הצוללת אח"י "דרקון", השישית של חיל הים והשלישית מדגם AIP, מגיעה לישראל לאחר מסע של כחודש וכ-8,000 קילומטרים מגרמניה. קליטת הצוללת מתרחשת על רקע הבנה גוברת במערכת הביטחון בדבר חשיבות הזירה הימית והאיומים המתפתחים בה, ובראשם הפגיעה בחופש השיט על ידי החות'ים בבאב אל-מנדב והאיראנים במצרי הורמוז.
הצוללת, שאורכה למעלה מ-70 מטרים, מצוידת במערכת הנעה בלתי תלויה באוויר המאפשרת שהייה ממושכת וחשאית מתחת למים ללא צורך באוויר חיצוני. כלי השיט משלים את הדור השני של הצוללות שנבנו בגרמניה, ולפי דיווח ב-[מקור: מעריב] מוערך ככלי הנשק היקר בתולדות המדינה, בעלות של כמיליארד אירו. ב-[מקור: ynet] צוין כי הצוללת צפויה להפוך למבצעית בעוד כחודשיים, לאחר התקנת מערכות ישראליות מורכבות עליה.
בצה"ל מסבירים כי ההתעצמות הימית הכרחית מאחר ש-98 אחוזים מהיבוא לישראל מגיעים דרך הים. גורמי ביטחון מתריעים מפני מרוץ חימוש מואץ של ציים במזרח התיכון, בדגש על טורקיה שמחזיקה בצוללות רבות ומבקשת להשתלט על המים הכלכליים באזור. לדברי הגורמים, מצב זה יוצר פער א-סימטרי המחייב את ישראל להגדיל את כוחה הימי ולבנות קואליציות אזוריות כדי להבטיח את חופש השיט ולהימנע מסגר ימי.
תהליך הבנייה והמסירה של הצוללת לווה בעיכובים וקשיים בינלאומיים. בצה"ל מדווחים כי מדינות כמו נורבגיה ודנמרק סירבו לאפשר לצוללת לעגון או לבצע ניסויים בשטחן, מה שעיכב את ההכנות. במקביל, הוטל אמברגו מצד מדינות נוספות, בהן קנדה וצרפת, על אספקת רכיבים – צעד שלפי צה"ל צפוי לעכב בחודשים ארוכים גם את בנייתן של הצוללות הבאות של ישראל.
על אף הקשיים, שייטת הצוללות פועלת באינטנסיביות מאז פרוץ המלחמה. בצה"ל חשפו כי הצוללות הישראליות הפליגו לארבע זירות חדשות, בהן מול איראן ותימן, וביצעו משימות איסוף מודיעין ויכולות תקיפה באזורים רחוקים המצריכים חשאיות וניווט מורכב.
התמונה המלאה
מעבר לאבטחת נתיבי השיט העיליים, בזרוע הים נערכים גם לשמירה על נכסים אסטרטגיים מתחת למים, כגון קווי תקשורת. כדי להתמודד עם המציאות המשתנה והצורך להרחיב את זרוע הים, הקים מפקד החיל, אלוף אייל הראל, צוות חשיבה מיוחד שנועד לגבש עד לסוף השנה מתווה לתפיסה ביטחונית חדשה בתווך הימי.
ב-ynet מדגישים את ההיבט המודיעיני והאופרטיבי של הפעילות הימית, ומציינים כי הצוללות ביצעו כ-10,000 שעות ים בשנה האחרונה. הכתבה מפרטת על ההבדל המקצועי בין "עליונות ימית" ל"שליטה ימית", ומציינת את שיתוף הפעולה מול ארצות הברית במצרי הורמוז, שם ישראל מספקת סיוע בניתוח ובמודיעין בזכות יכולתה לסגור מעגלי אש מהר. בנוסף, מודגש החשש מפגיעה בכבלי תקשורת תת-ימיים באגן הים התיכון על ידי גורמים עוינים.
במעריב מתמקדים בהרחבה בהשלכות הכלכליות ובמרוץ החימוש האזורי, כולל התעצמות הצי המצרי והסכם השליטה הימית בין טורקיה ללוב. כמו כן, מובא פרט על כך שצה"ל ומערכת הביטחון מתנגדים למכירת חברת הספנות "צים" לקרן השקעות שחלקה בבעלות ממשלת קטאר. הכתבה מדווחת גם כי לנוכח האיומים בים האדום, חיל הים מתגבר את כוחותיו באילת עם ספינת מלחמה נוספת, ומציינת שבימים האחרונים הצליחו מספר אוניות לשבור את המצור החות'י ולעגון בנמל בעיר.
