ישראל ולבנון הגיעו להבנה בתיווך אמריקני, במסגרתה תשחרר ישראל חמישה אזרחים לבנונים המוחזקים בידיה. בתמורה, התחייבה ביירות להעביר מידע ולבצע פעולות אקטיביות לאיתור גופותיהם של ראשי הקהילה היהודית בלבנון, שנחטפו ונרצחו בידי ארגוני טרור באמצע שנות ה-80.
בהודעה רשמית מטעם לשכת ראש הממשלה נמסר כי חמשת הלבנונים נעצרו על ידי צה"ל בדרום לבנון, ובתום חקירתם התברר כי הם אזרחים שאינם מעורבים בפעילות טרור ואין עילה להמשך החזקתם. העצור הראשון, מאלכ כמאל גאזי, כבר הועבר לידי צבא לבנון דרך מעבר א-נקורה באמצעות הצלב האדום, והיתר צפויים להשתחרר בהמשך.
ההחלטה על השחרור אושרה לאחר פגישה שהתקיימה בירושלים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשגרירי ארה"ב בישראל ובלבנון, מייק האקבי ומישל עיסא. המגעים בנושא התנהלו לאורך החודשים האחרונים, בין היתר בסבב שיחות ברומא באוגוסט, והובילו לכך שממשלת לבנון התחייבה רשמית לפעול לאיתור החללים, נושא שראש הממשלה אמר כי עוסק בו עוד מתקופתו כשגריר באו"ם.
התמונה המלאה
פרשת "הרוגי המלכות" נוגעת לחטיפתם ורציחתם של 12 מבכירי הקהילה היהודית בלבנון בשיא מלחמת האזרחים במדינה. במסגרת המאמצים המחודשים לאיתורם, העבירה ישראל ללבנון מפות, תצלומי אוויר ומידע על בתי קברות ואתרים החשודים כמקומות קבורה. בתגובה, לבנון מבצעת סריקות בשטח ומעבירה ממצאים ויזואליים לישראל, אך עד כה לא זוהו שרידים באופן ודאי. מתאם השבויים והנעדרים, גל הירש, מעדכן באופן שוטף את משפחות הנרצחים המתגוררות בישראל.
המהלך מתבצע על רקע קשיים ביישום ה"פיילוט" להסדרה בדרום לבנון, במסגרתו צבא לבנון נמנע עד כה מסריקות בבתים עקב מגבלות משפטיות, בעוד צה"ל ממשיך לפעול נגד תשתיות חיזבאללה. בכירי הממשל בלבנון, בהם הנשיא ג'וזף עאון וראש הממשלה נוואף סלאם, בירכו על המהלך, הגדירו את המשא ומתן כחלופה היחידה למלחמה, והצהירו כי ימשיכו לפעול לשחרור עשרות לבנונים נוספים המוחזקים בישראל.
בסיקור כלי התקשורת ניכרים דגשים שונים בהצגת העסקה והרקע שלה. ב-ynet ובמעריב מבליטים את ההקשר המדיני הרחב ואת תפקידם של המתווכים האמריקנים, כאשר נטען בכתבה כי המחווה נועדה גם לחזק את מעמדו של השגריר מישל עיסא, שנתפס כגורם נוקשה מול חיזבאללה. בערוץ 14 שמים דגש רב על המאמץ המודיעיני-מבצעי, כמו חילופי המפות והתצלומים, ומציינים את מעורבותו של שגריר ישראל בארה"ב, יחיאל לייטר, שהוביל להכנסת סעיף מחייב בעניין הנעדרים לתוך מזכר ההבנות. בוואלה מוצג המהלך בראשיתו כ"מחוות רצון טוב" על בסיס דיווחים סעודיים, תוך שילוב דיווח מקביל על אזהרות מצד איראן מפני הרחבת הפעולה הקרקעית הישראלית.
