הרכב של שלושה שופטי בית המשפט העליון בראשות השופט יצחק עמית, יחד עם השופטים אלכס שטיין ויחיאל כשר, הורה להקפיא את כניסתו לתוקף של חוק התקשורת שיזם השר שלמה קרעי. בנוסף, הוציא בג"ץ צו על תנאי המורה לממשלה לנמק מדוע לא יבוטל החוק בשל פגמים בהליך חקיקתו.
הצו הוצא, בין היתר, בעקבות בקשתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שהזהירה כי החוק התקבל ב"הליך משובש" וכולל "צבר קיצוני של פגמים מהותיים". לטענתה, מאחר שהחוק נוגע בליבת חופש העיתונות, יש להימנע מקביעת עובדות בשטח לפני השלמת הבירור השיפוטי, במיוחד בתקופת בחירות. השופטים ציינו בהחלטתם כי הממשלה בחרה שלא להגיש את תגובתה לבקשות לצו הביניים למרות שניתנה לה שהות לעשות זאת, ולכן ההחלטה התקבלה על בסיס הטענות הכתובות ללא דיון בעל פה.
בג"ץ הבהיר כי בשלב זה הדיון מתמקד אך ורק בתקינות הליך החקיקה, ולא בטענות הנוגעות לתוכן החוק עצמו. המשך הדיון בעתירות יועבר להרכב מורחב של תשעה שופטים, והמדינה תידרש להגיש את תצהירי התשובה שלה עד ל-7 בינואר.
חוק התקשורת, שאושר בקיץ האחרון, קובע בין היתר את הקמתה של רשות חדשה לתקשורת משודרת שתחליף את הרשות השנייה ואת מועצת הכבלים והלוויין. כמו כן, החוק נועד לאפשר הקמת ערוצי חדשות שכמעט לא יהיו כפופים לרגולציה, ולבטל את ההפרדה המבנית בין הערוצים לחברות החדשות שלהם.
התמונה המלאה
העתירות נגד החוק הוגשו על ידי שורה של גופים, ובהם חברת החדשות הישראלית, ארגון העיתונאים והעיתונאיות, מועצת העיתונות והתנועה לאיכות השלטון. לפי דיווח ב"כאן חדשות", סביב אישור החוק ביולי האחרון הודה שר התקשורת קרעי במליאת הכנסת כי קידם את החקיקה לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו, וזאת אף על פי שנתניהו מנוע מעיסוק בנושאי תקשורת בשל משפטו.
ב"כאן חדשות" שמים דגש על עמדתה החריפה של היועצת המשפטית לממשלה ועל ההשלכות המעשיות של החוק על שוק התקשורת. כמו כן, הדיווח מבליט את מעורבותו של נתניהו בקידום המהלך על אף ההגבלות המשפטיות החלות עליו.
ב"ערוץ 14" מתמקדים בפרוצדורה המשפטית ובזהות השופטים בהרכב. הכתבה מדגישה את קביעת בג"ץ שלפיה הדיון לא יעסוק כרגע בחוק גופו אלא רק בהליך חקיקתו, וכן את הביקורת שמתחו השופטים על הממשלה בשל אי-הגשת תגובה, דבר שהוביל למתן צו הביניים ללא דיון.