בריטניה הכריזה על סנקציות נגד ההתנחלויות; ישראל תסגור את הקונסוליה בירושלים

שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, הכריז על שורת סנקציות כלכליות נגד ההתנחלויות ביהודה ושומרון, הכוללות איסור ייבוא מוצרים וסנקציות על חברות המספקות שירותים באזור. לטענת מיליבנד, המהלך נובע מהרחבת הבנייה, בפרט באזור E1 שלדבריו מחסלת את פתרון שתי המדינות, וכן בשל טענות ל"טיהור אתני" המבוצע על ידי מתנחלים קיצונים תוך עצימת עין של ממשלת ישראל.

ההכרזה הבריטית היא חלק מיוזמה בינלאומית רחבה יותר. 12 מדינות, בהן קנדה ומספר מדינות באירופה, פרסמו הצהרה משותפת המביעה תמיכה בהטלת הגבלות על סחר עם ההתנחלויות. במקביל, צרפת הודיעה רשמית על איסור לאומי משלה על ייבוא מוצרי התנחלויות, בנימוק שההסלמה בגדה מסכנת את ביטחון האזור ואת פתרון שתי המדינות.

בתגובה למהלך, שר החוץ גדעון סער הודיע על ארבעה צעדי נגד רשמיים של ישראל מול בריטניה. צעדים אלו כוללים את סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים, סילוק נציגים בריטים ממרכז הסיוע בקריית גת, הפסקת פעילות בריטית להכשרת כוחות הרשות הפלסטינית, ומניעת כניסתם לארץ של 12 נבחרי ציבור בריטים שלטענת ישראל מעורבים בפעילות אנטישמית ואנטי-ישראלית.

ההנהגה המדינית בישראל מתחה ביקורת חריפה על המהלך. השר סער ונשיא המדינה יצחק הרצוג טענו כי מדובר בהתערבות בוטה במערכת הבחירות בישראל, אשר נובעת משיקולים פוליטיים פנימיים בבריטניה לקראת ועידת מפלגת הלייבור. גורמים בישראל טענו בנוסף כי חרמות מסוג זה פוגעים בסופו של דבר גם בתעסוקה ובכלכלה הפלסטינית.

ההחלטה ספגה גינויים מרוב הקשת הפוליטית בישראל, כאשר ראש האופוזיציה יאיר לפיד כינה אותה טעות חמורה המעניקה עידוד לטרור. מנגד, בתנועת "שלום עכשיו" בירכו על ההחלטה, וטענו כי ההבחנה שעושה בריטניה בין ישראל הריבונית לבין מפעל ההתנחלויות חיונית ומהווה אינטרס ישראלי ביטחוני ומדיני.

התמונה המלאה

ברקע המתיחות המדינית, המהלך הבריטי מעורר הדים גם בארצות הברית ובתוך בריטניה עצמה. חבר הקונגרס הרפובליקני רנדי פיין מפלורידה איים כי חברות בריטיות שיחרימו את ישראל ייחסמו מפעילות כלכלית מול רשויות פלורידה, עקב חוק מדינתי נגד חרמות. במקביל, נציגי הקהילה היהודית בבריטניה התריעו בפני ראש הממשלה אנדי ברנהאם כי הסנקציות עלולות לתת לגיטימציה לחרם רחב על ישראל כולה ולהחריף את גל האנטישמיות הגואה בממלכה.

מעריב בולט בסיקור נרחב של הזירה האירופית ומציג את השלכות המהלך במדינות כמו דנמרק, פינלנד, פורטוגל ופולין, תוך התייחסות לדילמה הפינית בין תמיכה בחרם לבין שיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל. בנוסף, המקור מקדיש סיקור נרחב לאזהרות של מנהיגי הקהילה היהודית בבריטניה מפני השלכות המהלך על ביטחונם, ומציין כי הקהילה היהודית אינה מאוחדת וכי ארגוני שמאל יהודיים תמכו בסנקציות.

בוואלה הדגש הוא על נאומו של אד מיליבנד, שהבהיר כי הסנקציות אינן מכוונות נגד ישראל שבתוך הקו הירוק. כמו כן, מובא שם קולם של תעשיינים ישראלים המזהירים מפני "מדרון מסוכן" שיפגע בייצוא הישראלי הכולל גם אם לא כוון לכך מראש, לצד פירוט האיום הכלכלי שהציבה מדינת פלורידה כלפי חברות בריטיות.

ב-ynet מתמקדים בהידרדרות היחסים בין המדינות ומפרטים את צעדי התגובה של שר החוץ סער ואת אזהרותיו של הנשיא הרצוג. הדיווח שם הוא היחיד שמביא ציטוט מפי גורם בריטי בכיר, אשר אישר כי בריטניה תטיל סנקציות אישיות גם על חמישה מתנחלים ספציפיים, בהם ברוך מרזל, בנצי גופשטיין ומאיר אטינגר.

בערוץ 14 ממסגרים את האירוע סביב הזעם הישראלי על הצעד התקדימי, ומבליטים את קריאתו של שר האוצר סמוטריץ' לגרש את השגריר הבריטי באופן מיידי בטענה שהמנדט הבריטי הסתיים. הדיווח מדגיש את האיום הכלכלי האמריקני על חברות בריטיות שיצייתו לחרם, וכן את הצעתו של השר בן גביר להכיר בריבונות ארגנטינה על איי פוקלנד כצעד תגמול שעורר עניין גם אצל נשיא ארגנטינה.