תהלוכה בירושלים לכבוד עריקים ששוחררו: קראו לצה"ל "צבא אויב"

אלפים השתתפו אמש (שלישי) בתהלוכה בירושלים שנועדה לחגוג את שחרורם של צעירים חרדים שנעצרו בגין עריקות מצה"ל. לפי דיווח ב"כאן חדשות", האירוע התקיים בשיתוף "הפלג הירושלמי" וקנאי העדה החרדית. המפגינים צעדו באזור הרחובות בר אילן וברנדייס עד לכיכר השבת, והמשטרה סגרה לתנועה את כל הכבישים באזור.

במהלך הצעדה נשאו המשתתפים שלטים, חלקם באנגלית, שבהם כונה צה"ל "צבא האויב" והעריקים תוארו כ"חטופים". בדיווח ב-ynet תואר כי לילדים חולקו שקיות הפתעה שעליהן נכתב כי העריקים "זכו לשבת בכלא", ובסיום הצעדה חילק ראש ישיבת פורת יוסף, הרב יהודה צדקה, מעטפות ובהן 1,000 שקלים לכל עריק – כספים שלדברי המארגנים נתרמו מחו"ל.

האירוע עורר תגובות חריפות באופוזיציה, שקשרו בין התמונות למערכת הבחירות הקרבה. ראשי המפלגות גדי איזנקוט, נפתלי בנט, אביגדור ליברמן ויאיר גולן גינו את המפגן, האשימו את הממשלה ואת העומד בראשה בברית עם משתמטים, וטענו כי הקואליציה משלמת להם כספים. יו"ר "עמך ישראל", עופר וינטר, גינה אף הוא את האירוע ואמר כי המראות מבזים את לוחמי צה"ל המשרתים בחגים.

מנגד, ב-ynet דווח כי במפלגות הקואליציה – ובהן הליכוד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית – נרשמה שתיקה מוחלטת אל מול התהלוכה. על פי הניתוח, בליכוד נמנעים מלהגיב כדי לא להציף את סוגיית "הסחטנות החרדית" ולהימנע מפגיעה בסדר היום הביטחוני שהם מנסים לקדם לקראת הבחירות.

התמונה המלאה

ברקע לאירועים, ב"כאן חדשות" מדווחים כי בחודשיים האחרונים הפסיקו המשטרה וצה"ל ליזום מעצרי עריקים במרחבים אזרחיים, בניגוד לפסיקת בג"ץ מאפריל שהורתה על אכיפה אקטיבית. גורמים במערכת אכיפת החוק ציינו כי הארגונים "מורתעים מהפגנות החרדים". ב-ynet מוסיפים כי רוב הכלואים כיום הם חסידי ברסלב שנעצרו במעברי גבול, וכי בצבא ובמשטרה מאשימים אלה את אלה בהיעדר שיתוף פעולה המונע אכיפה במרחב האזרחי. המדינה נדרשת להשיב לבג"ץ בנושא עד אמצע אוקטובר.

בסיקור כלי התקשורת השונים ניכרים דגשים שונים. ב-ynet מתמקדים בתיאור נרחב של אירועי התהלוכה (כולל חלוקת הכספים והשלטים), ובמקביל מדגישים את הזווית הפוליטית – הפער בין הגינויים באופוזיציה לבין "שתיקת הכבשים" בקואליציה. ב"כאן חדשות" שמים דגש על המסגרת המשפטית והמוסדית, ומבליטים את הפסקת פעילות האכיפה מול עריקים חרדים למרות פסיקת בג"ץ.

ב"מעריב" מובא טור דעה המגדיר את ההפגנה כ"אירוע אנטישמי" וכחילול החג. לצד זאת, המאמר ב"מעריב" טוען כי המפגן משקף טלטלה ומבוכה עמוקות בציבור החרדי לקראת הבחירות, הנובעות מקושי להפנים את השלכות 7 באוקטובר ומחוסר שביעות רצון גובר מהנציגים הפוליטיים הוותיקים של המגזר.