משפט נתניהו: השופטים הגבילו את חקירת מנדלבליט בידי הפרקליטות

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי חקירתו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, על ידי הפרקליטות תוגדר כ"חקירה חוזרת" בלבד. ההחלטה התקבלה לאחר ויכוח קולני בין התביעה להגנה, שהוביל להפסקת הדיון לזמן מה.

משמעות ההחלטה היא הגבלה משמעותית של מרחב הפעולה של הפרקליטות. השופטים קיבלו למעשה את טענת סניגורו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד, כי מנדלבליט נחשב עד הגנה מכיוון שהתביעה ויתרה על העדתו כעד תביעה. כתוצאה מכך, הפרקליטות תוכל להפנות אליו רק שאלות הבהרה על דברים שכבר אמר, ולא יתאפשר לה להציג לו מסמכים וראיות כדי לרענן את זיכרונו. התובעת, עו"ד יהודית תירוש, התנגדה וטענה כי מנדלבליט אינו עד תביעה וכי זכותה של התביעה לנהל חקירה נגדית, תוך שהיא מציינת את הקושי לצפות מאדם לזכור פרטים שאירעו לפני עשור.

בדיון עצמו, התמקדה חקירתו של חדד בשאלת גבולות החקירה שאושרו בזמן אמת. חדד שאל את מנדלבליט האם אישר למשטרה לחקור את קשרי ראש הממשלה ושלמה פילבר עם עיתון "ישראל היום", והציג תמליל תשאול של עורך העיתון לשעבר, עמוס רגב. מנדלבליט השיב כי אינו מכיר את המסמך וכי למיטב זכרונו לא אישר נתיב חקירה זה, אף שהנושא עלה בדיונים פנימיים. לטענת חדד, הדבר מוכיח כי חוקרי המשטרה פעלו מחוץ לגבולות שהותרו להם והרחיבו את החקירה על דעת עצמם.

בנוסף, התפתח עימות סביב חתימתו של מנדלבליט על כתב האישום המתוקן בתיק 4000. חדד הציג את המסמך וטען כי החתימה עליו זהה לחלוטין, ברמת מריחת הדיו, לזו שעל כתב האישום המקורי, והטיח ביועץ לשעבר כי חתימתו הועתקה והודבקה. מנדלבליט אישר כי אין לו זיכרון של חתימה פיזית על המסמך המתוקן, אך הבהיר כי הוא זוכר שקרא ואישר את תוכנו, והתעקש כי מבחינה משפטית עצם ההסכמה המהותית להגשת האישום עונה על דרישות החוק.

התמונה המלאה

הדיון נפתח באווירה מתוחה, כאשר ראש ההרכב, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, נזפה בעורכי הדין על התנהלותם בישיבה הקודמת, וציינה כי ספרה בפרוטוקול 45 פעמים שבהן המשתתפים דיברו במקביל. בסוגיה משפטית נוספת, עמד מנדלבליט על דעתו כי בניגוד להגשת כתב אישום שמחייבת אישור בכתב, פתיחה בחקירה נגד ראש ממשלה מכהן דורשת הסכמה בלבד ויכולה להינתן גם בעל פה.

ב-ynet שמים דגש רב על המשמעות הדרמטית של החלטת השופטים להגביל את הפרקליטות ל"חקירה חוזרת". בדיווח מוסבר כי הצעד ימנע מהתביעה להציג למנדלבליט אישורים כתובים לפעולות חקירה במקרים שבהם הוא טוען שאינו זוכר שאישר אותן. כמו כן, בכתבה מצוטט עימות מילולי בין עו"ד תירוש לעו"ד חדד, שבו בתגובה לטענת התובעת שאי אפשר לזכור פרטים מלפני עשור, עקץ חדד כי היא עצמה חקרה את נתניהו על רזולוציה של שניות מלפני 16 שנים. עוד מזכיר האתר את הדיון סביב המונח "היענות חריגה" בוואלה, שמנדלבליט אישר שהוא זוכר אותו, והסביר כי מהות המתת בתיק 4000 הייתה היכולת להשפיע על גוף עוין כדי למתן את יחסו לנתניהו.

ב-ערוץ 14 המסגור המרכזי מתמקד בהישגי צוות ההגנה ובפגמים לכאורה של המשטרה והפרקליטות. הדיווחים השונים בערוץ מבליטים את קשיי הזיכרון של מנדלבליט – שספגו עקיצות ציניות מחדד – ואת הטענה להעתקה וזיוף גרפי של החתימה על כתב האישום המתוקן. הערוץ מנתח כי היעדר אישורים כתובים וההודאה שבוצעו חקירות ללא אישור (כמו סוגיית "ישראל היום"), מעניקים רוח גבית לטענת "הגנה מן הצדק" של נתניהו, העשויה להוביל לפסילת ראיות.

ב-מעריב מובא דיווח קצר ותמציתי המתמקד בכך שמנדלבליט הסביר בחקירתו על תיק 4000 מדוע סוגיית הסיקור התקשורתי לבדה לא הצדיקה בהכרח חקירה פלילית, ובהתייחסותו למעורבותו של שלמה פילבר בפרשה.