נתניהו הציג את רשימת השריונים בליכוד שעות לפני סגירת הרשימות

ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג את רשימת המועמדים המשוריינים מטעמו לרשימת הליכוד לכנסת, ומזכירות המפלגה אישרה אותם בהצבעה גלויה שעות ספורות לפני המועד האחרון להגשת הרשימות. המשוריינים המרכזיים כוללים את טליק גואילי, אמו של חלל צה"ל החטוף רן גואילי (מקום 9); איש התקשורת יעקב ברדוגו (11); לוחם המילואים קטוע הרגליים אלישע מדן (15); חוקר קהלת עו"ד דוד פטר (16); יו"ר סיעת העבודה לשעבר אלי גולדשמיט (26) ואיציק בונצל, אביו של חלל צה"ל עמית בונצל (29).

הבחירה במועמדים משקפת, על פי הודעות הליכוד, מענה למספר נושאים מרכזיים בקמפיין: התמודדות עם השלכות 7 באוקטובר והמלחמה באמצעות נציגי משפחות שכולות ופצועים, חיזוק המאבק המשפטי והאידאולוגי מול מערכת המשפט, והצגת דמויות שעברו שינוי אידאולוגי מהשמאל. בסביבת נתניהו הופעלו לחצים לשריין אנשי ימין מובהקים, מתוך חשש לעריקות במקרה של שוויון בין הגושים לאחר הבחירות.

שני מועמדים שיועדו לשריון לא ישולבו לבסוף ברשימה לכנסת, אלא מיועדים לתפקידי שרים חיצוניים: יזם ההייטק אורן דוברונסקי ויתר על שריון בעשירייה הראשונה כדי שלא לאבד את אזרחותו האמריקנית, ויכהן כשר מקצועי לענייני בינה מלאכותית. יו"ר תנועת הביטחוניסטים, תא"ל (במיל') אמיר אביבי, ששובץ במקום ה-35 הנחשב ללא-ריאלי, ויתר על מקומו מתוך כוונה לשמש כפרויקטור ביטחוני חיצוני.

הליך אישור השריונים לווה במתיחות פנימית. נתניהו הציג את הרשימה לאחר שהתעלם מאולטימטום של בית הדין של הליכוד, שדרש לפרסם את השמות ערב קודם כדי לאפשר דרישה להצבעה חשאית. בישיבת המזכירות התגלע עימות פומבי כאשר ח"כ דוד ביטן, שהוביל את ההתנגדות לשריונים ועתר נגדם, סירב ללחוץ את ידיהם של נתניהו ושל שר הביטחון ישראל כ"ץ. מחוץ לליכוד, מפלגתו של גדי איזנקוט תקפה את הרשימה וטענה כי השריונים, ובפרט אנשי תקשורת, הם פרס על נאמנות עיוורת ופילוג.

התמונה המלאה

סקר שמוזכר בטקסטים צופה לליכוד 20 מנדטים, נתון שמשמעותו היא שחברי כנסת מכהנים רבים – בהם בועז ביסמוט, דוד ביטן, שלמה קרעי, ניר ברקת וגילה גמליאל – ימצאו את עצמם מחוץ לכנסת הבאה. תרחיש כזה יותיר בחוץ גם את המשוריינים ששובצו מהמקום ה-26 ומטה.

חלק מהשריונים מעוררים מחלוקת. הטקסטים מציינים כי יעקב ברדוגו הסתכסך בעבר עם שרים בליכוד, בהם יריב לוין, מיקי זוהר ושלמה קרעי, שטענו כי סחט ואיים עליהם. לגבי אלי גולדשמיט, שהליכוד הציג כמי ש"התפכח" לאחר 7 באוקטובר והפך לתומך נתניהו, מתברר כי חודשים ארוכים לאחר הטבח הוא פרסם סרטונים שבהם האשים את נתניהו אישית במימון חמאס ובהתעצמות חיזבאללה, וכינה אותו "כישלון מוחץ".

ב-ynet מדגישים את ההתעלמות של נתניהו מהחלטת בית הדין של הליכוד ואת העובדה שההצבעה במזכירות נערכה באופן גלוי. כמו כן, מורחב שם על העימותים בעבר בין ברדוגו לשרי הליכוד.

במעריב מספקים ניתוח של האסטרטגיה מאחורי הרשימה, ומסבירים כיצד כל שריון נועד לסתום "נקודת תורפה" של הליכוד. במקביל, מפורטים נתוני הסקר שממחישים אילו חברי כנסת נמצאים בסכנת הדחה מהכנסת בגלל השריונים.

בערוץ 14 הדגש הוא על הסיפורים האישיים והגבורה של המשוריינים, במיוחד של אלישע מדן וטליק גואילי, ועל העומק המשפטי שמביא עו"ד דוד פטר. הדיווחים שם גם מתארים בפירוט את התקרית שבה דוד ביטן סירב ללחוץ את ידו של נתניהו, תוך ציטוט שאלתו של ראש הממשלה: "ביטן, למה ככה?".

בוואלה מתמקדים בפער בין ההצהרה של הליכוד על ה"התפכחות" של אלי גולדשמיט לבין הסרטונים שפרסם ב-2024, ומביאים ציטוטים חריפים שלו נגד נתניהו.

בכאן חדשות מביאים דיווח שלפיו ברדוגו דרש בתחילה שריון בעשירייה הראשונה, והסכים למקום ה-11 רק בתמורה להתחייבות המפלגה כי יהיה המועמד לתפקיד שר המשפטים.

בישראל היום מורחב על החלטתו של אורן דוברונסקי לוותר על מקומו ברשימה לכנסת, כולל הרקע העסקי שלו, מסלול התעשרותו, וראייתו את תפקיד שר הבינה המלאכותית כ"צו גיוס לאומי".