ראש השב"כ לשעבר רונן בר הגיש תביעת דיבה נגד רה"מ נתניהו

ראש השב"כ לשעבר, רונן בר, הגיש לבית המשפט המחוזי תביעת דיבה בסך שלושה מיליון שקלים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. התביעה הוגשה בעקבות התבטאויות ופרסומים של נתניהו, שבהם טען כי בר ידע על סכנה ממשית בליל 7 באוקטובר, אך בחר שלא לעדכן אותו ולא לפנות מסיבות אזרחיות. במסגרת התביעה דורש בר לחשוף מסמכים ולהסיר את חסינותו של ראש הממשלה, תוך שהוא מצהיר כי בהיעדר ועדת חקירה ממלכתית – האמת צריכה להתברר בבית המשפט.

על פי כתב התביעה, בר התריע בפני נתניהו פעמים רבות במהלך שנת 2023 מפני שחיקת ההרתעה, התעצמות חמאס ואפשרות למערכה רב-זירתית, כולל מסירת "התרעה אסטרטגית למלחמה" ביולי. בר טוען כי המליץ על מהלכים התקפיים, כגון תקיפה מקדימה וסיכול בכירי חמאס, אך ראש הממשלה בלם ודחה את ההמלצות, הנחה לשמור על שקט בחגים ודבק במדיניות ההכלה והעברת הכספים הקטאריים. בנוסף, צוין כי נתניהו אסר על בר להיפגש באופן עצמאי עם שר הביטחון.

באשר לליל המתקפה, בר מפרט בתביעה כי השב"כ העביר התרעה מתוקשבת לכלל גופי הביטחון בשעה 03:03 ועדכן את המזכיר הצבאי של ראש הממשלה. הוא ציין כי לא היה ברשותו מספר הטלפון האישי של נתניהו. בר מדגיש כי אינו מתנער מאחריותו לכשל המודיעיני – שבגינה אף התפטר מתפקידו – אך טוען כי נתניהו מפיץ "עלילת דם" במטרה לגלגל את האחריות למחדל באופן בלעדי לפתחו של ראש השב"כ לשעבר.

בתגובה לתביעה, התייחס נתניהו לטענה בדבר מספר הטלפון והשיב: "רונן, אתה רציני? הרי היה לך את מספר הטלפון האדום שלי, ויכולת מיד להתקשר אליי... מאבטחי השב"כ, פקודיך, שנמצאים איתי 24/7, היו יכולים להשיג אותי תוך דקות. כמה חיים היינו יכולים להציל אם רק היית מתקשר בזמן". התביעה, שהוגשה כשבועיים לפני הבחירות, גררה תגובות חריפות מצד ראשי מפלגות האופוזיציה שהאשימו את נתניהו בהתעלמות מאזהרות מפורשות וקראו להקמת ועדת חקירה ממלכתית.

התמונה המלאה

כתב התביעה מציג פרטים פנימיים נוספים, בהם טענתו של בר כי ביולי 2023 גורמים בממשלה הציעו לאפשר לחמאס לשלוט ביהודה ושומרון – הצעה שלה התנגד בתוקף משום שחמאס חרט על דגלו את השמדת ישראל. עוד נטען כי נתניהו החזיר לבר מסמך אסטרטגי של השב"כ עם הערות בכתב ידו, בהן כתב כי בדמוקרטיה השב"כ אינו אחראי לעיצוב אסטרטגיה לאומית. בהקשר לטענת נתניהו על הטלפון האדום, צוין ציטוט של המזכיר הצבאי לשעבר, אבי גיל, שהבהיר כי ראש הממשלה אינו מסתובב עם המכשיר אלא ניגש אליו רק כשמבקשים ממנו. בתוך כך, בכיר השב"כ לשעבר, ליאור אקרמן, טען בריאיון כי לשכת ראש הממשלה מנסה לזייף או לגרוס מסמכים הקשורים לדיוני הקבינט.

ב-"ynet" מציגים פירוט נרחב של ציר הזמן וההתרעות שהעביר בר מנובמבר 2022 ועד ליל המתקפה. הכתבות מקדישות מקום נרחב לתגובות המערכת הפוליטית, ומביאות ציטוטים של בכירי גוש השינוי שתקפו בחריפות את נתניהו על סמך הטענות שעולות מכתב התביעה.

ב-"מעריב" שמים דגש על המסמכים והדיונים הביטחוניים המפורטים בכתב התביעה, במיוחד על כך שנתניהו בלם המלצות לפעולות יזומות. בנוסף, מובא בהרחבה הריאיון עם ליאור אקרמן שמפנה האשמות קשות כלפי הלשכה בנוגע לזיוף מסמכים.

ב-"ישראל היום" ממסגרים את האירוע כחלק מ"הקרב על הנרטיב" שבועיים לפני הבחירות. הדגש הוא על כך שנתניהו מנהל בליץ של ראיונות בתקשורת כדי לחדד מסרים, בעוד שבר פותח חזית משפטית. העיתון מבליט גם את הטענה של בר בדבר הניסיון לאפשר לחמאס לשלוט ביהודה ושומרון.

ב-"כאן חדשות" מפרטים את לוח הזמנים של ההתרעות ומוסיפים דגש על כך שבר טוען כי מסע ההכפשה נגדו נועד למלט את ראש הממשלה מאחריות, כמו גם לפגוע במאמציו לנקות את לשכת נתניהו מגורמים הפועלים למען ממשלת קטאר ולמנוע את הפיכת השב"כ ל"משטרה חשאית" בידי השלטון.