השב"כ חוקר חשד למימון והתערבות זרה בבחירות

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, שלח מכתב חריג לראש השב"כ דוד זיני, בו הורה לו לפתוח בחקירה של חשדות חמורים לשוחד בחירות והשפעה פסולה באמצעות מימון זר. על פי הדיווחים, החשד המרכזי הוא שמדינות זרות, ובהן קטאר, העבירו סכומי כסף גדולים במטרה לעודד ולהמריץ את ההצבעה בחברה הערבית.

בעקבות חשיפת המכתב, פרסם השב"כ הודעת הבהרה רשמית לפיה החקירה עדיין מתנהלת והיא ממוקדת נגד מי שפעל בניגוד לחוק, מבלי להטיל דופי במגזר שלם. השב"כ הדגיש כי המידע נאסף באופן עצמאי במסגרת תפקידו של הארגון, ולא התקבל מגורם פוליטי. במקביל, המשטרה וממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות, דין ליבנה, הבהירו כי אין ראיות לפגיעה שיטתית בטוהר הבחירות וכי ההליך הדמוקרטי בקלפיות נשמר כסדרו.

על רקע החקירה, במפלגת הליכוד ובגוש הימין פתחו במתקפה חריפה, כינו את האירוע "רע"מגייט" וטענו כי מדובר ב"גניבת בחירות" שנועדה להפיל את שלטון הימין. בכירים בקואליציה דרשו לעצור את ראשי המפלגות הערביות, וקראו שלא לשתף פעולה עמם או לאפשר את החלפת יו"ר הכנסת באמצעות מה שהגדירו כקולות שנקנו בשוחד.

מנגד, ראשי המפלגות הערביות דחו את ההאשמות מכל וכל, וכינו אותן "עלילת דם גזענית" וקמפיין דה-לגיטימציה של צד שמסרב להשלים עם הפסדו בבחירות. גם ראשי גוש המרכז-שמאל, בהם גדי איזנקוט ויאיר גולן, בירכו על החקירה אך האשימו את נתניהו בניצול ציני של חשדות שטרם התבררו כדי לערער את אמון הציבור ולעכב את פרסום התוצאות ואת השבעת הכנסת החדשה. משרד החוץ הקטארי פרסם אף הוא הכחשה גורפת למעורבות בבחירות.

התמונה המלאה

ברקע לסערה הפוליטית סביב המעורבות הזרה, מתנהלת חקירת משטרה נפרדת נגד שבעה תושבי הנגב (בהם מנהלי בתי ספר) שנעצרו סביב יום הבחירות בחשד לשוחד בחירות לטובת מפלגת רע"ם. בחיפושים בבתיהם וברכביהם נתפסו מעטפות עם עשרות אלפי שקלים במזומן ופתקי הצבעה. מבחינה משפטית, חוק הבחירות מאפשר לבית המשפט לעניינים מינהליים לבטל תוצאות בקלפיות מסוימות או בכלל המדינה ולהורות על בחירות חוזרות אם יוכח שהליקויים השפיעו על התוצאות, אך מדובר בצעד משפטי חריג וחסר תקדים ברמה הארצית.

ב-מעריב מרחיבים על ההשלכות הפוליטיות של הפרשה, ומדווחים כי בסביבת נתניהו מקווים שהחקירה תפעיל לחץ על גדי איזנקוט להסכים להקמת ממשלת אחדות עימם, בין היתר באמצעות הצעות לרוטציה או אישור חוק גיוס. לצד זאת, פרשן מעריב מתאר את האירוע כספין והונאה פוליטית של נתניהו, תוך ציון שגם קריאתו של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ להצביע לליכוד מהווה סוג של התערבות זרה.

ב-ynet מביאים עדות של גורם בדואי בנגב שסיפר כי לקראת הבחירות אכן מחולקים כספים ותלושי דלק, אך לדבריו הדבר נתפס כסיוע כלכלי למעוטי יכולת ולא כשוחד פלילי. בנוסף, ב-ynet מבליטים את ההכחשה של דובר משרד החוץ הקטארי, שטען כי ההאשמות של הפוליטיקאים הישראלים מגוחכות והוסיף: "אם זה היה נכון – קטאר כנראה הייתה הבעלים של ישראל כולה".

ב-כאן חדשות וב-וואלה מציינים כי השב"כ החזיק במידע המודיעיני על ההשפעה הזרה עוד לפני פתיחת הקלפיות, אך לא שיתף אותו עם גורמי ועדת הבחירות בזמן אמת, עובדה שמעוררת שאלות באשר לסיבה בגינה המהלך לא סוכל קודם לכן. בכיר בוועדת הבחירות צוטט ב-כאן חדשות כאומר שגם אם החשדות יתבררו כנכונים, ההיקפים לא יכולים לשנות את תוצאות הבחירות.

ב-ישראל היום מדגישים את הסערה בימין ואת הקריאות החריפות של בכירים כמו השרים בן גביר, סמוטריץ' ורגב, שדרשו את חקירת ראשי המפלגות הערביות והגדירו את האירוע כפיגוע בדמוקרטיה. ב-ערוץ 14 שמים דגש מיוחד על הודעת ההבהרה של השב"כ, המדגישה כי המידע נאסף באופן עצמאי על ידי השירות ולא הועבר אליו מגורם פוליטי, וכי ראש הארגון זיני עדכן אישית את נתניהו, איזנקוט ולפיד בפרטי החשדות לבקשת השופט סולברג.