סנגוריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הגישו לבית המשפט בקשה לזמן לעדות את היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, ד"ר אביחי מנדלבליט. הצוות, הכולל את עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין, ביקש לשבץ את עדותו לימים 11-12 ו-18-22 באוקטובר, ימים ספורים לפני הבחירות לכנסת שייערכו ב-27 באוקטובר. מנדלבליט כיהן כיועמ"ש בתקופה שבה אושרה פתיחת החקירות נגד נתניהו והוא זה שקיבל את ההחלטה להגיש נגדו את כתבי האישום בתיקים השונים.
במוקד העדות המבוקשת תעמוד שאלת האישור לפתיחת החקירות. על פי חוק יסוד: הממשלה, חקירה פלילית נגד ראש ממשלה מכהן מחייבת אישור מוקדם של היועץ המשפטי לממשלה. צוות ההגנה מבקש לעמת את מנדלבליט עם הטענה כי המשטרה ביצעה פעולות חקירה ואיסוף מודיעין ללא אישורו וידיעתו, במטרה לחלץ ממנו אמירות שיבססו טענה של "הגנה מן הצדק" ואולי אף יובילו לפסילת ראיות.
הסנגורים נשענים על עדויות של חוקרי משטרה מהעת האחרונה, וכן על פרוטוקולים פנימיים של משרד המשפטים משנת 2016. לטענת ההגנה, מהפרוטוקולים עולה כי מנדלבליט נזף בחוקרים על כך שבדקו דברים שלא אושרו על ידו, וכי לא קיים מסמך רשמי המגדיר בבירור את מועד אישור החקירה והיקפו.
מנגד, בפרקליטות דוחים את טענות ההגנה מכל וכל. התביעה גורסת כי פעולות החקירה התנהלו באופן חוקי, וכי מנדלבליט נתן אישור עקרוני לחקירות וליווה אותן מקרוב, כאשר החוק אינו מחייב אישור פורמלי בכתב. לטענת התביעה, קריאה מלאה של הפרוטוקולים מעלה כי הסתייגויותיו של היועמ"ש נגעו לאפיקי חקירה צדדיים ולא לאישור הכללי שניתן לבדיקת פרשת המתנות.
התמונה המלאה
זימון לעדות של היועץ המשפטי לממשלה או גורמי תביעה נחשב למהלך חריג שדורש את אישור בית המשפט ונתקל לרוב במגבלות. עם זאת, לפי דיווח ב'וואלה', ההגנה עשויה להשתמש כתקדים בעובדה שהתביעה עצמה זימנה במשפט זה לעדות את היועמ"ש הקודם, יהודה וינשטיין. לפי דיווח ב'ynet', השופטים מתחו ביקורת בתחילת המשפט על כך שאישורי החקירה של מנדלבליט ניתנו בעל פה ותועדו בפרוטוקולים בלבד, ולא נמסרו כמסמך החלטה רשמי.
בדיווח של 'כאן חדשות' מוזכר פרט נוסף הנוגע למשפט, ולפיו נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס לנושא בריאיון רדיופוני ואמר כי "התיק הזה צריך להסתיים". הרצוג ציין שהציע גישור בחסות בית הנשיא, אך מכיוון שנתניהו טרם השיב, הוא הקפיא לעת עתה את העיסוק במתן חנינה, למרות לחצים שהופעלו עליו – בין היתר מצד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
כלי התקשורת נבדלים במיקוד הסיקור של הבקשה. ב'וואלה', ב'כאן חדשות' וב'מעריב' בולט הדגש על העיתוי הפוליטי ועל כוונות ההגנה להשתמש בעדות לצרכים תדמיתיים. הכתבות מתארות את המהלך כניסיון להעביר את תשומת הלב הציבורית מאשמת נתניהו לכשלי מערכת האכיפה לכאורה, ולייצר ציטוטים והדהוד תקשורתי בימי הקמפיין הסוערים שלפני הבחירות.
לעומת זאת, ב'ynet' וב'ערוץ 14' ממקדים את תשומת הלב בפרטים מתוך החקירות והדיונים. ב'ynet' מובא פירוט נרחב של עדויות בכירים במשטרה מהימים האחרונים (כגון ערן קמין, אלון צרפתי וצחי חבקין), העוסקות במפגשים עם עיתונאים, הפעלת עמדות האזנות סתר והחלטות חוקרים להרחיב חקירות בניגוד להנחיות. ב'ערוץ 14' מובלטים באופן ספציפי ציטוטים מהפרוטוקול החסוי שבו נשמע מנדלבליט מבהיר לחוקרים כי התחילו בדיקות שלא אושרו על ידו.
