דיווח בעיתון "הארץ" טען כי משרד התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג ביקש להוציא חמישה צווי מעצר סודיים נגד בכירים ישראלים, בהם השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. על פי הדיווח, מדובר בשלושה פוליטיקאים ושני אנשי צבא.
בעקבות הפרסום, בית הדין בהאג פרסם הכחשה חריגה, בה נמסר כי הדיווח "אינו מדויק" וכי לא הוצאו צווי מעצר חדשים נגד ישראלים. בהודעת בית הדין צוין כי הוא חרג ממנהגו שלא להגיב לספקולציות בתקשורת, משום שהדיווח היה "כה ספציפי ולא מדויק, עד כי הותרתו ללא מענה עלולה להטעות".
למרות ההכחשה הרשמית על הוצאת הצווים, דיווח ב-ynet טוען כי מחליפתו של התובע קארים חאן החליטה עקרונית להמשיך בתהליך ולהגיש בקשה להוצאת צווי המעצר. לפי דיווח זה, משרד החוץ הישראלי עדכן את השר בן גביר בנושא.
ההתפתחות מגיעה כשנתיים לאחר שבית הדין הוציא צווי מעצר פומביים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, בחשד לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. במקביל, התובע הראשי, קארים חאן, הושעה זמנית מתפקידו בשל תלונה על תקיפה מינית.
התמונה המלאה
החקירה, על פי דיווחים, מתמקדת בהרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית, מהלך שייתכן ונבחן כהפרה של אמנת ז'נבה. מומחה למשפט בינלאומי שהתראיין ל"הארץ" הסביר כי צווי מעצר סודיים, בניגוד לצווים הפומביים שהוצאו נגד נתניהו וגלנט, נועדו להגדיל את הסיכוי למעצר ולאו דווקא לייצר הרתעה.
בדיווח ב"הארץ" פורסם לראשונה כי משרד התובע ביקש להוציא צווי מעצר סודיים וצוינו שמותיהם של השרים סמוטריץ', בן גביר והשרה אורית סטרוק, בנוסף לשני אנשי צבא. (לכתבת המקור)
ב"מעריב" התמקדו בהכחשה החריגה של בית הדין, תוך ציטוט ההודעה הרשמית לפיה הדיווח היה "לא מדויק" באופן שעלול להטעות את הציבור. (לכתבת המקור)
ב-ynet דווח כי למרות שהצווים לא הוצאו, התקבלה החלטה עקרונית בבית הדין להמשיך בתהליך הגשת הבקשה, וכי שמות נוספים שהוזכרו בעבר בהקשר זה הם שר הביטחון ישראל כ"ץ והרמטכ"לים לשעבר והנוכחי. (לכתבת המקור)
ב"וואלה" צוין כי ישראל הגישה בקשה לפסילת התובע קארים חאן מכל עיסוק בתיקים הנוגעים אליה, בטענה שפעל מ"מניעים אישיים פסולים" כדי להסיט את תשומת הלב מהאשמות על הטרדה מינית נגדו. (לכתבת המקור)
יש לכם הערות על הכתבה? נשמח שתשתפו אותנו כדי שנוכל להשתפר! לחצו למילוי משוב
לקבלת החדשות החדשות למייל - לחצו להרשמה בחינם
