במהלך דיון במשפט נתניהו, סניגורי ראש הממשלה ושאול אלוביץ' – עורכי הדין עמית חדד וז'ק חן – ביקשו לזמן את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לדיון על המשך התנהלות המשפט. בתגובה לבקשה, הפתיעו השופטים כשהבהירו כי שקלו מהלך זה מיוזמתם עוד בטרם הוגשה הבקשה. השופט עודד שחם ציין בפני הסניגורים כי הם "התפרצו לדלת פתוחה", והוסיף כי ההרכב שקל את הדברים למרות התנגדות קודמת מצד הפרקליטות.
מטרת הזימון האפשרי אינה הבאתה של בהרב-מיארה לעדות – שכן כתב האישום הוגש בתקופת קודמה בתפקיד, אביחי מנדלבליט – אלא קיום "דיאלוג תכליתי" וישיר עמה על המשך ניהול התיק. בקשת ההגנה, שכללה גם הצעה מצד עו"ד חן לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, הועלתה ברקע טענות הסניגורים לפגמים חמורים בחקירות ולפעולות שבוצעו לכאורה ללא אישורים. במהלך הדיון טען עו"ד חדד כי בשלה העת לסיים את המשפט מטעמי "הגנה מן הצדק".
נציגת הפרקליטות, עו"ד ניצן וולקן, התנגדה נחרצות למהלך והביעה תמיהה מכוח איזו סמכות תזומן היועצת המשפטית לפגישה לא פורמלית, תוך שהיא מדגישה כי התובעים באולם הם שלוחיה. בתגובה ענתה ראש ההרכב, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: "למה אי אפשר לזמן אותה? בתיק הזה יש הרבה דברים לא רגילים". השופט שחם הבהיר כי טרם התקבלה החלטה סופית, אך ציין כי סבר שניהול דיאלוג מול מי שאחראית מלמעלה על ניהול ההליך צריך להתנהל בצורה ישירה יותר.
המהלך של השופטים מתרחש לאחר שבעבר הם המליצו לפרקליטות לשקול את משיכת סעיף השוחד בתיק 4000, המלצה שנדחתה על ידי התביעה. בנוסף, השופטים הציעו בעבר להעביר את התיק להליך של גישור, אך היועצת המשפטית סירבה לכך והודיעה כי ההגנה רשאית לבקש הסדר טיעון.
התמונה המלאה
הדיון החריג התקיים על רקע המשך עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט. בדיון התעמת מנדלבליט עם הסניגור סביב השאלה האם אישר במפורש להשתמש במילה "שוחד" בנוסח האזהרה שהוקרא לנתניהו, ומחלוקות התגלעו גם בין התביעה לשופט משה בר-עם באשר למשמעותן של פסקאות שהושחרו בפרוטוקולים. בנוסף, השופטים דחו את בקשתו של מנדלבליט לדחות את המשך עדותו לנובמבר עקב הצורך להיערך לתפקידו כדיקאן הפקולטה למשפטים במכללה האקדמית רמת גן.
בכלי התקשורת משתקפים דגשים שונים לסיקור האירוע. ב-Ynet וב-מעריב מדגישים את ההקשר של תיק 4000 ומרחיבים על ניסיונות העבר של השופטים לדחוף לגישור או לוויתור על עבירת השוחד. גופי תקשורת אלו ממסגרים את המהלך כהכרה של בית המשפט בצורך לדלג מעל התובעים באולם ולנהל דיאלוג ישיר עם הסמכות העליונה בפרקליטות, לנוכח סירובה העקבי של היועמ"שית להצעותיהם עד כה.
ב-ערוץ 14 ממסגרים את האירוע תחת ביקורת חריפה על התנהלות מערכת האכיפה והפרקליטות. הערוץ מפרט את טענותיו של עו"ד חדד, בהן חשדות להאזנות סתר בלתי חוקיות, כעילה לעצירת ההליך. כמו כן, מובאים דבריו של ח"כ משה סעדה (הליכוד), שמפרש את הצעד של השופטים כ"רעידת אדמה בלתי נתפסת". סעדה טוען כי האמירות החריגות באולם מעידות על כך שהשופטים מבינים לאן המשפט הולך ומעדיפים שהיועמ"שית תסגור את התיק ללא פסק דין, על מנת לחסוך ביקורת עתידית מהמערכת.
ב-כאן חדשות, ב-וואלה וב-ישראל היום מספקים דיווחים קצרים וענייניים יותר, השמים את מרכז הכובד על חילופי הדברים באולם וההפתעה שנוצרה כאשר השופטים אישרו כי הם כבר בוחנים את יישום המהלך בעצמם.
מקורות:
https://www.maariv.co.il/news/law/article-1385198
https://www.walla.co.il/news/politics/383960193
https://www.ynet.co.il/news/article/bjsgfpktfg
https://www.kan.org.il/content/kan-news/local/1116266/
https://www.israelhayom.co.il/israelnow/article/21786004
https://www.israelhayom.co.il/news/law/article/21786078
https://www.c14.co.il/article/1774372
https://www.c14.co.il/article/1774321