תושבי איסלנד הכריעו נגד חידוש המשא ומתן להצטרפות המדינה לאיחוד האירופי. לפי הדיווח ב-ynet, ההצעה נדחתה ברוב של 52.8% מול 47.2% שתמכו בה, עם שיעור הצבעה של 82.5%. בעקבות התוצאות, הבהירה ראש הממשלה קריסטרון פרוסטדוטיר כי הדיון בנושא יוסר מסדר היום כל עוד קואליציית המרכז-שמאל בראשותה נמצאת בשלטון.
הדיון על ההצטרפות, שהוקפא בשנת 2013, חודש כעת ביוזמת הממשלה על רקע שורת טלטלות גיאופוליטיות, בהן המלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון, מכסי יבוא מצד ארצות הברית, והצהרותיו של הנשיא דונלד טראמפ בנוגע לגרינלנד. הממשלה הציגה את החברות באיחוד כהזדמנות אחרונה וכמגן חיוני מפני מלחמות סחר ויריבויות באזור הארקטי.
תומכי המהלך נשענו בעיקר על נימוקים כלכליים. לטענתם, הצטרפות לאיחוד ואימוץ אפשרי של מטבע האירו היו מסייעים להוריד את יוקר המחיה ואת שיעורי הריבית הגבוהים במדינה, שעומדים כיום על 8% לעומת 2.25% בבנק המרכזי האירופי.
מנגד, המתנגדים, בהובלת מנהיגת האופוזיציה גודרון הפשטיינסדוטיר, טענו כי המהלך יסכן את ריבונותה של איסלנד וכי הנימוק הכלכלי מוגזם. במוקד ההתנגדות עמד החשש מאובדן השליטה העצמאית על משאבי הטבע, ובראשם ענף הדיג, מחשש שספינות זרות יורשו לפעול במים הכלכליים של איסלנד. המתנגדים הדגישו כי ההסדרים הנוכחיים של איסלנד מול אירופה מאפשרים שיתוף פעולה הדוק מבלי לוותר על סמכויות מסחריות ועצמאות.
התמונה המלאה
סוגיית הדיג הייתה מכרעת במערכת הבחירות. למרות שגורמים רשמיים העריכו כי חוקי האיחוד יאפשרו לאיסלנד לשמור על השליטה במימיה הודות לדפוסי דיג היסטוריים, בתעשיית הדיג סירבו להשתכנע. לפי דיווח ב-ynet, כ-90% מעובדי הענף התנגדו למהלך מחשש שהגמישות האירופית תהיה זמנית בלבד. החשש מבוסס גם על היסטוריה של מאבקים לאומיים, כגון "מלחמות הבקלה" שניהלה איסלנד מול ספינות דיג בריטיות בשנות ה-70.
ב-ynet שמים דגש נרחב על הזווית האירופית, ומציינים את האכזבה המרה בבריסל מהתנפצות התקווה לצרף מדינה עשירה לראשונה מאז 1995 ולבלום את הסחף האירו-סקפטי. הדיווח שם מבליט גם את הדרמה בספירת הקולות, כאשר מחנה התומכים הוביל בתחילה בטרם התהפכה המגמה עם הגעת הקולות מהאזורים המרוחקים.
בוואלה מתמקדים יותר בזירה הפוליטית הפנימית, ומדגישים את חגיגות האופוזיציה על שימור הריבונות. הכתבה מביאה גם את עמדתה של ראש הממשלה לשעבר קטרין יקובסדוטיר, שהתנגדה למהלך והדגישה כי איסלנד מסוגלת להתמודד היטב בכוחות עצמה ללא כניסה לאיחוד המדיני.
