משטרת ישראל הנחתה בימים האחרונים לתגבר את האבטחה סביב יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית והמשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג. ההחלטה התקבלה לאור הערכת מצב שבוצעה בשבועיים האחרונים, ויישומה החל בפועל לקראת מערכת הבחירות הקרובה.
הגברת האבטחה אינה נובעת מאיום קונקרטי יחיד, אלא נשענת על מכלול שיקולים הכוללים מידע מודיעיני, צרכים ביטחוניים ושיח ברשתות החברתיות. מטעם ועדת הבחירות המרכזית נמסר בתגובה כי השופט מאובטח בהתאם להנחיות המשטרה, וכי לא יימסרו פרטים נוספים לגבי מתכונת האבטחה.
סולברג הוגדר כבר בתחילת יוני כאישיות מאוימת ברמה 4, בעקבות התפרעות אלימה של עשרות מפגינים חרדים מחוץ לביתו ביישוב אלון שבות. ההפגנה, שכללה גרימת נזק לביתו ולרכבו של השופט, נערכה על רקע פסיקות בג"ץ בנושא גיוס חרדים, והובילה בשעתו לעיכובם של עשרות חשודים ולגינויים פומביים מצד ראש הממשלה ושר המשפטים.
התמונה המלאה
סוגיית האבטחה סביב סולברג מצטרפת לעיסוק נרחב בביטחונם של אישי ציבור אחרים לקראת הבחירות. לאחרונה פנה השופט סולברג לראש המל"ל בבקשה לדון באבטחתם של ראשי מפלגות מאוימים, בעקבות פניות שקיבל מצדם של גדי איזנקוט ויאיר גולן.
בסיקור האירועים, ב-'כאן חדשות' מרחיבים על החלטת הוועדה המייעצת לאבטחת אישים להמליץ על אבטחתו של איזנקוט, אך לדחות את הבקשה לאבטח את גולן. הדיווח מביא את תגובתה החריפה של מפלגת הדמוקרטים, שטוענת כי הסירוב נובע ממניעים פוליטיים של חברי ועדה שמונו על ידי נתניהו, על מנת שלא להודות כי קמפיין ההסתה נגד גולן מייצר איום ממשי על חייו.
ב-'ynet' בחרו לשים דגש מיוחד על פירוט ההתפרעות באלון שבות, ומציינים כי במהלך האירוע הושלכו פשקווילים נגד "רדיפת היהדות החרדית" והונחו דגלי ישראל עם צלבי קרס. ב-'וואלה' מוסיפים כי סל האבטחה שניתן לסולברג בעקבות התקרית ההיא כולל בין היתר סיורים סביב ביתו ואמצעים טכנולוגיים. ב-'ישראל היום', לעומת זאת, פורסם דיווח קצר ותמציתי שהביא את ההודעה הרשמית של ועדת הבחירות ללא רקע נוסף.
