בריטניה ומדינות נוספות מטילות סנקציות על התנחלויות; ישראל מגיבה בצעדי ענישה

בריטניה, יחד עם 11 מדינות נוספות, הודיעה על שורת סנקציות נגד ההתנחלויות ביהודה ושומרון. המהלך כולל איסור ייבוא סחורות פיזיות, סמכות להטלת עיצומים על חברות ואנשים המסייעים לבנייה, והגבלות על ייצוא ציוד ביטחוני. ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם ושר החוץ אד מיליבנד נימקו את ההחלטה בהסלמה בשטח מאז תחילת 2026, בקידום מכרזי בנייה בשטח E1 שלטענתם מחסלים את פתרון שתי המדינות, ובהפרת הבטחות מצד ישראל שלא לקדם צעדים חד-צדדיים לפני הבחירות בישראל.

בתגובה למהלך, הכריז שר החוץ גדעון סער על שורת צעדי נגד. הוחלט על סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים וגירוש עשרות דיפלומטים, סילוק נציגים בריטים מהמפקדה בקריית גת, הפסקת הפעילות הבריטית להכשרת כוחות הרשות הפלסטינית ברמאללה, ואיסור כניסה לישראל של 12 נבחרי ציבור בריטים. נשיא המדינה יצחק הרצוג גינה את המהלך הבריטי והגדירו כהתערבות בוטה בבחירות במדינה ריבונית.

החלת הסנקציות הבריטיות צפויה לארוך בין שישה לתשעה חודשים בשל הליכי חקיקה וניסוח משפטי, כך שהן לא ייכנסו לתוקף לפני הבחירות בישראל. בבריטניה הבהירו כי הצעדים מכוונים אך ורק נגד מדיניות ממשלת ישראל הנוכחית, ואף הותירו פתח לשינוי המהלך אם הממשלה הבאה תשנה את מדיניותה. ברנהאם הדגיש כי הצעדים אינם מכוונים נגד אזרחי ישראל או נגד הקהילה היהודית, והגדיר את הטענה שיהודים אחראים למעשי ממשלת נתניהו כאנטישמיות.

בזירה האמריקנית, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עודכן מראש על המהלך הבריטי ולא ניסה לבלום אותו. שר החוץ האמריקני מרקו רוביו הבהיר כי ארצות הברית לא תצטרף לסנקציות, אך נמנע מלגנות פומבית את בריטניה, בנימוק שוושינגטון אינה מעוניינת לערער את היציבות בגדה המערבית על מנת שלא לפגוע בקידום הסדרים ויוזמות שלום הנוגעים לרצועת עזה.

התמונה המלאה

במסגרת הסנקציות, בריטניה הודיעה גם על עיצומים אישיים נגד חמישה ישראלים, בהם אליאב ליבי, אב שכול המקים נקודות התיישבות ביהודה ושומרון, שלטענת לונדון מעורב באלימות נגד פלסטינים. מבחינה כלכלית, בעוד שבישראל ההערכות הן כי הייצוא הישיר מההתנחלויות לבריטניה נאמד בעשרות מיליוני דולרים בלבד, בארצות הברית עלו אזהרות כי חברות בריטיות שיחרימו את ישראל עלולות לספוג מכה כלכלית קשה מצד עשרות מדינות אמריקניות המחזיקות בחוקי נגד-BDS (כגון פלורידה וטקסס).

בדיווחי מעריב מודגש ההיבט הכלכלי והטכני של המשבר. הכתבות מדגישות כי היישום בפועל עלול להתעכב או להתבטל, ומביאות את דבריו של הכלכלן שמואל בן טובים המעריך כי בריטניה תלויה בישראל יותר משישראל תלויה בה. ב-ynet מרחיבים על נאומו של ברנהאם, שמסביר כי ממשלות בריטניה היססו עד כה לפעול מחשש שיואשמו באנטי-ישראליות. עוד ב-ynet מובא קולו של אליאב ליבי אשר דוחה את ההאשמות נגדו וטוען כי פועלו מתואם עם רשויות המדינה, ולצד זאת מופיע מאמר דעה של בן-דרור ימיני שטוען כי לישראל יש חלק באחריות למשבר עקב אישור בשתיקה להפרת הריבונות בשטחים.

בוואלה הסיקור מתמקד בגיאופוליטיקה ובשתיקה האמריקנית. הדיווחים מנתחים את דברי השר רוביו כאיתות לתסכול של ממשל טראמפ מממשלת נתניהו, וכהחלטה מודעת של וושינגטון שלא להפעיל לחץ פומבי על לונדון על מנת שלא להיגרר לעימות פוליטי בתקופת בחירות. בערוץ 14, לעומת זאת, המסגור מציג חזית בריטית עוינת ואימוץ של טענות חמורות. דיווחי הערוץ כוללים ריאיון עם חבר הקונגרס האמריקני רנדי פיין שמזהיר מהשלכות כלכליות על חברות בריטיות בארה"ב, ומדגישים את עמידתו של שר החוץ הבריטי מאחורי החלטתו חרף צעדי הנגד של ישראל.