שופטי בית המשפט העליון ביטלו פה אחד את החלטת ועדת הבחירות המרכזית, וקבעו כי נציגי מפלגות אינם רשאים להעביר בזמן אמת מידע מהקלפיות על אזרחים שמימשו או לא מימשו את זכות ההצבעה. ההחלטה, שהתקבלה על ידי השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין וחאלד כבוב, אוסרת למעשה על השימוש באפליקציות ייעודיות דוגמת "אלקטור" או בכל אמצעי דיווח אחר ביום הבחירות.
בחוות הדעת העיקרית, נימקה השופטת וילנר את הפסילה בכך שלפרקטיקה זו אין הסמכה חוקית מפורשת כנדרש מכוח עיקרון חוקיות המינהל. בנוסף, השופטים קבעו כי העברת המידע מהווה פגיעה בוטה בזכות לפרטיות ומפירה את האיסור הקבוע בחוק הגנת הפרטיות. לפיכך, נקבע כי ועדת הבחירות חרגה מסמכותה כשהתירה לנציגים לפעול בדרך זו.
עד כה, איסוף המידע איפשר למפלגות להעריך מי מתומכיהן טרם הצביע, ולפנות אליהם כדי להמריצם להגיע לקלפיות. בעקבות הפסיקה, הרשות להגנת הפרטיות הבהירה כי תאכוף את האיסור בקפידה, וכי מפעילי אפליקציות ומפלגות שיפרו את החוק יהיו חשופים לקנסות כבדים ולעונש פלילי של עד חמש שנות מאסר.
הפסיקה עוררה ביקורת חריפה מצד גורמים בקואליציה. שר המשפטים יריב לוין, מפלגת הציונות הדתית וחברי כנסת נוספים טענו כי מדובר בהחלטה פוליטית שנועדה לדכא הצבעה ולפגוע ביכולתו של מחנה הימין להוציא את תומכיו לקלפיות. לטענת המבקרים, בית המשפט משנה את כללי המשחק תוך כדי התהליך, בניסיון להתערב בהליך הדמוקרטי ולהשפיע על זהות הגורמים שימנו את השופטים הבאים.
התמונה המלאה
הדיון בבג"ץ התקיים לאחר שבתחילת החודש מליאת ועדת הבחירות המרכזית אישרה את השימוש בפרקטיקה ברוב של 19 תומכים מול 11 מתנגדים. אישור זה הושג לאחר מאבק שהוביל הליכוד, והפך למעשה החלטה קודמת של יו"ר הוועדה, השופט נעם סולברג, שהתנגד להעברת המידע. בדיון בבג"ץ טען עו"ד אילן בומבך, שייצג את הליכוד, כי פסילת האפליקציה ערב הבחירות תסב למפלגה נזק אדיר. מנגד, בתנועה לאיכות השלטון בירכו על הפסיקה וציינו כי היא מגינה על זכות האזרחים לבחור בחופשיות ללא מעקב והפעלת לחץ.
ב-'מעריב' מתמקדים בעיקר בהיבט המשפטי, בפירוט העילות לפסילה, ובכך ששופטי העליון קיבלו למעשה את עמדתו המקורית של השופט סולברג, לצד ציטוט תגובתה של התנועה לאיכות השלטון.
ב-'ynet' שמים דגש על חילופי הדברים בדיון בבג"ץ, ומצטטים את עורך הדין של הליכוד שהגדיר תחילה את הפסילה כ"פיגוע" – התבטאות שזכתה לביקורת מצד השופטת וילנר. הכתבה גם ממסגרת את ההחלטה כ"מכה למפלגות הקואליציה" שנהגו להשתמש במערכת זו.
ב-'ישראל היום' מציינים את הרקע המשפטי ואת תגובתו של יריב לוין, אך מדגישים באופן בלעדי את האזהרות המפורשות של ראש הרשות להגנת הפרטיות בדבר הענישה הפלילית המחמירה שתוטל על מפרי החוק.
ב-'ערוץ 14' הסיקור מוקדש כמעט לחלוטין לתגובות הפוליטיות נגד פסיקת בג"ץ, ומבליט את הגינויים החריפים של שר המשפטים לוין, חברי הכנסת עמית הלוי וארז מלול מסיעות הקואליציה, ואת הטענות לפיהן האוליגרכיה המשפטית פועלת להנדס את תוצאות הבחירות.
