בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע, במסגרת הסדר טיעון, ארבעה תושבי שכונת בית צפאפא בעבירות ביטחוניות שביצעו עבור גורם שפעל מטעם איראן תמורת תשלום. הפעולות כללו מעורבות באיסוף מודיעין לקראת חיסול של מדען גרעין, השגת אמצעי לחימה וביום פיגועים לצורכי תעמולה.
הנאשמים ממדוח חדר ועומרי אבו חמידה הורשעו בעבירה של אי-מניעת מעשה טרור. השניים נסעו למכון ויצמן ברחובות בידיעה שמדובר במשימה מטעם גורם איראני. לאחר שנמנעה כניסתם למקום, הם תיעדו את הכניסה והעבירו את הסרטונים למפעיל. כאשר אבו חמידה שאל לפשר הצילומים, הוא נענה כי במקום מתגורר אדם שהאיראנים מעוניינים לחסל, אך השניים לא פעלו כדי לדווח או למנוע את המעשה.
הנאשמים הנוספים, מחמוד חדר ומוחמד טהה, הורשעו בסיוע למגע עם סוכן חוץ. חדר סייע בריסוס ותיעוד כתובות בירושלים, הסיע נאשם אחר לאיסוף רימונים, ועזר בהשגת לוחית זיהוי משטרתית מזויפת שנועדה לביום סרטון של פגיעה בניידת. טהה יזם השלכת רימון הלם לעבר בית נטוש בכפר קטנה כדי לייצר תיעוד שיחזה פגיעה בביתו של יהודי, הנחה את חבריו להשליכו, צילם את הפיצוץ והעבירו הלאה. בנוסף, הוא הסתיר את הטלפון ששימש לקשר עם האיראנים כדי להקשות על איתורו.
שלב הטיעונים לעונשם של הארבעה יישמע במועד שייקבע על ידי השופט, בעוד שההליך המשפטי בעניינם של יתר הנאשמים בפרשה ממשיך להתנהל.
התמונה המלאה
מכתבי האישום עולה כי הגורם מטעם איראן יצר קשר בתחילה עם נאשם מרכזי אחר בפרשה, והטיל עליו את המשימה להקים את חוליית הטרור ולהוציא לפועל את שורת המשימות, שהיעד המרכזי בהן היה כאמור חיסולו של מדען גרעין ובני משפחתו.
בסיקור ב'ערוץ 14' מדגישים את ההקשר הרחב של הפרשה, ומציינים כי היא מצטרפת למקרים נוספים המעידים על מאמץ שיטתי של המודיעין האיראני לגייס ישראלים באמצעות רשתות חברתיות ופיתויים כספיים. בערוץ מפרטים כי שיטת הפעולה מבוססת לרוב על "שלבי מבחן", שבהם המגויסים נדרשים תחילה למשימות קלות כמו צילום וגרפיטי, ובהמשך מקודמים למשימות חמורות יותר של השגת אמצעי לחימה וניסיונות התנקשות.
ב'מעריב' מובאים פרטים משלימים על ההליך המשפטי, ומצוין כי התיק מנוהל על ידי עורך הדין בני ליבסקינד מפרקליטות מחוז ירושלים. שני המקורות מציגים באופן דומה את השתלשלות האירועים, את שמות המורשעים ואת הפעולות שביצעו בתוך החוליה.
