במסגרת עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, במשפט נתניהו, התפתחו עימותים סוערים באולם סביב גבולות החקירה הנגדית. במוקד הדיון עמדה החלטת השופטים לקבל את התנגדות התביעה ולהגביל את שאלותיו של סניגורו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד, בכל הנוגע לפעולות חקירה שלא נגעו ישירות לעצם מתן האישור לפתיחת החקירות.
התובעת, עו"ד יהודית תירוש, דרשה כי עדותו של מנדלבליט תתמקד אך ורק באישורים הנדרשים לפתיחה בחקירה מתוקף חוק יסוד: הממשלה. תירוש הצהירה בבית המשפט כי ההסכמה לזימונו של מנדלבליט לעדות נבעה מכך שלא היה אישור כתוב מטעמו בזמן אמת, והוסיפה כי לו היה אישור כזה – התביעה הייתה מבקשת להסתמך עליו מבלי להזמינו להעיד.
לפי דיווח ב-ערוץ 14, חקירתו הנגדית של מנדלבליט עסקה בהרחבה בנסיבות ובמועדים שבהם אושרו החקירות. ביחס לתיק 2000, מנדלבליט אישר כי התלבט ממושכות אם לפתוח בחקירה, בין היתר מכיוון שהעריך כי נתניהו לא התכוון לממש את העסקה עם מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס. בנוסף, מנדלבליט הודה כי נוסח האזהרה המשפטית שהוקרא לראש הממשלה באותו תיק "לא התאים" ולא הבהיר במפורש שהוא ייחקר על שיחותיו עם מוזס.
עוד דווח כי הדיון נגע גם לתיק 3000 (פרשת הצוללות). מנדלבליט אישר בפני בית המשפט כי מעולם לא נתן היתר לחקור את נתניהו בפרשה זו, וכי אף לא אישר מהלך של גיוס מקורבו, עורך הדין דוד שמרון, כעד מדינה נגדו.
התמונה המלאה
מהלך נוסף שעורר מחלוקת בדיון היה ניסיונו של עו"ד חדד להציג תצהיר של מנדלבליט משנת 2021, במטרה להוכיח כי היועץ לשעבר ראה באישור פעולות חקירה מהותיות חלק מחובתו החוקתית. עם זאת, בעקבות שאלת הבהרה ישירה מצד השופט עודד שחם – האם ראה בפעולות אלו חלק מחובתו לפי חוק היסוד – השיב מנדלבליט בשלילה, מה שהוביל את השופטים לבלום את קו החקירה הזה. בנוסף, הוצגו בדיון קטעים מעדויות קודמות, דוגמת זו של דוד שרן, שהצביעו לכאורה על לחצים שהופעלו על נחקרים כדי שיספקו מידע מפליל על נתניהו. מנדלבליט הדגיש כי לא אישר קווי חקירה מסוג זה.
ב-מעריב שמים דגש על העימות המשפטי והאווירה המתוחה באולם, ומתמקדים בטיעוניה של עו"ד תירוש. הכתבה מביאה ציטוטים נרחבים של התובעת, המבהירים את ההבחנה המשפטית שעושה המדינה בין אחריותו של מנדלבליט לאישור פתיחת החקירה לבין פעולותיו כפרקליט מלווה, שעליהן לדבריה אין מקום לחקור אותו בבית המשפט.
ב-ערוץ 14 המסגור המרכזי הוא של "התרחבות הסדקים" בתיקי נתניהו. הדיווח שם דגש על כך שהיעדר האישורים הכתובים וההודאה על האזהרה השגויה – שלפי הערוץ אף גררה גל צחוק מצד השופטים – פוגעים בעקרון ההליך ההוגן. לפי הניתוח בכתבה זו, הצטברות המקרים שבהם לכאורה הופעל לחץ על מקורבים ונערכו פעולות ללא אישור כתוב בזמן אמת, מניחה תשתית מובהקת עבור ההגנה לטעון ל"הגנה מן הצדק", העשויה לאפשר לה לדרוש פסילת ראיות וביטול אישומים.