ועדת הבחירות אישרה את התוצאות ברקע עימות בין ראש השב"כ והיועמ"שית

מליאת ועדת הבחירות המרכזית אישרה באופן רשמי את תוצאות הבחירות לכנסת ה-26, והן הוגשו לנשיא המדינה יצחק הרצוג. התוצאות אושרו ברוב של 15 תומכים, שני מתנגדים (מסיעת עוצמה יהודית), ו-14 נמנעים, רובם מנציגי גוש נתניהו הכולל את הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית. ועדת הבחירות הדגישה כי מבצע בקרה נרחב שבחן למעלה מ-9,000 קלפיות הסתיים ללא ממצאים המעידים על פגיעה בטוהר הבחירות או על שינוי בתוצאות ההצבעה.

יו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, אישר כי נבדקים חשדות חמורים להתערבות זרה, אך הבהיר כי בשלב זה מדובר בחשדות בלבד שאינם מצדיקים את דחיית פרסום התוצאות. סולברג קבע כי לא ניתן לשנות את תוצאות הבחירות בשל התנגדות פוליטית בוועדה, וכי אחת מיסודות הדמוקרטיה היא קיום חילופי שלטון בדרכי שלום. הוא הוסיף כי השגות על התוצאות יש להגיש במסלול של ערעור בחירות לבית המשפט לאחר פרסומן הרשמי.

אישור התוצאות התרחש בצל עימות פומבי וחריף בין ראש השב"כ דוד זיני לבין היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. השב"כ הציג לוועדה מסמך המעלה חשד להזרמת סכומי עתק ממדינות זרות לישראל במטרה להשפיע על הבחירות, תופעה שבה מעורבים לכאורה אלפי אנשים. במסגרת זו, ראש השב"כ דרש לחקור באזהרה בכירים במפלגות הערביות. מנגד, היועמ"שית פרסמה הודעה חריגה בה הבהירה כי במדינת חוק לא ניתן לחקור אזרחים ונבחרי ציבור ללא בסיס ראייתי. היא טענה כי השב"כ אינו מעביר את חומרי החקירה לצוות המשותף, ובכך למעשה מעכב את בירור האמת.

ברקע החקירה, הותר לפרסום כי השב"כ בודק חשד לפיו חבר הכנסת איימן עודה קיבל מאות אלפי שקלים מהרשות הפלסטינית, לצד דרישת ראש השב"כ לחקור את חברי הכנסת אחמד טיבי, מנסור עבאס וסאמי אבו שחאדה.

המחלוקת עוררה סערה במערכת הפוליטית. בגוש הימין, שם נמנעו או התנגדו לאישור התוצאות, האשימו את היועמ"שית בטיוח וסיכול החקירה, כשהשר איתמר בן גביר אף קרא לראש השב"כ לעקוף את הייעוץ המשפטי ולעצור מידית את ראשי המפלגות הערביות. מנגד, באופוזיציה האשימו את נתניהו והליכוד בניסיון לבצע "פוגרום בדמוקרטיה" ולגנוב את הבחירות משום שהפסידו. נבחרי הציבור הערבים דחו את ההאשמות, הגדירו אותן כרדיפה פוליטית, והצהירו כי יתייצבו לכל חקירה חוקית שתידרש.

התמונה המלאה

בכירים לשעבר במערכת הביטחון והמשפט, ובהם רמטכ"לים וראשי מוסד ושב"כ לשעבר, פרסמו גילויי דעת חריפים נגד דוד זיני, בהם הטילו ספק בהתאמתו לתפקיד והזהירו כי חקירת נבחרי ציבור ללא ראיות מסכנת את המשטר הדמוקרטי.

ב-ynet ובכאן חדשות מבליטים את העימות בין השב"כ לייעוץ המשפטי לממשלה והמשטרה. הדיווחים שם מדגישים את עמדת גורמי האכיפה לפיה השב"כ לא העביר חומרי חקירה המבססים תשתית ראייתית, ואת הודעת היועמ"שית על כך שחוקרים רק עם ראיות. ב-ynet אף מדגישים את פרסום גילויי הדעת של הבכירים לשעבר נגד ראש השב"כ ואת ניסיונות הפיוס בין הצדדים בתיווך נשיא המדינה.

בערוץ 14 המסגור מתמקד בזעם של גוש הימין על אישור התוצאות ובדרישה להקפיא את ההליך הדמוקרטי עד לבירור החשדות ב"פרשת טרור הקלפיות". בערוץ נותנים בולטות לקריאתו של השר בן גביר לעצור את נבחרי הציבור הערבים ללא אישור היועמ"שית, ולטענות הליכוד כי בהרב-מיארה ממסמסת בכוונה את החקירה. כמו כן, מובאת בהרחבה התפטרותו של ח"כ עמית הלוי מוועדת הבחירות במחאה על אישור התוצאות.

ב"ישראל היום" מתמקדים בסערה הפוליטית סביב דרישותיו של זיני, תוך הצגת חילופי ההאשמות בין הצדדים, כולל טענות נציגי האופוזיציה כי השב"כ הפך לכלי פוליטי. ב"מעריב" מדגישים את הביקורת החריפה מצד גורמי מקצוע לשעבר, ומביאים ציטוטים של שופט בדימוס המזהיר כי חקירות לפי "גחמות לב" יהפכו את השב"כ לארגון דמוי קג"ב, וכן של מפכ"ל לשעבר שטען כי ראש השב"כ מסתבך עם עצמו בניסיון לעקוף את החוק.