בית המשפט העליון ביטל פה אחד את החלטות הממשלה למנות את ד"ר יפעת בן חי-שגב ליושבת ראש מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ואת עו"ד כנרת בראשי וד"ר חיים שיין לחברי המועצה. המינויים, שקודמו בהמלצת שר התקשורת שלמה קרעי, נפסלו בגין פגמים מנהליים מהותיים בהליך וניגוד עניינים.
בעניינה של ד"ר בן חי-שגב, ששימשה עדה במשפטו הפלילי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, קבע בית המשפט כי נתניהו הפר את הסדר ניגוד העניינים החל עליו. השופטים דחו את טענת הממשלה כי ניגוד העניינים פקע עם סיום עדותה בשנת 2022, והבהירו כי ההסדר נועד למנוע גם מראית עין של מתן הטבה לעד לאחר סיום עדותו. כמו כן, נקבע כי הצבעה חוזרת שקיימה הממשלה ללא נוכחות נתניהו לא ריפאה את הפגם.
בנוגע לבראשי ושיין, בג"ץ קבע כי הוועדה לבדיקת מינויים קיבלה את החלטתה על בסיס תשתית עובדתית חסרה. לפי פסק הדין, מידע רלוונטי על התבטאויות פומביות קשות וחוזרות שלהם נגד גופי תקשורת מרכזיים שעליהם הם עתידים לפקח, לא הונח בפני הוועדה, אף שמדובר בנתון שעשוי לעורר חשש למשוא פנים.
בעקבות הפסילה, בית המשפט הורה להחזיר את עניינם של המועמדים לבחינה מחודשת בוועדה לבדיקת מינויים, ככל ששר התקשורת יבקש לקדמם מחדש. השופט אלכס שטיין ציין בהחלטתו כי אין מניעה לבחור שוב בבראשי ובשיין, בכפוף לעריכת הסדרי ניגוד עניינים מתאימים.
התמונה המלאה
הפסיקה ניתנה בעקבות חמש עתירות שהגישו בין היתר התנועה לאיכות השלטון, חברת החדשות של ערוץ 12, ארגון העיתונאים ומועצת העיתונות. היועצת המשפטית לממשלה תמכה בעמדת העותרים וטענה כי התשתית שהובאה בפני הוועדה והממשלה הייתה חסרה. מנגד, הממשלה והמועמדים טענו כי ההתבטאויות מהוות ביקורת ציבורית לגיטימית וכי ההחלטות התקבלו כדין. במסגרת פסק הדין, נשיא העליון יצחק עמית הורה להחזיר לבחינה את עניינם של כלל חברי המועצה, בין היתר בשל התפטרותן של שתי חברות שהותירו את המועצה הרשמית עם עשרה חברים בלבד – צעד שכלפיו הסתייג השופט שטיין.
מעריב מפרט בהרחבה את הרקע לעתירות, ומציין את טענת העותרים כי המינויים קודמו בהליך חפוז במטרה לסכל את עסקת רכישת ערוץ 13 על ידי קבוצת אסף רפפורט. בנוסף, מודגש כי בית המשפט פסק שההצבעה החוזרת בממשלה לא היוותה בחינה מחודשת ועצמאית, תוך אזכור דברי מזכיר הממשלה כי העלאת המינוי לסדר היום נעשתה באישורו האישי של נתניהו.
וואלה מסכמים באופן תמציתי את פסיקת בג"ץ והעילות המרכזיות לביטול המינויים, תוך הדגשת קביעת השופטים לגבי הפער בין מועד סיום העדות של בן חי-שגב להמשך קיומו של הסדר ניגוד העניינים.
