הדיון השני בבקשת החסינות של ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) התנהל באווירה סוערת, וכלל מתקפות חריפות מצידה ומצד חברי קואליציה נוספים נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. גוטליב האשימה את היועמ"שית והייעוץ המשפטי כי הם "מתנהגים כמו ארגון פשע" וכי הם רודפים אותה ואת הימין. הדיון הסתיים לאחר שעות ארוכות ללא החלטה.
במהלך הדיון מיעטה גוטליב להתייחס לאישום המרכזי נגדה - חשיפת זהותו של איש שב"כ בניגוד לחוק. במקום זאת, היא הציגה תיאוריות קשר בנוגע לאירועי 7 באוקטובר, כולל סרטון עם הכותרת "הייתה בגידה", ותקפה את מערכת אכיפת החוק על נושאים אחרים.
כשהגיע תורה לדבר הבהירה היועמ"שית בהרב-מיארה כי כתב האישום נגד גוטליב מבוסס על חוות דעת מקצועית ו"סודית ביותר" של השב"כ. לדבריה, חוות הדעת קובעת כי חשיפת זהות הלוחם על ידי גוטליב יצרה סיכון ממשי לחייו ולחיי משפחתו מצד גורמי טרור. היא הדגישה כי המעשה בוצע "במכוון" ו"בתכנון", וכי חסינות פרלמנטרית אינה נועדה לאפשר לחברי כנסת לבצע עבירות פליליות.
יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר כץ (הליכוד), הצטרף למתקפה על היועמ"שית, כינה אותה בשמה הפרטי "גלי" והאשים אותה ב"אכיפה בררנית" וברדיפה פוליטית נגד הימין. במהלך הדיון התפתחו עימותים קולניים רבים, סגן השר אלמוג כהן הוצא מהדיון לאחר שצרח על היועמ"שית, וחברי כנסת מש"ס האשימו אותה ברדיפת לומדי תורה. באחד מרגעי השיא, גוטליב "נבחה" לעבר חברי האופוזיציה באמירה "האו האו האו".
התמונה המלאה
לדברי היועמ"שית, חוות הדעת של שב"כ הועמדה לעיון חברי הוועדה בחדרו של היו"ר, תחת מגבלות סיווג. פרקליט המדינה עמית איסמן הסביר בתגובה לשאלות כי העיכוב בהצגת המסמכים נבע מכך ששר הביטחון ישראל כ"ץ לא חתם על תעודת החיסיון במשך תקופה חריגה. היועמ"שית הוסיפה כי גוטליב בחרה שלא להתייצב לחקירה או לשימוע, וכי טענותיה נשמעו לראשונה רק בדיון בוועדה.
בכלי התקשורת השונים ניתן ביטוי נרחב לאווירה החריגה בדיון. ב'ynet' וב'וואלה' תיארו "מופע השתלחות" ו"שעות של צרחות", ופירטו את העימותים הקשים, כולל הוצאת סגן השר אלמוג כהן והעימות בין גוטליב לח"כ מירב בן ארי. ב'ynet' אף צוין כי חוות הדעת של שב"כ קבעה שגוטליב "סיכנה את חייו" של איש השירות.
ב'כאן חדשות' הדגישו את חריפות ההתבטאויות של גוטליב, וציטטו את השופטת בדימוס עדנה קפלן הגלר, שהביעה דאגה כי השיח המתלהם עלול להוביל לאלימות, והזכירה את רצח רבין.
ב'מעריב' הוצגו שתי זוויות נוספות: ניתוח שיח ברשתות החברתיות של חברת SCOOPER הצביע על קיטוב קיצוני, אך עם נטייה שלילית כלפי גוטליב, בעיקר סביב הפגיעה בביטחון המדינה ו"הניתוק" שבעצם קיום הדיון בעת מלחמה. במקביל, פורסם מאמר דעה (מאת משה כהן-אליה, שפורסם גם ב'וואלה'), שפירש את הדיון לא כהליך משפטי אלא כ"כתב אישום ציבורי" נגד מערכת המשפט ("הדיפ סטייט"), בו גוטליב משמשת כ"פה של המונים מושתקים". מאמר דעה נוסף ב'ynet' טען כי התנהלותה של גוטליב היא "מתנה" ליריביה, מכיוון שהיא פוגעת במהות טיעוניה.
מקורות:
https://www.maariv.co.il/news/opinions/article-1330802
https://news.walla.co.il/item/3844317
https://www.ynet.co.il/news/article/byhjsvszzg
https://www.ynet.co.il/news/article/yokra14794896
https://www.maariv.co.il/news/politics/article-1331077
https://news.walla.co.il/item/3844362
https://www.ynet.co.il/news/article/rkkpwprbmx
יש לכם הערות על הכתבה? נשמח שתשתפו אותנו כדי שנוכל להשתפר! לחצו למילוי משוב
לקבלת החדשות החדשות למייל - לחצו להרשמה בחינם
