בית המשפט המחוזי בירושלים קבע בדעת רוב לדחות את בקשת ההגנה להרחיב את חקירתו הנגדית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, במשפט נתניהו. ההגנה ביקשה להציג למנדלבליט שאלות הנוגעות לפעולות חקירה שבוצעו לאחר שנתן את אישוריו הראשוניים לפתיחת החקירות. בעקבות ההחלטה, ביקש סניגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, לסיים את הדיון מוקדם כדי לאפשר להגנה להיערך מחדש.
צוות ההגנה, שכלל גם את עו"ד ז'ק חן המייצג את בני הזוג אלוביץ', טען כי הרחבת החקירה נחוצה כדי להניח תשתית לטענת "הגנה מן הצדק", שעשויה להוביל לביטול האישומים. לטענת הסניגורים, בחקירות התבצעו שורת פעולות בלתי חוקיות ומחדלים, ועובדות מהותיות – כגון הלחצים שהופעלו על עד המדינה ניר חפץ – הוסתרו ממנדלבליט, ולכן החלטתו להגיש את כתב האישום הייתה פגומה.
מנגד, התובעת עו"ד יהודית תירוש התנגדה בתוקף למהלך והזהירה מפני פתיחת דלת שתאפשר להעיד תובעים על תהליכי עבודה פנימיים ושיקול דעתם המקצועי. לטענתה, את הטענות על מחדלי חקירה והגנה מן הצדק יש לברר מול החוקרים עצמם ובאמצעות חומרי החקירה, ולא דרך בחינת מצב ידיעתו של היועץ המשפטי, הנשען בעבודתו על צוותים מקצועיים.
ההחלטה לוותה במחלוקת בין השופטים. בעוד שהשופטת רבקה פרידמן-פלדמן הודיעה על קבלת עמדת המדינה בדעת רוב, השופט משה בר-עם החזיק בדעת מיעוט. בר-עם טען כי מכיוון שמנדלבליט כבר מעיד על דוכן העדים ומתייחס לפעולות חקירה שלכאורה לא אישר, לא ניתן להתעלם מגרסתו ויש לאפשר בירור עובדתי מעמיק יותר בסוגיה.
התמונה המלאה
מנדלבליט כבר העיד במשך שבע ישיבות, שבהן אישר כי נתן את ההיתרים לפתיחה בחקירות נגד נתניהו כנדרש בחוק יסוד: הממשלה. פסיקת השופטים כעת משאירה את גבולות עדותו של מנדלבליט בתחום אישורי הפתיחה בחקירה בלבד, אך ההגנה תוכל להמשיך לנסות ולבסס את טענותיה להגנה מן הצדק באמצעות עדים אחרים.
ב-מעריב מציינים כי לבקשת ההגנה הצטרפה גם עו"ד שרון קלינמן, המייצגת את נוני מוזס, שביקשה להרחיב את החקירה כדי להבין כיצד גובש כתב אישום שבו מוזס מואשם במתן שוחד בעוד נתניהו אינו מואשם בקבלתו באותו התיק.
ב-ynet שמים דגש על העימות באולם בין השופט בר-עם לתובעת תירוש, ומביאים ציטוטים נרחבים מהדיון. הכתבה מדגישה את תהייתו של בר-עם כיצד ניתן להתעלם מכך שהיועץ מעיד על פעולות בלתי חוקיות, מול אזהרתה של תירוש כי זימון תובעים לעדות על תהליכי עבודה הוא חריג ביותר וסותר את הפסיקה המקובלת.
ב-ערוץ 14 ממסגרים את קו החקירה של ההגנה כ"מלכודת כפולה" שהציב עו"ד עמית חדד לפרקליטות ולמנדלבליט בכל הנוגע לעד המדינה ניר חפץ. לפי הניתוח בערוץ, ההגנה הציבה שתי אפשרויות בעייתיות לתביעה: או שמנדלבליט ידע על הלחצים הפסולים ואישר את ההסכם בכל זאת, או שהחוקרים הסתירו ממנו את המידע, מה שמעיד על החלטה פגומה. כמו כן, בערוץ 14 מתארים את דבריו של השופט בר-עם בדיון כ"אמירה חריגה".