אלי כהן כבש את המקום הראשון בפריימריז הליכוד; שרים בכירים נדחקו לתחתית הרשימה

תוצאות הפריימריז לרשימת הליכוד לכנסת קבעו צמרת חדשה למפלגה, לצד דחיקתם של שרים וחברי כנסת מכהנים רבים. שר האנרגיה אלי כהן כבש את המקום הראשון בפער ניכר, ואחריו התברגו יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שר המשפטים יריב לוין והשרה מירי רגב. יו"ר הקואליציה אופיר כץ וסגן השר אלמוג כהן, שהתמודד לראשונה לאחר שקיבל קיצור פז"ם, רשמו זינוק שנחשב למפתיע והתברגו בעשירייה הראשונה.

מנגד, שורה ארוכה של דמויות בולטות נדחקה אל מחוץ למקומות הנחשבים לריאליים. השרים אבי דיכטר, עידית סילמן ומאי גולן, וכן חברי הכנסת חנוך מילביצקי, אריאל קלנר, ניסים ואטורי וזאב אלקין, מצאו את עצמם בתחתית הרשימה. השר ניר ברקת רשם התרסקות משמעותית ונדחק למאבק צמוד מול אלקין על המקום הריאלי האחרון.

יו"ר המפלגה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, מסר כי הוא מרוצה מאוד מהתוצאות שמשקפות לדבריו התחדשות, והודה למתפקדים שבחרו "לפי שכל ישר ולא לפי דילים". עם זאת, על פי הדיווחים נתניהו התערב באופן פעיל בבחירות בניסיון לעצב את הרשימה: הוא נחל הצלחה בדחיקתה של ח"כ טלי גוטליב למקום ה-20 ובפגיעה בכוחו של ברקת, אך נכשל במאמציו לטרפד את בחירתו של ח"כ דוד ביטן, שהתברג במקום ריאלי ואף הצליח להכניס את המועמדת שלו למשבצת "האישה החדשה" על חשבון המועמדות שנתמכו בידי נתניהו.

הרכב הרשימה הנבחרת מייצר עבור נתניהו מספר אתגרים, שכן ב-20 המקומות הראשונים ישנן שתי נשים בלבד, וניכרת צניחה דרמטית בייצוג של הציונות הדתית ושל דמויות ביטחוניות בכירות. נתניהו צפוי להשתמש בשריונים השמורים לו כדי לפתור את משברי הייצוג הללו, מה שעלול לדחוק מטה מתמודדים שנבחרו בפריימריז.

התמונה המלאה

הבחירות הפנימיות התאפיינו על פי הדיווחים במאבק בין "קולות חופשיים" לבין התארגנויות של קבוצות פוקדים ודילים, ובראשם מטה ההתפקדות החרדי שהפגין נוכחות רבה בקלפיות. עם זאת, בחלק מהמקרים ההצבעה החופשית גברה על הדילים; אלמוג כהן הצליח להתברג בצמרת ללא מטה ארגוני כלל, בעוד מועמדים שנתמכו חזק על ידי דילים, כדוגמת אתי עטיה שנתמכה על ידי חיים כץ, נותרו בחוץ. בשל החשש מזיופים ומהתנכלות מכוונת כלפיו, שכר השר ניר ברקת חברת חקירות פרטית שתפקח על הליך ההצבעה והספירה.

תוצאות הפריימריז עוררו תגובות חריפות באופוזיציה. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד טען כי הליכוד צריך "מנוחה מהשלטון" והפך למפלגה שרוצה שלטון רק לשם השלטון, ואילו יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן כינה את הרשימה "רשימה של עבריינים מורשעים וחשודים". מנגד, פרשנים ניתחו את התוצאות כשיקוף של מאבק פנימי בין "ממלכתיות" ל"פופוליזם", הסובב סביב שאלת הכוח של מערכת המשפט אל מול נבחרי הציבור.

בסיקור התקשורתי, ב-ynet ובישראל היום שמים דגש על ההיבט הדמוגרפי של הרשימה, הכולל רוב מובהק לנציגים מזרחיים בעשירייה הפותחת לעומת התרסקות הייצוג הסרוג והנשי. בישראל היום מציינים כי בסביבת נתניהו בוחנים שימוש בשריונים כדי לקדם ייצוג נשי, רוסי ואתיופי. ב-ynet מוסיפים ניתוח על כוחם של הדילים מול הקולות החופשיים, תוך הדגשת הכישלונות וההצלחות של נתניהו בחיסולים פוליטיים.

בוואלה מבקרים בחריפות את הרכב הרשימה, תוקפים את השפעתם של הפוקדים החרדים שלטענתם דחקו החוצה את הכוחות הליברליים במפלגה, ומדגישים את כישלונה של עידית סילמן כהוכחה לכך ש"עריקה לא תמיד משתלמת". הדיווח בוואלה הדגיש גם את המהלך של ניר ברקת להצבת חוקרים פרטיים בקלפיות.

בערוץ 14 ממסגרים את המנצחים הגדולים תחת הכותרת של הצלחת ה"כוהנים" (אלי כהן, אלמוג כהן ואופיר כץ). בנוסף, מציעים שם כי המכנה המשותף בין רבים מהמודחים קשור לכך שחתמו בעבר על מכתב נגד רפורמת החלב של השר בצלאל סמוטריץ'. במעריב מתמקדים בלחץ המופעל על נתניהו לבצע "הצרחה" כדי להקפיץ את אבי דיכטר בחזרה למקום ריאלי על חשבון שריון, ומביאים פרשנויות לפיהן הרשימה משקפת ניצחון מוחלט לנתניהו והתחזקות דרמטית בשליטתו במפלגה.

יש לכם הערות על הכתבה? נשמח שתשתפו אותנו כדי שנוכל להשתפר! לחצו למילוי משוב