עשר בקשות פסילה הוגשו לוועדת הבחירות; נקבע לו"ז לדיונים

עם תום המועד החוקי להגשת בקשות פסילה לקראת הבחירות לכנסת ה-26, הוגשו לוועדת הבחירות המרכזית עשר עתירות נגד רשימות ומועמדים. הבקשות נשענות על העילות הקבועות בסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, ובהן הסתה לגזענות, שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ותמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור.

מפלגת הליכוד הגישה בקשות לפסילת רשימת רע"ם, הרשימה המשותפת, וכן בקשה אישית נגד ח"כ עופר כסיף. נגד רע"ם נטען לזיקה לחמאס באמצעות עמותת "סיוע 48" ולהתבטאויות של היו"ר מנסור עבאס נגד יהדותה של המדינה. הבקשה נגד הרשימה המשותפת מתמקדת בחבירתה למפלגת בל"ד, הדוגלת ב"מדינת כל אזרחיה", וכן בפעולותיו של כסיף, אשר לטענת הליכוד האשים את צה"ל בפשעי מלחמה ותמך בהליכים נגד ישראל בהאג.

במקביל, מתנהל מאבק פסילות הדדי בין עוצמה יהודית למפלגת הדמוקרטים. הדמוקרטים ביקשו לפסול את עוצמה יהודית ושורת מועמדים מטעמה בטענה לפגיעה בשלטון החוק והסתה לגזענות. בתגובה, הגישה עוצמה יהודית בקשה לפסילת רשימתו של יאיר גולן. הבקשה מייחסת לגולן התבטאויות פוגעניות נגד חרדים ומתיישבים, תמיכה בסרבנות ואי-ציות אזרחי, ופעילות נגד חופש העיתונות בהקשר של ערוץ 14.

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, קבע לוח זמנים מזורז לדיונים בחלק מהבקשות והבהיר כי לא יינתנו ארכות. ועדת הבחירות דחתה על הסף שורה של בקשות פסילה אישיות – בהן נגד יאיר גולן, איתמר בן גביר ומספר חברי כנסת מעוצמה יהודית – כך שהדיון שיתקיים במליאת הוועדה בשבוע הבא יתמקד בבקשות נגד הרשימות עצמן ובקשות נוספות שאושרו לדיון. היועצת המשפטית לממשלה נדרשת גם היא להגיש את עמדתה הרשמית לקראת הדיונים.

התמונה המלאה

פסילת מועמדים ורשימות נחשבת לצעד חריג הדורש "מסה קריטית" של ראיות כדי לעבור את הרף המחמיר שמציב בית המשפט העליון. כך, בהליך קודם ב-2022, קבעה היועצת המשפטית לממשלה כי אין ראיות מספקות לייחס את פעילות עמותת "סיוע 48" לרע"ם. כעת טוענים בליכוד כי בידיהם מידע חדש מהשנים האחרונות, הכולל דו"ח של רשמת העמותות והחלטת בית משפט מחוזי. מנגד, יו"ר הרשימה המשותפת, יוסף ג'בארין, הגיב לבקשת הפסילה נגד רשימתו וכינה אותה "רדיפה גזענית ופשיסטית" הנובעת מפחד של נתניהו לאבד את השלטון. בנוסף למפלגות המוכרות, הוגשה עתירה גם נגד ראש השב"כ לשעבר יורם כהן (מרשימת "ישר!"), מטעם תומכי עמירם בן אוליאל, בשל אישור "אמצעים מיוחדים" בחקירתו.

ב-'ערוץ 14' הדגש המרכזי הוא על קרב הפסילות ההדדי בין עוצמה יהודית לדמוקרטים. בדיווחים מובלטים הציטוטים המיוחסים ליאיר גולן מהעתירה נגדו, בהם כינה לכאורה חרדים "אוכלוסייה טפילה" ומתנחלים "תתי אדם". ערוץ 14 גם מספק פירוט רחב על זהותם של שמונת מועמדי עוצמה יהודית שהבקשות האישיות נגדם נדחו על הסף.

ב-'ישראל היום' מתמקדים בניתוח העומק המשפטי סביב ניסיון הפסילה של רע"ם. הכתבה מרחיבה על ממצאי רשמת העמותות מ-2025 והחלטות משפטיות הנוגעות לעמותת "סיוע 48", תוך ציון העובדה כי בעבר קבע שב"כ כי לא אותר מידע על תמיכת העמותה בארגוני טרור, מה שמציב אתגר משפטי בייחוס מעשיה למפלגת רע"ם.

ב-'מעריב' ניתן דגש משמעותי לעתירה נגד הרשימה המשותפת ועופר כסיף. הכתבה מפרטת את פעילותו של כסיף נגד צה"ל בפרלמנט הבריטי, חתימתו על עצומה שתמכה בתביעה בהאג, וכן את הניתוח לפיו החבירה המחודשת של מפלגת בל"ד משליכה מבחינה משפטית על עמדות הרשימה כולה.

ב-'וואלה' מוצג סיקור ביקורתי שמתאר את הליכי הפסילה כ"הצגה פוליטית מיותרת" וכ"קרקס". בדיווח נטען כי ועדת הבחירות מצביעה מפוזיציה פוליטית במטרה לייצר כותרות, בעוד שבג"ץ כמעט תמיד פוסל את ההחלטות. 'וואלה' הוא גם המקור היחיד שמפרט על העתירה שהוגשה על ידי "מטה צדק לעמירם" נגד יורם כהן.