משרד האנרגיה והתשתיות פרסם קריאה חריגה לציבור לצמצם את צריכת המים ככל הניתן, לראשונה מזה שנים ארוכות. ההנחיה מגיעה בעקבות משבר מתמשך של נחשולי מיקרו-אצות זעירות במזרח הים התיכון, שגרמו לסתימת מסננים ולנזקים כבדים. עקב המשבר, רק מתקן התפלה אחד מתוך שישה פועל כיום באופן מלא, בעוד השאר מושבתים או פעילים באופן חלקי.
חרף הפגיעה במתקני ההתפלה, משרד האנרגיה מבהיר כי אספקת המים לצרכנים הפרטיים ולמגזר החקלאי נמשכת בשלב זה כסדרה. היציבות מתאפשרת בזכות שילוב של מקורות חלופיים, בהם שאיבה מהכנרת ומקידוחים מקומיים, וכן הודות למילוי המאגרים הארציים על ידי חברת "מקורות" במהלך סוף השבוע כהיערכות להמשך המשבר.
בניסיון לפתור את המצב, החלה רשות המים לפזר בים בשבוע שעבר חומר בשם גופרת נחושת (קופרום סולפט), במטרה לגרום לאצות להתלכד לגושים כדי שלא ייכנסו למסננים. במקביל, הוחלט במשרד האנרגיה לרכוש מלאי ייעודי של ממברנות חדשות למתקני ההתפלה, שכן פיזור החומר טרם הניב תוצאות חד-משמעיות.
ההחלטה להשתמש בחומר כימי בים פתוח נתקלת בביקורת חריפה. פרופ' משה גופן, מומחה למערכות מים, מזהיר כי הצעד נעשה מתוך דחיפות ואינו שקול, וכי הוא עלול להזיק יותר משיועיל. לדבריו, החומר נועד למערכות סגורות, ופיזורו בים עלול להרעיל את הסביבה הימית, להשמיד מתחרים ביולוגיים ולהוביל להתפרצות קשה עוד יותר של האצה, ואף ליצור סיכון של שאריות נחושת במי השתייה.
התמונה המלאה
האצה מחוללת המשבר, ממשפחת הציאנובקטריה ומוכרת בשם "סינכוקוקוס", היא זעיר במיוחד (פחות מעשירית המילימטר) ואינה נוטה לייצר פריחות בשגרה. להערכת פרופ' גופן, ההתפרצות הנוכחית מתאפשרת בשל טמפרטורות מים גבוהות ושינוי ביחס בין חנקן לזרחן בים – שינוי שעשוי לנבוע מדליפות זרחן מקומיות או מסחף מאזור הנילוס. כדי להמחיש את סכנת הטיפול הכימי, גופן משתף מניסיונו במשבר מים שאירע בסאו פאולו שבברזיל, שם שימוש דומה בגופרת נחושת הרעיל את סביבת האגם והביא לכך שהחיידקים הזעירים הגיעו ישירות לברזים של בתי התושבים.
ב'מעריב' מתמקדים בניהול הממשלתי של המשבר, ומבליטים את הפנייה הרשמית והחריגה של משרד האנרגיה לציבור לחסוך במים. הסיקור שם מדגיש את מסרי ההרגעה של המשרד באשר לרציפות האספקה מהכנרת ומקידוחים, ואת ההיערכות הלוגיסטית הכוללת רכישת ממברנות גיבוי.
לעומת זאת, ב'וואלה' הדגש המרכזי הוא על הביקורת המדעית והסביבתית כלפי אופן הטיפול של רשות המים במשבר. הכתבה מקדישה את רוב המשקל לאזהרותיו של פרופ' גופן מפני ההשלכות ההרסניות של פיזור גופרת הנחושת במערכת פתוחה, ומרחיבה על הנתונים הביולוגיים מאחורי התפרצות האצה והתנאים שאפשרו אותה.
