בית המשפט העליון קבע כי על הממשלה להגיש עד 15 בינואר הודעת עדכון בנוגע לעתירות הדורשות הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי השבעה באוקטובר. משמעות ההחלטה היא דחיית ההכרעה בעתירות עד לאחר הבחירות והקמת ממשלה חדשה. עיכוב זה מגיע על רקע העובדה שחלפו כשלוש שנים מאז הטבח, וטרם הוקמה ועדת חקירה מטעם הממשלה.
דחיית ההכרעה תואמת את בקשותיהן של הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה, אשר הוגשו בחודשים האחרונים מנימוקים שונים. היועצת המשפטית, גלי בהרב-מיארה, תמכה בדחייה בטענה שבתקופת בחירות חלים על הממשלה כללי ריסון של ממשלת מעבר, ולכן יש לאפשר לממשלה הבאה לקבל את ההחלטה. הממשלה, מצדה, טענה כי חקירת האירועים שנויה במחלוקת פוליטית, ודרשה מבית המשפט לנהוג באיפוק ולהימנע מהתערבות בערב בחירות.
בנוסף לעמדות אלו, שופטי בג"ץ עצמם הציעו מוקדם יותר השנה להימנע מהכרעה משפטית בסוגיה. בדיון שנערך באפריל, סברו השופטים כי לצו שיפוטי בנושא ישנם מחירים כבדים, וכי הותרת ההחלטה להכרעת הבוחר בקלפי עשויה להתקבל טוב יותר בדעת הקהל.
התמונה המלאה
הרקע המשפטי הקודם להחלטה כולל התבטאויות של שופטי העליון בזכות אי-התערבות בעת הנוכחית. בדיון בחודש אפריל העלה המשנה לנשיא, נעם סולברג, את השאלה האם המועד האידיאלי הוא להשאיר את המלאכה לממשלה שאחרי הבחירות כדי לזכות באמון הציבור. השופטים עופר גרוסקופף ויעל וילנר הצטרפו לעמדתו, תוך ציון כי מדובר בנושא שראוי שהציבור יכריע בו. במקביל, הממשלה עדכנה בחודש יולי כי הליכי החקיקה של הצעת החוק בנושא לא הושלמו בשל אילוצי זמנים של הכנסת בטרם פגרת הבחירות.
ב-'מעריב' הדיווח קצר ומתמקד בתוצאה הטכנית של ההחלטה – הגשת העדכון עד ינואר – תוך הדגשת העובדה שחלפו כשלוש שנים מבלי שהוקמה ועדה ממשלתית שכזו.
ב-'ynet' מובאת תמונה רחבה של ההליך המשפטי והפוליטי שהוביל להחלטה. הכתבה מרחיבה על הדיונים הקודמים, מציגה ציטוטים ישירים של השופטים סולברג, גרוסקופף ווילנר מאפריל, ומפרטת את חילופי המסמכים והעמדות המנומקות של הממשלה והיועמ"שית מהחודשים יולי ואוגוסט.
