שנת הלימודים האקדמית (תשפ"ז) נפתחת ב-57 מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ, עם כ-350,900 סטודנטים וסטודנטיות. נתון זה משקף גידול של כ-2.1% בהשוואה לשנה שעברה, כאשר עיקר הצמיחה נרשמת במספר הנרשמים ללימודי התואר הראשון.
מבחינת תחומי הלימוד, נרשמו עליות בולטות במספר הסטודנטים בחינוך, משפטים, מדעי החברה ומדעי הרוח, וכן התרחבות בלימודי הרפואה ומקצועות הבריאות. מנגד, חלה ירידה בולטת של 7.4% במספר הלומדים במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב.
הירידה בביקוש למדעי המחשב מיוחסת, בין היתר, להשפעתה הגוברת של הבינה המלאכותית על שוק ההייטק, המקשה על עובדים מתחילים להשתלב בתעשייה. בנוסף נטען כי מלחמת "חרבות ברזל" ותהיות לגבי נחיצותם של תארים אקדמיים מובילות צעירים לעכב את תחילת לימודיהם, וכי ישנה ירידה בשיעור הניגשים להשכלה גבוהה מתוך שנתון הגיל.
המלחמה השפיעה עמוקות גם על הסטודנטים הפעילים. בשנה החולפת שירתו במילואים כ-70 אלף סטודנטים, שהם כ-20.4% מכלל הלומדים במערכת. עם זאת, בעקבות אימוץ מתווה לאומי שהעניק התאמות אקדמיות ומלגות, שיעור הנשירה בקרב משרתי המילואים היה נמוך מזה של שאר האוכלוסייה הסטודנטיאלית.
התמונה המלאה
הנתונים לקראת שנת הלימודים מצביעים על שילובן של אוכלוסיות מגוונות באקדמיה: כ-65 אלף סטודנטים מגיעים מהחברה הערבית, כ-20 אלף מהמגזר החרדי וכ-4,700 יוצאי אתיופיה. נשים מהוות 58.6% מכלל הלומדים. במישור הבינלאומי, 61% מהסטודנטים בישראל מסיימים תואר ראשון בזמן התקני, נתון הגבוה מממוצע מדינות ה-OECD. במקביל נרשמו שינויים מוסדיים והיערכויות פדגוגיות חדשות, בהן הפיכת מכללת תל-חי לאוניברסיטת קריית שמונה בגליל, וכן החלטות מוסדיות להמיר מבחני בית למבחנים פרונטליים בכיתות בשל חדירת הבינה המלאכותית.
ב-Ynet ההתמקדות היא בתמונה הסטטיסטית החיובית והרחבה, תוך ציון מגמות הצמיחה הכלליות, היערכות המערכת מבחינה דמוגרפית, התמודדותה עם המלחמה והרחבת הפקולטות לרפואה. ב-מעריב, לעומת זאת, מתמקדים בהשלכות הירידה בביקוש למדעי המחשב ומביאים ריאיון עם מנכ"ל האוניברסיטה הפתוחה, מאיר בינג. הכתבה מבליטה את אזהרתו של בינג כי הצניחה במספר הסטודנטים במקצועות אלו – שהיוו בעבר כשליש מהלומדים במוסדו – תוביל לפגיעה בהכנסות משכר לימוד ותחייב את האוניברסיטה לבצע התאמות תקציביות ותפעוליות.