בג"ץ דן בעתירה להכיר בחיילים שהתאבדו לאחר שחרורם כחללי צה"ל

בג"ץ דן היום (שני) בעתירה הדורשת להכיר בחיילים ששמו קץ לחייהם לאחר שחרורם מצה"ל כחללי צה"ל. על פי החוק הקיים, חיילים אלה אינם זכאים לקבורה צבאית ולהנצחה רשמית, גם במקרים שבהם משרד הביטחון קובע כי נמצא קשר סיבתי ישיר בין התאבדותם לשירותם הצבאי.

במהלך הדיון, הבהירו השופטים כי ידם כבולה בשל החקיקה הקיימת. השופט דוד מינץ הסביר כי "לא ניתן לפתור את הבעיה במסגרת זו. יש חקיקה שאנחנו לא יכולים לשנות". עם זאת, השופט יחיאל כשר קבע כי "אין ספק שפציעה פיזית ופציעה נפשית הן אותו דבר", אמירה שצוטטה בהרחבה.

העתירה הוגשה על ידי מספר ארגונים בשם משפחות שכולות, הטוענות כי המצב הקיים מהווה אפליה. לטענתן, אין להבחין בין חייל שנפטר מפצעיו הפיזיים לאחר שחרורו, לבין חייל שנפטר מ"פגז בנפשו" שספג בשירות. "ליד הקבר של הבן שלי ביום הזיכרון, אף אחד לא עומד", אמרה בדיון אמו של גיל פנקינסקי, לוחם שייטת שהתאבד לאחר שחרורו.

המדינה והצבא התנגדו לעתירה בטענה שיש לשמר את המעמד המיוחד של חללי צה"ל רק למי שנהרג בעת שירות פעיל. כמענה חלקי לסוגיה, הוקמה ועדת אלמוז, שהמליצה להעניק למשפחות ליווי וסממנים צבאיים בהלוויה אזרחית, אך רק במקרים שהתרחשו עד שנתיים מיום השחרור. העתירה הנוכחית מבקשת לעצור את יישום המלצות הועדה ולקבוע הכרה מלאה בנפטרים כחללי צה"ל. העותרים טוענים, בין היתר, כי מגבלת השנתיים שקבעה הוועדה היא שרירותית, שכן פוסט-טראומה יכולה להתפרץ שנים רבות לאחר השירות, וכי נציגי ציבור ומשפחות לא שותפו בעבודתה.

החלטת השופטים תינתן במועד מאוחר יותר.

התמונה המלאה

על פי צה"ל, מתחילת המלחמה ועד סוף 2025 התאבדו 15 חיילים ששירתו בה ושמו קץ לחייהם לאחר שחרורם. העתירה הנוכחית מבקשת לעצור את יישום המלצות ועדת אלמוז ולקבוע הכרה מלאה בנפטרים כחללי צה"ל. העותרים טוענים, בין היתר, כי מגבלת השנתיים שקבעה הוועדה היא שרירותית, שכן פוסט-טראומה יכולה להתפרץ שנים רבות לאחר השירות, וכי נציגי ציבור ומשפחות לא שותפו בעבודתה.

ב'הארץ' התמקדו בפרטי החוק הקיים ובמסקנות ועדת אלמוז, תוך הדגשת הביקורת על מגבלת השנתיים. הדיווח כלל נתונים על מספר המתאבדים מאז תחילת המלחמה. (לכתבת המקור)

ברשת 13 הודגשו העדויות הרגשיות מהדיון, כולל דבריו של חבר לוחם שטען כי המלצות ועדת אלמוז הן "פגיעה בלוחמים" ואינן מיושמות בפועל. עוד צוין כי נציגי העותרים תיארו את הוועדה כ"ועדת טיוח". (לכתבת המקור)

ב-ynet ניתן פירוט נרחב של עמדת השופטים, ובפרט ציטוטיו של השופט מינץ שהסביר את המגבלה החוקית המונעת מבית המשפט להתערב. כמו כן, פורטו בהרחבה טיעוני העותרים נגד המלצות הוועדה והתגובה המקדמית של המדינה לעתירה. (לכתבת המקור)

יש לכם הערות על הכתבה? נשמח שתשתפו אותנו כדי שנוכל להשתפר! לחצו למילוי משוב