מליאת שופטי בית המשפט העליון בחרה בשופטת יעל וילנר לכהן כנציגתה בוועדה לבחירת שופטים. וילנר תחליף את השופטת דפנה ברק-ארז, אשר מסיימת כהונה בת שלוש שנים בוועדה על פי החוק.
וילנר נבחרה לתפקיד על אף שהשופט דוד מינץ קודם לה בסדר הוותק (הסניוריטי) בבית המשפט העליון. הסיבה לכך היא הוראת חוק-יסוד: השפיטה, המחייבת כי לפחות אחת מנציגות בית המשפט העליון בוועדה לבחירת שופטים תהיה אישה.
הוועדה לבחירת שופטים במתכונתה הנוכחית מונה תשעה חברים המייצגים את שלוש רשויות השלטון: שלושה שופטי עליון, שר המשפטים ושר נוסף, שני חברי כנסת ושני נציגים מקצועיים מטעם לשכת עורכי הדין.
התמונה המלאה
השופטת ברק-ארז כיהנה בוועדה מאז אוקטובר 2023, ומחליפתה, השופטת וילנר, מכהנת כשופטת בבית המשפט העליון מאז שנת 2017. חילופי הנציגים מתרחשים בצל מאבק משפטי ופוליטי רחב יותר סביב הרכב הוועדה. במרץ 2025 אישרה הקואליציה חוק שנועד לשנות את אופן בחירת השופטים, כך שיעניק רוב מובנה של שישה נציגים לדרג הפוליטי ויוציא מהוועדה את נציגי לשכת עורכי הדין. נגד החוק, שאמור להיכנס לתוקף רק בכנסת הבאה, הוגשו עתירות לבג"ץ, ואף הוצא צו על תנאי המעביר את נטל השכנוע לממשלה.
ב-ישראל היום וב-ערוץ 14 הסיקור מתמקד בעובדות הרשמיות של הליך הבחירה. שני המקורות מסבירים את סיום כהונתה של ברק-ארז ומפרטים מדוע וילנר נבחרה על פני השופט מינץ הוותיק יותר, בשל דרישת החוק לייצוג נשי.
ב-מעריב לעומת זאת, מקדישים מקום נרחב להקשר הציבורי ולמחלוקת הפוליטית, תוך ציון העובדה שהשינוי במבנה הוועדה עומד בלב "המהפכה המשפטית". הכתבה מפרטת את מבנה הוועדה הישן מול החדש, ומביאה ציטוט של נשיא העליון יצחק עמית, שאמר באחד הדיונים כי התיקונים מחוללים שינוי משמעותי בדרך מינוי השופטים שנהגה בישראל במשך שבעה עשורים.