דוח מבקר המדינה חושף שורה של כשלים חמורים במערך השיקום הרפואי ובטיפול בזכויותיהם של כ-20,000 אנשי כוחות הביטחון שנפצעו במלחמת "חרבות ברזל". הדוח קובע כי מערכת השיקום, הן במשרד הבריאות והן באגף השיקום במשרד הביטחון, לא הייתה ערוכה להתמודד עם היקף הפצועים, מה שהוביל לעומסים כבדים, פגיעה באיכות הטיפול ועיכובים משמעותיים בהליכים בירוקרטיים ובמימוש זכויות.
מערכת הבריאות נכנסה למלחמה כשהיא סובלת ממחסור חמור של אלפי מטפלים, בהם פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק, ומתקני כוח אדם שלא עודכנו מאז 2003. כתוצאה מכך, נוצר עומס כבד על מספר מצומצם של בתי חולים, בעיקר במרכז הארץ. כ-72% מהפצועים שנזקקו לאשפוז שיקומי טופלו בשלושה בתי חולים, כאשר בית החולים שיבא לבדו קלט 47% מהם. הביקורת מצאה שבשיבא, ככל שעלה מספר המאושפזים, ירד מספר הטיפולים היומי שקיבל כל פצוע, לעיתים מתחת לסטנדרט המקובל.
הדוח מצביע על היעדר תוכנית חירום לאומית לניהול מערך השיקום ועל כשל בניהול המידע. משרד הבריאות ניהל את נתוני התפוסה באמצעות שיחות טלפון וקבצי אקסל, ללא מערכת מידע מרכזית שאפשרה מעקב בזמן אמת אחר זמני המתנה וצרכים עתידיים. כמו כן, נמצא כי פצועים ובני משפחותיהם לא קיבלו מידע מסודר על כלל אפשרויות השיקום, והחלטות התקבלו לעיתים על בסיס המלצות מפה לאוזן.
באגף השיקום במשרד הביטחון נמצאו עיכובים קשים בטיפול בבקשות להכרה בנכות. נכון למאי 2025, כ-7,000 בקשות עדיין המתינו להכרעה, מתוכן כ-2,200 טופלו במשך יותר משנה – פי שלושה מהזמן המרבי שנקבע. מדיניות "שיקום תחילה", שדחתה את הוועדות הרפואיות, יצרה אי-ודאות בקרב הפצועים ועיכבה את קבלת הזכויות התלויות בקביעת דרגת נכות.
עוד עלה כי פצועים רבים אינם מכירים את זכויותיהם באופן מלא. סקר של אגף השיקום מצא שכ-80% מהפצועים מכירים את זכויותיהם במידה בינונית או פחות. נמצאו זכאים שלא קיבלו הטבות כמו רכב שכור או החזרי שכר דירה, וכן פגיעה בזכויות סוציאליות בשווי מוערך של עשרות מיליוני שקלים בשל אופן תשלום השכר שלא כלל הפרשות סוציאליות.
התמונה המלאה
בדוח מפורטים ליקויים נוספים, בהם הסבת שתי מחלקות פנימיות-גריאטריות בשיבא למחלקות שיקום ללא אישור משרד הבריאות, מה שפגע באוכלוסייה המבוגרת. כמו כן, נמצאו עיכובים נרחבים בתשלומים של משרד הביטחון לספקים ולנכי צה"ל, ופרויקט מחשוב מרכזי באגף השיקום, שאמור לייעל את תהליכי ההכרה, התעכב ביותר משנה. הדוח גם מצביע על הוצאה של 309 מיליון שקלים בשנת 2024 על מערך ליווי לנכים, ללא בקרה מספקת על איכות השירות. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מנע את עצמו מהעיסוק בדוח בשל פציעתו של בנו במלחמה, והביקורת הובלה על ידי מנכ"ל משרדו, ישי וקנין.
ב'מעריב' וב'וואלה' התמקדו במחסור בכוח אדם שהיה קיים עוד לפני המלחמה, ובנתונים על העומס בשיבא והירידה בכמות הטיפולים. ב-ynet וב'ערוץ 14' הדגישו את המחדל במסירת המידע לפצועים, שנאלצו להסתמך על מידע "מפה לאוזן", וכן את הליקויים הכספיים והבירוקרטיים באגף השיקום. 'ישראל היום' הדגיש את המספרים הגבוהים של הפצועים והבקשות התקועות, ואת הפער בין מסירות הצוותים בשטח לכשלים המערכתיים.
בתגובה לדוח, משרד הבריאות מסר כי המלחמה הציבה אתגר לאומי חסר תקדים וכי גובשה תוכנית לאומית לשיקום בהיקף של מעל 250 מיליון שקלים להרחבת המערך. משרד הביטחון מסר כי הוא רואה בשיקום הפצועים אתגר לאומי ראשון במעלה, וכי מדיניות "שיקום לפני בירוקרטיה" נועדה לאפשר לפצועים להתרכז בהחלמה. עוד נמסר כי הוקמה ועדת מומחים ציבורית שגיבשה תוכנית פעולה מקיפה.
יש לכם הערות על הכתבה? נשמח שתשתפו אותנו כדי שנוכל להשתפר! לחצו למילוי משוב
לקבלת החדשות החדשות למייל - לחצו להרשמה בחינם
