עדות מנדלבליט במשפט נתניהו: עימות סביב ביצוע האזנת סתר לנתן אשל

ביומו השישי של שלב העדות של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, במשפט נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, התמקד הדיון בהאזנת סתר שביצעה המשטרה בחודש מרץ 2017 לקווי הטלפון של נתן אשל, מקורבו של ראש הממשלה. החקירה הנגדית נוהלה על ידי סנגורו של נתניהו, עורך הדין עמית חדד.

מנדלבליט העיד כי המשטרה לא דיווחה לו ולא ביקשה את אישורו מראש לביצוע האזנת הסתר לאשל. לדבריו, כאשר נודע לו על הפעולה בדיעבד הוא הופתע וכעס מאוד, שכן פעולה רגישה כלפי אדם כה קרוב לראש הממשלה דורשת את אישורו המוקדם. בעקבות הגילוי, העיד מנדלבליט, הוא הורה למשטרה לפרק ולהסיר את עמדת ההאזנה באופן מיידי.

במהלך הדיון הציג עו"ד חדד את הבקשה המשטרתית להוצאת הצו, בה נכתב כי צפויות להיקלט בה שיחות עם ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת, וצוינו חשדות לעבירות שוחד, הלבנת הון ושיבוש חקירה. לטענת ההגנה, המשטרה השתמשה בצו נגד אשל כנתיב עוקף כדי להאזין לשיחותיו של נתניהו מבלי לקבל אישור חוקי. מנגד, התביעה התנגדה לפרשנות זו וטענה כי הצו והחשדות שהופיעו בו כוונו באופן בלעדי כלפי אשל, וכי אזכורו של נתניהו נועד לשמש כרקע עובדתי כללי.

עו"ד חדד הציג סתירה בין גרסתו של מנדלבליט לעדותו הקודמת של חוקר המשטרה תת-ניצב כורש ברנור, שטען כי נושא נתן אשל כן עלה בישיבה אצל היועץ. מנדלבליט דבק בגרסתו כי הנושא לא עלה מראש. בנוסף, באשר לסעיפי העבירות החמורים שהופיעו בבקשת המשטרה, מנדלבליט הבהיר כי אישר נושאי חקירה כלליים, ולא אישר מראש חקירת עבירות ספציפיות כמו הלבנת הון, והגדיר את הכללתן במסמך המשטרתי כ"יותר גרוע מטעות".

התמונה המלאה

סוגיה נוספת שעלתה בדיון נוגעת לטענת ההגנה כי מידע על האזנות הסתר הוסתר מפניה, ולכך שמנדלבליט לא ידע להשיב על מספר פעולות חקירה נקודתיות שנעשו. עו"ד חדד הציג התכתבויות משנת 2024 בהן דרשה ההגנה לקבל את תיעוד אישורו של היועץ המשפטי לממשלה להאזנה. הפרקליטות השיבה לפניות אלו בטענה כי אישורים פנימיים לביצוע פעולות חקירה קונקרטיות אינם נחשבים בגדר "חומר חקירה" סטטוטורי שהתביעה מחויבת להעביר לעיון ההגנה, תוך הסתמכות על החלטת בית משפט בנושא.

בסיקור הדיון, ב-מעריב מתמקדים בחילופי הדברים באולם, תוך הדגשת כעסו של מנדלבליט על ביצוע ההאזנה ללא אישורו והסבריו כי אישר נושאי חקירה רחבים ולא סעיפי עבירה קונקרטיים, כשהוא סומך על צוותי החקירה והפרקליטות.

מנגד, בדיווחים השונים ב-ערוץ 14 מושם דגש נרחב על טענות ההגנה בדבר התנהלות בלתי תקינה והסתרת מידע מהותי על ידי המשטרה והפרקליטות. הכתבות מבליטות את הסתירה בין עדות מנדלבליט לעדותו של ברנור, ומתארות את הפעולות המשטרתיות כמעקף סמכויות מכוון שנועד לרגל אחר ראש הממשלה ולאסוף חומרי חקירה ללא סמכות. מוסבר כי קו הגנה זה נועד להוכיח כשלים מערכתיים במטרה לבסס טענה עתידית ל"הגנה מן הצדק" ופסילת ראיות בתיק.