ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ס, הודיע על פיזור הפרלמנט ועל הקדמת הבחירות הכלליות במדינה ל-29 בנובמבר. ההחלטה התקבלה לאחר שממשלת המיעוט בראשותו איבדה את הרוב בפרלמנט וספגה תבוסה ביום שישי האחרון בהצבעה על שתי חבילות חירום שנועדו להתמודד עם משבר הדיור. הצעות החוק נפלו לאחר שמפלגת "חונטס" הקטלאנית, שעליה נשענה הממשלה, חברה למפלגות הימין והצביעה נגדן.
המשבר הפוליטי וההליכה לבחירות מתרחשים על רקע גל מחאות והפגנות ענק שפרצו ברחבי ספרד במחאה על מצוקת הדיור, עליות מחירי השכירות ופינוי דיירים. בהצהרתו נימק סנצ'ס את הקדמת הבחירות בצורך לקבל מנדט מחודש כדי לקדם את מדיניותו ולהשיג בפרלמנט "רוב פרוגרסיבי רחב יותר". הוא טען כי ממשלתו נאלצה להתמודד עד כה עם קונגרס עוין ואופוזיציה קשה.
מנגד, הסקרים האחרונים מראים כי גוש הימין, ובראשו "מפלגת העם" (PP) השמרנית, מוביל כעת. מנהיג מפלגת העם קרא שוב ושוב להקדמת הבחירות בטענה שהמדינה אינה יכולה לשאת עוד את המצב הנוכחי. ההערכה היא שאם המגמה תימשך, מפלגתו עשויה להרכיב את הממשלה הבאה, ככל הנראה בשיתוף פעולה עם מפלגת הימין הקיצוני Vox.
התמונה המלאה
מעבר למשבר הדיור, ממשלתו של סנצ'ס, המכהן בתפקיד כשמונה שנים, מתמודדת עם משברים פנימיים נוספים. על פי דיווח ב"מעריב", סביבתו הקרובה של ראש הממשלה – בהם שרים לשעבר, אחיו ורעייתו – מעורבת בשורת פרשות וחקירות שחיתות, שלטענת סנצ'ס אינן אלא מסע רדיפה פוליטי. במקביל, ב-ynet מציינים כי נושא ההגירה הבלתי-חוקית לספרד הפך לסוגיה בוערת, במיוחד לאחר שעשרות אלפי מהגרים חצו ממרוקו למובלעת הספרדית סאוטה.
בסיקור משבר הדיור, ב-ynet מתמקדים בסיפורה של מריה דל קרמן אבסקל, קשישה בת 87 שפינויה מדירתה במדריד לאחר כ-70 שנה הצית את גל המחאות. הכתבה מפרטת כי שכר הדירה שלה הועלה במאות אחוזים על ידי קרן השקעות שרכשה את הבניין, ומביאה הערכת פרשן לפיה סנצ'ס בחר בבחירות בזק דווקא כעת במטרה למקד את הקמפיין בסוגיית הדיור הנוחה לו יותר, ולהסיט את תשומת הלב ממשבר ההגירה.
הן ב"מעריב" והן ב-ynet מקדישים מקום נרחב להקשר הישראלי, ומתארים את סנצ'ס כאחד המנהיגים האירופים העוינים ביותר כלפי ירושלים מאז פרוץ המלחמה. הדיווחים מפרטים את החלטתו להכיר במדינה פלסטינית, את האשמותיו כי ישראל מבצעת רצח עם, ואת צעדיו לקידום חרמות ואמברגו נשק. לעומת זאת, בערוץ 14 ובישראל היום (שהסתפק בדיווחי בזק קצרים), הדגש המרכזי הוא על המשבר הפוליטי המקומי, חוסר היציבות של ממשלת המיעוט והאפשרות למהפך שלטוני שיעלה את גוש הימין לשלטון.