפרשו גם כן. שרים וחברי כנסת, ביניהם בצלאל סמוטריץ', גדעון סער, שלמה קרעי וינון אזולאי, קראו לווינטר לגלות אחריות דומה ולא לסכן את גוש הימין באובדן קולות. בתגובה, טענו ב-"עמך ישראל" כי פרישת גנץ רק ממחישה את חשיבותם וכי הם מהווים את הבית היחיד למצביעי ימין שמחפשים אחדות ואינם מוכנים לקחת חלק בחרם על נתניהו.
צה"ל חיסל שלושה מחבלי חמאס בצפון הרצועה
צה"ל ושב"כ תקפו מהאוויר במהלך סוף השבוע וחיסלו שלושה מחבלים מהזרוע הצבאית של חמאס בצפון רצועת עזה. על פי צה"ל, המחבלים קידמו לאחרונה מתווי טרור נגד כוחות הביטחון ואזרחי ישראל, ופעלו לשיקום היכולות הצבאיות של ארגון הטרור תוך הפרה שיטתית של הפסקת האש.
בתקיפות, שבוצעו במרחבים דארג' תופאח וג'באליה, חוסל עבדאללה מוחמד חמיס ג'אבר, פעיל בכיר שסייע ביצירת אמצעי לחימה והיווה גורם משמעותי במטה הייצור של חמאס. לצידו חוסלו מאג'ד אחמד מוצטפא צבאג, ראש חוליה בארגון, ועאמר בשיר מוחמד חוראני מגדוד ההנדסה. בצבא הדגישו כי ננקטו צעדים מוקדמים, בהם שימוש בחימוש מדויק, במטרה לצמצם את הפגיעה באזרחים.
בעקבות החיסולים, פרסם שר הביטחון ישראל כ"ץ הודעה שבה בירך את הכוחות והצהיר כי ישראל תמשיך לפעול בעוצמה עד שחמאס יפורק ועזה תפורז. כ"ץ הבהיר כי פירוק הארגון ייעשה בהתאם להסכם בהובלת ארצות הברית, או באופן מעשי על ידי צה"ל בעצמו. השר הוסיף כי "הזמן מתקרב וצה"ל ערוך לביצוע המשימה", והדגיש כי לא תינתן חסינות לאיש מהמעורבים בפשעי 7 באוקטובר.
מעצרם של ראש עיריית כפר סבא ורעייתו הוארך בארבעה ימים
בית משפט השלום בראשון לציון האריך בארבעה ימים את מעצרם של ראש עיריית כפר סבא, רפי סער, ורעייתו מיטל, החשודים בפרשת קבלת השוחד והטיית המכרזים בעירייה. בדיון, הגיעו נציגי המשטרה מיאח"ה בלהב 433 והסנגורים להסכמה כי השניים ישוחררו למעצר בית ביום חמישי הקרוב, בתנאי שלא תהיה "התפתחות דרמטית" בחקירה.
על אף שלטענת המשטרה בני הזוג פעלו יחד לקבלת השוחד, השניים מנהלים קווי הגנה נפרדים. ראש העיר ממשיך להכחיש את המיוחס לו וטוען כי לא לקח "שקל בודד", בעוד אשתו שומרת על זכות השתיקה. סנגוריתה של אשת ראש העיר ביקשה לשחררה בשל מצבה הנפשי, אך הסכימה להארכת המעצר לאחר שהשופט הבהיר כי בכוונתו להשוות את תנאיה לאלו של עצורים אחרים בפרשה.
במהלך הדיון עלו חשדות הנוגעים לאיש העסקים אפרים כחלון, שזכה במכרז פודטראקים בעיר ומעצרו הוארך גם כן בארבעה ימים. המשטרה חושדת כי כחלון הנפיק לאשת ראש העיר כרטיס אשראי המחובר לבנק דיגיטלי באיטליה. בנוסף, המשטרה איתרה חוזה מחודש אפריל האחרון המעיד לכאורה על הלוואה של 2.5 מיליון שקלים שהעניק לה, אף שטרם ברור אם הכסף הועבר בפועל. סנגורו של כחלון טוען לחפותו של הלקוח, בעוד כחלון עצמו טוען כי אינו זוכר שחתם על חוזה כזה.
במקביל, הוארך מעצרם של מעורבים נוספים תוך הסכמה לשחרורם העתידי, וחלקם שוחררו למעצר בית בתנאים מגבילים כבר כעת. קודם לכן, דחה בית המשפט המחוזי ערעור של המשטרה והורה על שחרורו למעצר בית של מנכ"ל החברה הכלכלית בעיר, שגיא חן. חן, החשוד כדמות מרכזית שהוציאה לפועל את ההטבות, מסרב למסור לחוקרים את סיסמאותיו בטענה לחיסיון עורך דין-לקוח.
דוח הבדיקה למבחני "תנופה": התוצאות מהימנות, אופן ההצגה נמצא כבעייתי
דוח הבדיקה של פרופ' עמי מויאל לבחינת מודל מבחני "תנופה" (לשעבר מיצ"ב) פורסם, וחושף כשלים מערכתיים ביחסים שבין משרד החינוך לרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה). הוועדה הוקמה על ידי שר החינוך יואב קיש בעקבות משבר חריף בין השר למנכ"ל ראמ"ה, וסירובו של קיש לפרסם את התוצאות הנמוכות של המבחנים בטענה לחוסר אמינות.
הדוח קובע באופן נחרץ כי לא נמצאה תשתית עובדתית המטילה ספק במהימנות תוצאות הבחינות שכבר התקיימו. מחבר הדוח גיבה את עבודתה המקצועית של ראמ"ה, וקבע כי אין לשנות בדיעבד את נקודות החתך שנקבעו מראש לסיווג הישגי התלמידים או את המתודולוגיה שלפיה הושגו התוצאות, שכן אלו אושרו בוועדת התקנים המשותפת.
מנגד, הדוח קיבל את טענתו המרכזית של משרד החינוך לגבי אופן הצגת הנתונים. פרופ' מויאל קבע כי הצגת רמת הביצוע הגבוהה ביותר כרמה היחידה המשקפת "עמידה בדרישות תוכנית הלימודים" היא בעייתית מבחינה מקצועית-פדגוגית, שכן היא מייצרת תמונה בינארית שעלולה להטעות ואינה משקפת את רצף השליטה של התלמידים.
הדוח מותח ביקורת על תפיסת היקף השותפות וחלוקת הסמכויות בין הגופים, ומגדיר את המחלוקת כ"כשל מערכתי" ולא כבעיה נקודתית. פרופ' מויאל המליץ על שורת צעדים להסדרה, ובהם: עיגון מעמדה ועצמאותה של ראמ"ה בחקיקה, הקמת ועדת היגוי משותפת, בחינה מחדש של מודל רמות הביצוע והגדרת רף בסיס ברור, וכן קיצור לוחות הזמנים לפרסום התוצאות.
בעקבות פרסום הדוח, שני הצדדים בירכו על הממצאים. בראמ"ה ציינו כי הדוח מאשר שפעלו במקצועיות ושתוצאותיהם תקפות, והדגישו את ההמלצה לעגן את עצמאותם המקצועית. משרד החינוך והשר קיש מסרו כי הדוח מוכיח שטענותיהם בדבר ההצגה המטעה של הנתונים היו מבוססות וחייבו בדיקה מעמיקה, והודיעו כי ילמדו את ההמלצות לקראת קבלת החלטות.
נשיא המדינה הרצוג ימריא לביקור בהונגריה וייפגש עם ההנהגה החדשה
נשיא המדינה יצחק הרצוג ימריא מחר (שלישי) לביקור מדיני בהונגריה, שאושר על ידי הממשלה. במהלך ביקורו, שיימשך כ-12 שעות, יתקבל הרצוג בארמון הנשיאות על ידי נשיא הונגריה אנדראש באקה, וייפגש עם ראש הממשלה החדש פטר מדיאר ועם ראשי הקהילה היהודית.
במרכז הביקור יעמוד נאומו של הרצוג בכנס הבין-לאומי של יוזמת "קול העם". מדובר ביוזמה שהקים הנשיא במטרה לחזק את הקשר בין ישראל ליהדות התפוצות ולקדם שיח משותף סביב האתגרים הניצבים בפני העם היהודי, ובהם התמודדות עם אנטישמיות.
הביקור הנוכחי, שנערך כשבוע לפני הבחירות בישראל, הוא הראשון של גורם ישראלי בכיר בהונגריה מאז המהפך הפוליטי במדינה. בבחירות האחרונות איבד ראש הממשלה לשעבר ויקטור אורבן את השלטון לאחר 16 שנים רצופות. בתקופתו נחשבה הונגריה לבעלת ברית קרובה, שהעניקה לישראל גיבוי חריג באירופה ובלמה החלטות ביקורתיות נגדה.
עם חילופי השלטון, שינתה הונגריה את עמדתה בסוגיות הנוגעות לישראל מתוך רצון להתקרב מחדש למוסדות האירופיים והבינלאומיים. הממשלה החדשה והפרלמנט ההונגרי ביטלו את המהלך שקידם אורבן לפרישת הונגריה מבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, וראש הממשלה מדיאר הצהיר כי ארצו מחויבת לכבד את צווי המעצר של בית הדין, לרבות הצו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. בנוסף, הממשלה החדשה הסירה את התנגדותה להטלת סנקציות אירופיות על מתנחלים.
חרף השינויים במדיניות, הבהיר ראש הממשלה מדיאר כי בכוונתו לשמר יחסים "פרגמטיים" וקרובים עם ישראל. שרת החוץ ההונגרית אורבן אף הצהירה כי ישראל נותרה שותפה אסטרטגית, והממשלה בבודפשט הביעה בהצהרה משותפת עם גרמניה תמיכה בזכותה של ישראל להגנה עצמית.
רופא מסורוקה נידון ל-27 חודשי מאסר בגין חברות בדאעש
בית משפט השלום בבאר שבע גזר 27 חודשי מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי וקנס של 15 אלף שקלים על ד"ר מוחמד עזאם, רופא שעבד בבית החולים סורוקה. עזאם הורשע בתום משפט בעבירה של חברות בארגון הטרור דאעש, לאחר שנעצר בחודש יולי 2024.
על פי הכרעת הדין, עזאם עבר תהליך הקצנה אידיאולוגי ממושך, במסגרתו צרך באופן שיטתי תכני תעמולה של דאעש החל משנת 2014. לאחר אירועי 7 באוקטובר, בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל", הוא החליט להצטרף לארגון, נשבע אמונים למנהיגו, ואף החזיק במכשיריו מדריכים להכנת חומרי נפץ ורעלים.
השופטת שוש שטרית קבעה בגזר הדין כי התנהלותו של הרופא לא נבעה מסקרנות בלבד, אלא העידה על תהליך בניית יכולת וכשירות מבצעית. היא הדגישה כי החזקת החומרים המבצעיים יצרה פוטנציאל חמור לפגיעה בביטחון המדינה ובשלום הציבור.
נציגות פרקליטות מחוז דרום שניהלו את התיק ציינו את הפער הבלתי נתפס בין מקצועו של רופא, המושתת על הצלת חיים, לבין חברות בארגון טרור רצחני, במיוחד כשבבית החולים שבו עבד טופלו אזרחים וחיילים פצועים. לאור חומרת המעשים, פרטיו של עזאם הועברו למשרד הבריאות לבחינת שלילת רישיונו כרופא.
הרשעה במתן שוחד ליועצו הבכיר של נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין
בית המשפט המחוזי בחיפה, בראשות השופט מוחמד עלי, הרשיע את מזיד חמדאן בעבירות של מתן שוחד לזאב דולינסקי, ששימש כיועצו האישי והבכיר של נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין. ההרשעה ניתנה לאחר שחמדאן הודה בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון מול פרקליטות מיסוי וכלכלה.
על פי כתב האישום, בין השנים 2018 ל-2020 העביר חמדאן לפחות 6,000 שקלים לדולינסקי. בתמורה לכך, עשה דולינסקי שימוש בתפקידו הציבורי ובקשריו עם גורמי ממשל כדי לקדם בקשות של חמדאן, שעסק בקידום ענייני אנשים פרטיים מול גורמי שלטון. הסיוע ניתן בתחומי תכנון ובנייה, רישיונות, אשרות כניסה לישראל ועניינים רפואיים. המעשים התאפשרו בעקבות היכרות רבת שנים בין השניים, על רקע פעילות משותפת במפלגת הליכוד.
עוד עולה מכתב האישום כי חמדאן ונאשם נוסף בשם מרואן ריאן פעלו למתן שוחד לדולינסקי, במטרה לקדם ערעורים על תוצאות בחינות הסמכה של משרד הבריאות, לאחר ששני בני משפחתו של ריאן נכשלו בהן.
במסגרת הסדר הטיעון, הסכימו הצדדים לעתור לעונש של שישה וחצי חודשי מאסר בפועל, שירוצו בדרך של עבודות שירות. כמו כן, סוכם כי יתבקש בית המשפט להטיל על חמדאן מאסר על תנאי וקנס כספי שגובהו ייקבע לפי שיקול דעת השופט.
אלביט זכתה בחוזה של 235 מיליון דולר לאספקת רקטות ומשגרים למדינה באירופה
חברת אלביט מערכות זכתה בחוזה בשווי של 235 מיליון דולר לאספקת רקטות ומערכות ארטילריה למדינה באירופה. ההסכם ייצא לפועל לאורך שלוש שנים במסגרת עסקת ממשל-לממשל (G-to-G) בין משרד הביטחון הישראלי לבין משרד ההגנה של המדינה הרוכשת. לפי דיווח במעריב, המדינה שרכשה את המערכות היא יוון, כחלק ממהלך לחיזוק מערך ההגנה שלה במסגרת תוכנית "אכילס".
במסגרת העסקה, אלביט תספק את הגרסה לטווח בינוני של הרקטה המונחית המדויקת EXTRA-MR, המאפשרת פגיעה במטרות בטווחים של עד 80 קילומטרים. החוזה כולל גם אספקת משגרי PULS, פלטפורמות ארטילריה נוספות ותמיכה לוגיסטית משולבת. המערכות מותאמות לשילוב במערכות פיקוד ושליטה (C4I) קיימות.
נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות, בצלאל (בוצי) מכליס, בירך על העסקה ומסר כי היא מחזקת את מעמדה הגלובלי של החברה כמובילה עולמית בתחום הארטילריה הרקטית. לדבריו, הבחירה במערכות אלו על ידי מספר הולך וגדל של מדינות באירופה וחברות בברית נאט"ו משקפת את הביקוש הבינלאומי הגובר ליכולותיה המתקדמות של החברה.
נמשכות המהומות בצרפת: אלפי עצורים, נזק נרחב ודחיית התפטרות שר הפנים
גל מהומות, ביזה ועימותים אלימים עם כוחות המשטרה נמשך ברחבי צרפת, במספר מוקדים ובהם פריז, מרסיי וליון. האירועים החלו בחודש שעבר כמחאת תלמידי תיכון על מצב מערכת החינוך ומחסור במורים, אך התרחבו להפגנות המוניות נגד יוקר המחיה, אליהן חברו סטודנטים, פעילי "האפודים הצהובים" והמוני מתפרעים.
האלימות ברחובות הובילה לנזק כבד, הכולל השחתת כ-1,500 בתי עסק, הצתת רכבים ומבני ציבור, בהם קריסתו של בניין עיריית לימוז'. הרשויות מדווחות כי מאז סוף השבוע נעצרו מעל ל-2,500 בני אדם, ומאות מאנשי כוחות הביטחון נפצעו. בתגובה להסלמה, הורה ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו להטיל עוצר חלקי ומקומי בערים שנפגעו, במטרה להגן על התושבים ועל העסקים.
נשיא צרפת עמנואל מקרון נשא נאום לאומה בו גינה את האלימות והודיע כי יעניק למושלי המחוזות סמכות לאסור התקהלויות. במקביל, מקרון דחה את בקשת ההתפטרות של שר הפנים לורן נונייז, שהודה באובדן שליטה בשל מספרם הרב של המתפרעים, ונימק את הסירוב בצורך לשמור על שרשרת הפיקוד. עם זאת, הנשיא ושר הפנים הודו בכשלי היערכות ומודיעין לקראת ההפגנות.
סביב המהומות מתנהל מאבק פוליטי חריף. גורמים בממשלה מאשימים את תנועות השמאל הקיצוני, ובראשן מפלגת "צרפת הבלתי כנועה" של ז'אן-לוק מלנשון, בליבוי האלימות כדי לערער את היציבות לקראת הבחירות ב-2027. מנגד, מלנשון האשים את מקרון במשיכת זמן עד שהמצב יירקב, בעוד שבמפלגות הימין הקיצוני תקפו את הממשלה, טענו כי היא איבדה שליטה, והגדירו את נאומו של מקרון כהפגנת פחדנות.
יש לכם בקשות, הצעות או רעיונות לשיפורים? נשמח שתשתפו אותנו! לחצו להעברת הודעה