דוח ביקורת מיוחד של מבקר המדינה היוצא, מתניהו אנגלמן, קובע כי ההיערכות הלאומית בישראל להתמודדות עם איום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי לוקה בחסר באופן מהותי. הדוח מתריע כי גורמים עוינים, ובראשם איראן, פועלים באופן שיטתי ומוסווה ברשתות החברתיות במטרה להעמיק שסעים בחברה הישראלית, לזרוע תבהלה ולהשפיע על תפיסת המציאות של הציבור.
הממצא המרכזי בדוח הוא כי תשע שנים לאחר שהאיום זוהה לראשונה, למדינת ישראל עדיין אין מדיניות לאומית סדורה ואין גורם ממשלתי אחד שמוביל את ההתמודדות עם האיום. זאת, על אף שגופים בינלאומיים כמו הפורום הכלכלי העולמי והאו"ם דירגו את סכנת הדיסאינפורמציה והמידע הכוזב בראש רשימת הסיכונים הגלובליים.
המבקר מזהיר באופן ספציפי מפני התעצמות האיום לקראת הבחירות לכנסת ב-2026, תקופה המהווה לדבריו "קרקע פורייה לפעילות זדונית של שחקנים זרים, עד כדי חשש להטיית תוצאות הבחירות וערעור אמון הציבור בהליך הדמוקרטי". עוד מצוין כי השימוש הגובר בכלי בינה מלאכותית (AI) מאפשר לגורמים עוינים לייצר ולהפיץ תוכן מזויף וזהויות פיקטיביות בהיקפי ענק וברמת אמינות גבוהה.
הדוח מציין כי גורמי ביטחון וממשל שונים, בהם שב"כ, המטה לביטחון לאומי (מל"ל) ומערך הסייבר, ניסו לאורך השנים לקדם יוזמות להתמודדות עם האיום, אך אלו לא קודמו ולא גובשה התארגנות הוליסטית. כמו כן, אין כיום מנגנון רשמי המאפשר לציבור ולגורמי חברה אזרחית לדווח על חשדות לניסיונות השפעה זרה.
התמונה המלאה
הדוח מציג דוגמאות קונקרטיות לפעולות השפעה, בהן קמפיין איראני בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" לקיבוע נרטיב של 'ג'נוסייד בעזה', וכן שליחת כחמישה מיליון מסרוני SMS על ידי איראן וחיזבאללה בספטמבר 2024 במטרה לעורר בהלה בציבור. בנוסף, צוין כי מספר הבקשות מגופי הביטחון להסרת תכנים ברשתות זינק מכ-8,600 בשנת 2021 ליותר מ-106 אלף בשנת 2024.
הביקורת מפרטת שרשרת של יוזמות ממשלתיות שלא הבשילו. כבר ב-2017 החלו דיונים במל"ל ובמערך הסייבר, אך עבודת המטה לא קודמה. ב-2023 הוטלה האחריות על משרד המודיעין, אך המשרד נסגר ב-2024 והנושא לא הועבר לגורם אחראי אחר. תוכנית פעולה לאומית שהגיש מערך הסייבר לראש הממשלה באוגוסט 2024, לא נבחנה על ידו במשך כשנה.
ב'מעריב' הודגשו הדוגמאות לפעילות העוינת של איראן וחיזבאללה, והובאו המלצות המבקר, בהן קריאה למל"ל להציע לראש הממשלה מתווה לקבלת החלטת ממשלה בנושא, והמלצה למשרד החינוך להפוך את התכנים על דיסאינפורמציה לחובה.
ב'וואלה' התמקדו בכשל הממשלתי המתמשך, תוך פירוט הדיונים והיוזמות שלא קודמו לאורך השנים. עוד דווח שם בהרחבה על תגובת ועדת הבחירות המרכזית, שציינה כי הקימה צוות פעולה ייעודי, מקדמת תיקון חקיקה לסימון תוכן שנוצר על ידי AI בתעמולת בחירות, ומקיימת שיח עם גופי הביטחון והפלטפורמות החברתיות.
יש לכם הערות על הכתבה? נשמח שתשתפו אותנו כדי שנוכל להשתפר! לחצו למילוי משוב
לקבלת החדשות החדשות למייל - לחצו להרשמה בחינם
