עדות מנדלבליט במשפט נתניהו: חשדתי בהדלפות שנועדו ללחוץ עליי

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, המשיך את עדותו בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. במהלך חקירתו הנגדית על ידי סנגורו של נתניהו, עורך הדין עמית חדד, התייחס מנדלבליט לשלבים המוקדמים של פתיחת החקירות נגד ראש הממשלה ולאישורים שניתנו לביצוען.

בעדותו אישר מנדלבליט כי בזמן אמת חשד שגורמים בפרקליטות ובמשטרה מדליפים מידע חסוי לתקשורת. להערכתו, מטרת ההדלפות הייתה להפעיל עליו לחץ ציבורי ותקשורתי לאשר את זימונו של נתניהו לחקירה ולהתקדם בתיקים. בתגובה לשאלת השופט משה בר-עם האם נענה ללחצים אלו, השיב מנדלבליט "הפוך", והדגיש כי פעל בזהירות ועל פי הראיות והדין בלבד.

במהלך הדיון, טען עו"ד חדד כי המשטרה הפעילה את העיתונאי בן כספית כדי לאסוף מידע על נתניהו ללא אישור היועמ"ש, וכי מקורותיו של כספית היו נהגיו של ראש הממשלה שהעבירו מידע בסתר. מנדלבליט השיב כי לא ידע על כך בזמן אמת, אך ציין כי חש תחושה לא נוחה ולפיה כספית "מפעיל את המשטרה" במקום שהמשטרה תחקור. הוא הבהיר כי שוטר אינו רשאי להפעיל עיתונאי כזרועו הארוכה. בנוסף, מנדלבליט אישר כי לא עודכן בזמן אמת על כך שהחוקר הבכיר אבי רוטנברג, שפעל בתיקי נתניהו, ניהל קשר זוגי עם ג'ודי ניר מוזס, וציין כי אם הדבר נכון היה צריך להוציא אותו מהחקירה.

סוגיה נוספת שעלתה בדיון נגעה לשיחות רקע עם התקשורת. מנדלבליט אישר כי קיים שיחת רקע בתיאום עם דוברו עם עיתונאית חדשות 12 דנה ויס, שבה מסר פרטים על התהליך שהוביל לחקירות. עו"ד חדד מחה על כך בחריפות, בטענה שההגנה מנהלת מאבקים בבית המשפט כדי לקבל פרוטוקולים מדיונים פנימיים שפרטים מהם נמסרו לתקשורת. מנדלבליט הגן על המהלך והסביר כי מדובר בפרקטיקה לגיטימית שנועדה להסביר תהליכים, כל עוד אינה עוסקת בניתוח ראיות.

לגבי החשדות בתיק 4000, אישר מנדלבליט כי האזהרה המקורית שניתנה לנתניהו לא כללה במפורש את המילה "שוחד". לדבריו, הוא בחר להשתמש בנוסח של "עבירות מתחום טוהר המידות" על מנת להשאיר לעצמו שיקול דעת עתידי בין אישום בשוחד לבין הפרת אמונים.

התמונה המלאה

מעבר לדיון המשפטי, העדות לוותה בסערות בתוך אולם בית המשפט ומחוצה לו. לפי דיווח ב"מעריב", במהלך אחת ההפסקות, אישה צעקה לעבר מנדלבליט "בושה! שיבוש הליכי משפט!" והורחקה על ידי המאבטחים. כמו כן, פעיל הליכוד רמי בן יהודה צעק לעבר מנדלבליט עם כניסתו לאולם דברי גנאי. בעקבות האירועים, התובע יהונתן תדמור והשופטת רבקה פרידמן-פלדמן ביקשו מגורמי הביטחון בבית המשפט להתערב ולהקפיד על שמירת הסדר והגנה על העד.

בסיקור התקשורתי ניכרים דגשים שונים בין המקורות. ב"ערוץ 14" מובלטת בהרחבה טענתו של עו"ד חדד כי ישנה אכיפה בררנית. הכתבות בערוץ מדגישות כי הפעולות התקשורתיות של מנדלבליט בעצמו – כגון מתן שיחות רקע ובקשות נטענות לעריכת טיוטות של ראיונות – הן פרקטיקות שגרתיות שאותן הפרקליטות הפלילה בכתב האישום נגד נתניהו בתיק 4000.

ב"מעריב" וב"וואלה" מובאים מאמרי דעה המנתחים אמירה שיוחסה בעבר למנדלבליט, ולפיה תיק נתניהו נועד "להציל את הדמוקרטיה". במאמרים אלו מועלית הטענה כי החשש של המערכת המשפטית מפני השתלטות פוליטית ורפורמה משפטית (בדומה ל"הונגריה ופולין") עלול היה לשמש מניע זר שעמד בבסיס ההחלטה להגיש כתבי אישום תקדימיים.

ב"ynet" הסיקור מתמקד בעיקר בעובדות שעלו בחקירה הנגדית, בדגש על החשד של מנדלבליט כלפי ההדלפות מהמשטרה והפרקליטות, אי-הידיעה על הקשר של החוקר רוטנברג, והתחושה שהעיתונאי בן כספית הוביל מהלכים מול החוקרים.