עונת הרחצה בחופי הכנרת תסתיים ב-10 באוקטובר, והיא מסתכמת בירידה חדה במספר המבקרים. מתחילת השנה פקדו את החופים כ-2.5 מיליון נופשים, לעומת 3.3 מיליון בשנה שעברה. הסיבות המרכזיות לצניחה הן סגירת החופים בהוראת פיקוד העורף בתחילת המלחמה, ומותו של ילד בן 9 מ"אמבה אוכלת מוח" לאחר ששהה בחוף כורסי, אירוע שהוביל לירידה דרמטית בתפוסה במהלך חגי תשרי.
ברקע סיום העונה, התגלע עימות בין משרד הבריאות לאיגוד ערים כנרת. משרד הבריאות פנה לאיגוד בדרישה להציב בחופים שלטים שיפרטו את אמצעי הזהירות הנדרשים מפני האמבה. במשרד מסבירים כי חקירה אפידמיולוגית העלתה שחוף כורסי היה מקווה המים המתוקים היחיד שבו שהה הילד, וכי הדרישה תואמת את הפרוטוקולים המקובלים בעולם למקרים דומים, על אף שהסיכון להדבקה נמוך מאוד.
מנגד, באיגוד ערים כנרת מתנגדים נחרצות לדרישה במתכונתה הנוכחית ולעיתוי שלה, רגע לפני סיום העונה. יו"ר האיגוד וראש עיריית טבריה, יוסי נבעה, כינה את המהלך "גזר דין מוות לכנרת". באיגוד טוענים כי שילוט רק בכנרת ייצור רושם מוטעה שהסיכון קיים אך ורק בה, ודורשים לקיים דיון מקצועי לקראת עונת 2027 בשיתוף משרדי הממשלה, במטרה לגבש קמפיין הסברה ארצי לכלל מקורות המים המתוקים שלא ייצור תבהלה מיותרת.
התמונה המלאה
הירידה במספר הנופשים השפיעה גם על היבטים תפעוליים נוספים בכנרת. במהלך העונה פונו מהחופים כ-1,300 טון אשפה בלבד, לעומת ממוצע של כ-2,000 טון בשנה רגילה. בנוסף, מפלס הכנרת המשיך לרדת בשל מיעוט גשמים, מה שחייב את הזזת תחנות ההצלה לכיוון קו המים הנסוג. לפי הדיווחים, מספר המבקרים בסופי השבוע של חגי תשרי צנח מ-60 עד 65 אלף בשנים קודמות לכ-20 אלף בלבד, ובהמשך החופים נותרו כמעט ריקים.
בוואלה מדגישים את המחלוקת המדעית ואת ההתארגנות של רשויות סובב כנרת, ששכרו את שירותיו של פרופ' איתמר גרוטו כדי לגבש עמדה מקצועית מול משרד הבריאות. כמו כן, מביאים שם את עמדתו של פרופ' משה גופן, שטוען כי הסיכוי להידבק באמבה במי האגם הפתוחים הוא "אפסי", וכי יש לחפש את מקור ההידבקות במערכות מים סגורות, כפי שאובחן במקרים קודמים בישראל מאז שנת 2022.
במעריב מתמקדים בהרחבה בסיכום עונת הרחצה ובדרישות האופרטיביות של איגוד ערים כנרת. הכתבות מבליטות את פעילות הפיקוח, האכיפה והניקיון של האיגוד, ומדגישות את עמדתו של מנכ"ל האיגוד, יוסף בן יוסף, הקורא לשקיפות מול הציבור ולגיבוש כיתוב מדויק לשלטים בשיתוף רשות המים, רשות הטבע והגנים ומשרדי הממשלה, כדי למנוע פגיעה נוספת בפרנסת העסקים באזור.