הכנסת אישרה את חוק יסוד: לימוד תורה ואת הקפאת מעצרי עריקים, במקביל להארכת שירות החובה

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את "חוק יסוד: לימוד תורה" ברוב של 63 תומכים מול 52 מתנגדים, וכן את החוק להקפאת מעצרם של עריקים חרדים ברוב של 58 מול 54. במקביל, ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה סופית את הארכת שירות החובה בצה"ל ל-32 חודשים. המהלכים, שקודמו בימי סיום מושב הכנסת, הם חלק מהסכמות פוליטיות בין הקואליציה למפלגות החרדיות.

חוק יסוד: לימוד תורה מעגן את לימוד התורה כ"ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל". החוק להקפאת מעצרים קובע הסדר מיוחד, שיהיה בתוקף עד 30 בנובמבר, לפיו לא ייאכפו הליכי מעצר נגד תלמידי ישיבות שיוגדרו כ"תורתם אומנותם". הצעת החוק אינה כוללת יעדי גיוס או סנקציות כלכליות.

בצעד חריג, הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, שלח מכתב לראש הממשלה ולשר הביטחון ובו הביע התנגדות נחרצת לחוק הקפאת המעצרים. לטענתו, החוק "מעניק תמריץ לאי-התייצבות לשירות צבאי", יפגע באמון המשרתים וייצור "שבר עמוק". זמיר התנגד במיוחד לסעיף המטיל על ועדה של קצינים בכירים לקבוע את מעמד תלמידי הישיבות, וטען כי לצה"ל אין את הכלים לכך וכי המשימה תסיט קשב ממשימות מבצעיות בעיצומה של מלחמה.

במקביל לחקיקה זו, קידום הארכת שירות החובה נומק על ידי נציגי צה"ל בצורך מבצעי דחוף ובמחסור חמור בכוח אדם. בדיון בוועדה, תא"ל שי טייב הזהיר כי המערך הסדיר ומערך המילואים הגיעו ל"קצה גבול היכולת" וחלק מהיחידות עלולות לקרוס. לדבריו, גם הארכת השירות ל-32 חודשים אינה נותנת מענה מלא לצרכי הצבא, שדורש 36 חודשי שירות.

באופוזיציה תקפו את החקיקה בחריפות וכינו אותה "מכירת חיסול של המדינה" ו"בגידה בחיילי צה"ל". מספר חברי כנסת מהקואליציה, בהם יולי אדלשטיין, דן אילוז ושרן השכל מהליכוד, ומשה סולומון מהציונות הדתית, הצביעו נגד חלק מהחוקים. ראש הממשלה בנימין נתניהו נעדר מההצבעות.

התמונה המלאה

מיד לאחר אישור חוק יסוד: לימוד תורה, התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ בבקשה לבטלו. בית המשפט דחה את הבקשה לצו ביניים, וקבע כי על המדינה להגיש את תגובתה עד 15 בספטמבר, תוך ציון כי לחוק אין הוראות אופרטיביות קונקרטיות בשלב זה. סוגיה משפטית נוספת עלתה סביב חוק הקפאת המעצרים, כאשר יועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפיק, הזהירה מפני ניגוד עניינים של ח"כים חרדים. בעקבות זאת, סיעות ש"ס ויהדות התורה הגישו גילוי נאות כללי לפיו לחבריהן יש ילדים ונכדים שהחוק עשוי להשפיע עליהם.

הדיונים במליאה לוו בסערה ובעימותים קולניים. ראש הממשלה ספג קריאות "בושה" מחברי האופוזיציה. בתגובה לאישור החוקים, השרה שרן השכל (הליכוד) התפטרה מהממשלה. באופוזיציה הבטיחו לבטל את החוקים בממשלה הבאה. מנגד, חברי הכנסת החרדים בירכו על המהלכים. יו"ר ש"ס, אריה דרעי, טען כי "התחלנו לתקן את העוול" ביחס ללומדי התורה, ויו"ר יהדות התורה, משה גפני, אמר כי "תם עידן המעצרים ורדיפת בני התורה".

בתוך הקואליציה נרשמה התנגדות מצד ח"כ משה סולומון (הציונות הדתית), שהצביע נגד שני החוקים והודח מוועדות הכנסת על ידי סיעתו. כמו כן, ח"כ יעקב מרגי מש"ס, שהודיע על פרישה, התבטא באופן חריג ואמר כי "אלה שצועקים 'נמות ולא נתגייס' - תמותו", וכי יש לגייס את כל מי שאינו לומד.

בדיווחים ב'וואלה' ו'ynet' הודגש מכתבו החריג של הרמטכ"ל והניגוד בין הארכת שירות החובה להקלות הניתנות לעריקים. 'כאן חדשות' ו'מעריב' סיקרו בהרחבה את התגובות הפוליטיות ואת המחלוקת סביב עיתוי מכתבו של הרמטכ"ל, כולל תגובתו של יו"ר ועדת החוץ והביטחון, בועז ביסמוט, שטען כי מדובר בהתערבות פוליטית. ב'ערוץ 14' התמקדו באישור החוקים ובכך שבג"ץ לא הוציא צו ביניים נגד חוק היסוד. 'ישראל היום' פרסם טור אישי של בת גלים שער, אמו של גיל-עד שער ז"ל, שפנתה לאימהות החרדיות בקריאה לשיח על אחריות משותפת.

יש לכם הערות על הכתבה? נשמח שתשתפו אותנו כדי שנוכל להשתפר! לחצו למילוי משוב