בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את שר האוצר לשעבר, משה כחלון, בעבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך, במסגרת הסדר טיעון שאליו הגיע עם הפרקליטות. כחלון, שכיהן כיושב ראש חברת האשראי החוץ-בנקאי הציבורית יונט קרדיט, הודה בעובדות כתב האישום המתוקן.
על פי כתב האישום, בתחילת שנת 2022 עודכן כחלון בדבר אי-סדרים מהותיים שהתגלו בסניף נצרת של החברה. למרות זאת, הוא לא פעל כנדרש בחוק להבאת מלוא המידע לידיעת דירקטוריון החברה וציבור המשקיעים. המידע הוצג לדירקטוריון ודווח לציבור רק כחמישה חודשים לאחר שהובא לידיעתו של כחלון.
במסגרת הסדר הטיעון, גזר בית המשפט על כחלון מאסר על תנאי, קנס בסך 180 אלף שקלים, והגבלת כהונה כנושא משרה בחברה ציבורית למשך 18 חודשים. זמן קצר לאחר חשיפת הפרשה, כחלון התפטר מתפקידו כיו"ר החברה.
בפרקליטות הדגישו כי ההרשעה מעבירה מסר ברור לנושאי משרה בכירים בחברות ציבוריות. לדבריהם, בכירים חבים חובה לא רק לחברה עצמה, אלא גם לציבור המשקיעים ובעלי המניות, הנשענים על המידע המפורסם לצורך קבלת החלטות השקעה, והפרת חובות אלו גוררת אחריות וענישה.
התמונה המלאה
ההרשעה התקבלה בבית המשפט הכלכלי בתל אביב על ידי השופטת דנה אמיר. החקירה בפרשה נוהלה על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות לניירות ערך, והתיק נוהל על ידי מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה.
ב'וואלה', 'ערוץ 14', 'ישראל היום' ו'כאן חדשות' פורטו פרטי ההרשעה, העונש המוסכם והעובדה שכחלון עיכב את הדיווח על אי-הסדרים במשך כחמישה חודשים. כל המקורות ציטטו או פירשו את המסר של הפרקליטות בנוגע לחובתם של נושאי משרה כלפי ציבור המשקיעים.
יש לכם הערות על הכתבה? נשמח שתשתפו אותנו כדי שנוכל להשתפר! לחצו למילוי משוב
לקבלת החדשות החדשות למייל - לחצו להרשמה בחינם
